כמעט כל אחד מאיתנו חווה כאבי ברכיים בשלב כזה או אחר של חייו, ועבור רבים מאתנו בעיות ברכיים הן חלק בלתי נפרד מחיי היום יום שלנו. עם זאת, מה זה בדיוק בעיות ברכיים? אילו בעיות קיימות, ממה הן נגרמות, ואיך מטפלים בהן ומתמודדים איתן? ננסה לרכז עבורכם מעט מידע.
על האנטומיה והמבנה של מפרקי הברכיים
מפרק הברך הוא מפרק שמפגיש בין לא פחות מ-4 עצמות שונות בגוף האדם, והוא אחד המורכבים ביותר והחשובים ביותר מבחינה מכנית בגוף האדם. עצם הירך, הפמור, מגיעה מכיוון מעלה ומתחברת לעצם השוק הגדולה, הטיביה. הפיבולה, או עצם השוקית, לא מתחברת ישירות לברך אך מחוברת אליה אנטומית ברצועות ובגידים. מלבד זאת ישנה גם פיקת הברך עצמה, הפטלה, שנמצאת בחלקה הקדמי של הברך ומספקת לה הגנה מכנית, וגם היא חלק מהמפרק. בכדי להבטיח את טווח התנועה המלא וההגנה המכנית על הברך, ישנה מערכת עוטפת של רצועות וגידים סביב הברך, כולל הרצועות הצולבות, הרצועות הקולטרליות (הצידיות), גידי שרירי הירך והפטלה, ושני סהרוני סחוס הנקראים מניסקוס – בולמי הזעזועים של הברך. את כל הברך עוטפת קפסולה המלאה בנוזל סינוביאלי – נוזל שמטרתו לשמור על סיכוך ועל תנועתיות מלאה של הברך.
Pבעיות ברכיים כרוניות – סוגים ודרכי טיפול
חלק גדול מבעיות הברכיים הן למעשה בעיות כרוניות, כלומר בעיות שמלוות את מי שסובל מהן לאורך זמן רב והן לא תוצאה של פגיעה או דלקת נקודתית. בין בעיות הברכיים האלה ניתן למנות דלקות כרוניות של מפרק הברך בעקבות מחלת האוסטאוארתריטיס (מה שידוע גם בתור שחיקת סחוס), דלקת של בורסת הברך (בורסיטיס), דלקת בגיד הפיקה (patellar tendonitis) ופציעות כרוניות כמו קרע דגנרטיבי (כתוצאה משחיקת הרקמה) של המיניסקוס. במרבית המקרים האלה, אין טיפול רפואי שיכול למנוע באופן מלא את הפגיעה והכאבים בברך, אבל שימוש בנוגדי דלקת שאינם סטרואידליים (NSAIDs) הוא יעיל לשליטה במחלה, בשילוב עם פיזיותרפיה שיקומית.
פציעות ברכיים – ממה נגרמות וכיצד ניתן למנוע?
פציעות ברכיים נגרמות בדרך כלל כתוצאה מאחד משני מצבים – שחיקה ארוכת טווח של הברך, או טראומה מידית וקשה. החבלות השכיחות ביותר בהקשר זה הן פציעות ספורט במהותן, והן קרע של המיניסקוס וקרע של הרצועה הצולבת. קרע של הרצועה הצולבת נגרם בדרך כלל מתנועה לא נכונה, שינוי כיוון חד וכדומה, בעוד קרע של המיניסקוס ייגרם כתוצאה מחבלה ישירה, לדוגמה תיקול קשה במשחק כדורגל, או חבלה סיבובת כתוצאה מאבדן שליטה על הרגל או מעידה. מניעה, במצבים אלה, היא כמובן קשה יותר – אך חיזוק ותרגול של השרירים העוטפים את הברך יכול לסייע מאוד בכך. שיקום מתבצע גם הוא באמצעות פיזיותרפיה, אך במצבים מסויימים , לרב בגיל צעיר, כאשר הקרע נועל את הברך ואינו מאפשר ליישר, יש לנתח.
בעיות ברכיים כחלק ממחלות רב מערכתיות
יש מחלות רב מערכתיות שפוגעות בין השאר גם בברכיים ויוצרות בעיות ברכיים כרוניות. מחלות אלה הן ברובן ראומטולוגיות – דלקת שגרונית כרונית (RA), גאוט ועוד. בדרך כלל, במצבים אלה נראה פגיעה בכמה וכמה מפרקים וסימפטומים פיזיולוגיים כמו חום, עלייה במדדי הדלקת ועוד. במצבים אלה, טיפול במחלה עצמה באמצעות תרופות כמו קולכיצין, NSAIDs ותרופות אחרות המשמשות למחלה הכללית – יובילו גם לשיפור בבעיות הברכיים. במצב כזה, חשוב להסתכל על המחלה כמכלול ועל הברכיים כחלק ממנה באופן ספציפי, במעקב משותף של אורתופד וראומטולוג.
הברך היא אחד מעמודי התווך של הגוף, ולפיכך בעיות ברכיים לא מטופלות מובילות לפגיעה משמעותית באיכות החיים שלנו. אל תתפשרו על הבריאות ועל איכות החיים שלכם – ופנו למומחה בתחום במידה ואתם סובלים מבעיות כאלה.