"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התקווה: לסיים את האירוע בסוריה מהר

העניין שבעטיו התכנסה הממשלה אינו שגרתי, וכך גם ההתנהלות מולו • אך יש לזכור כי הוא לא האירוע ההומניטרי היחיד שעימו ישראל מתמודדת • פרשנות

,עודכן
מעבר קוניטרה, ארכיון // צילום: אייל מרגולין/ ג׳יני // מעבר קוניטרה, ארכיון

לא הרבה אירועים עונים במדויק להגדרה "עניין הומניטרי רגיש",שמצדיק כינוס חשאי של הממשלה, החתמת השרים על התחייבות לסודיות, וליווי צמוד של הצנזורה הצבאית כדי לוודא ששום מידע רגיש לא יתפרסם.

האירוע שבו עסקה הממשלה אתמול בהחלט עונה להגדרה הזאת, ולכן החשאיות סביבו מובנת. מדובר בעניין שמחייב טיפול דחוף ורגיש. מאחר ומדובר בסוריה, נעזרת ישראל בשירותיה הטובים של רוסיה – בעלת הבית האמיתית בסוריה, ופטרוניתו של הנשיא אסד. זאת גם הסיבה לרצף שיחות הטלפון החריג שקיימו לפני כעשרה ימים ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון בני גנץ ושר החוץ גבי אשכנזי, עם הנשיא הרוסי, ועם שרי ההגנה והחוץ של רוסיה.

השלושה התבקשו להפעיל את השפעתם בדמשק, ולסייע בפתרון העניין ההומניטרי. ככל הידוע הם נעתרו לבקשה, ומאז התקיימו מגעים שקטים בנושא בתיווכם. כינוס הממשלה אתמול – בלוח זמנים קצר ותחת חשאיות – נועד ככל הנראה לא רק לעדכון, אלא גם לקבלת החלטות, מאחר והממשלה היא הגוף הפורמלי שמוסמך לפי חוק להחליט בסוגיות מהסוג הזה.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

רוסיה כבר היתה צד לפתרון בעיה הומניטרית אחרת. במרץ 2019 הוחזרו לישראל שרידי גופתו של החייל זכריה באומל, שנפל אף הוא בקרב בסולטן יעקוב.הגופה אותרה אז בידי חיילים רוסים, בתום חיפושים נרחבים בבית קברות סמוך לדמשק. המידע נמסר על מיקומה המשוער של הגופה בבית הקברות נמסר לרוסים בידי ישראל, ולפיו הם ביצעו כמה סבבי חפירה בבתי הקברות, שבכל אחד מהם הועברו חלקי גופה לבדיקה במכון לרפואה משפטית בישראל. בסבב החיפושים השלישי זוהתה גופתו של באומל, והועברה לישראל ביחד עם ממצאים נוספים.

תיק לא סגור. משפחת גולדין במסיבת עיתונאים
תיק לא סגור. משפחת גולדין במסיבת עיתונאים

בישראל קיוו אז כי הרוסים יצליחו לאתר גם את גופותיהם של פלדמן וכץ, אבל הדבר לא הסתייע. לפני כשבועיים פורסמו בתקשורת הערבית דיווחים לפיהם חיילים רוסים שבו לחפור בבית הקברות בדמשק, אולם ככל הידוע מדובר במידע שגוי. גורמים בכירים הביעו אמש תקווה כי ניתן יהיה "לסיים את הפרשה בהקדם ובאופן מיטבי".

הזירה הסורית היא לא היחידה שבה מטפלת ישראל בעניינים הומניטריים. גם בגזרת עזה ישתיק הומניטרי לא סגור– עניינם של חללי צה"ל הדר גולדין ואורון שאול, ושל האזרחים אברה מנגיסטו והישאם א-סייד, שמוחזקים בידי חמאס. בימים האחרונים חידשו משפחות גולדין ושאול את לחצם על הממשלה, בניסיון לנצל את הכוונהלהעביר לעזה חיסוניםכנגד תמורה לקידום עניינם של חללי צה"ל והאזרחים שמוחזקים ברצועה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר