"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הזדמנות שנייה במבחני הדפ"ר

צה"ל משנה מדיניות: מנהלי בתי ספר ומכינות יוכלו לערער על הציונים של תלמידיהם בבחינה הפסיכוטכנית • המשקל לחלק הצורני יוגדל: "יצמצם פערים"

,עודכן
​ לשכת הגיוס תל השומר // צילום: גדעון מרקוביץ' ​ // ​ לשכת הגיוס תל השומר

כל צעיר או צעירה לפני צו ראשון יודעים:כדאי מאוד להצליח במבחני הדפ"ר של צה"ל, כי כמעט בלתי אפשרי לקבל הזדמנות לשפר את הציון בהם. אולם מעתה והלאה, הודות לצעד מהפכני שמקדמים בצבא, גובר משמעותית הסיכוי של המלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) לזכות למועד נוסף במבחנים - וכךלהשפיע על שיבוצם במערכת הצבאית.

ל"ישראל היום" נודע כי החל מחודש ספטמבר, צה"ל יאפשר למלש"בים להיבחן שנית במבחני הדפ"ר. זאת, בתנאי שמנהל בית הספר או המכינה שלהם יחשוב שציון הדפ"ר שלהם אינו תואם את הישגיהם בלימודים. לפי ההחלטה, שהתקבלה לאחרונה באגף כוח אדם בצה"ל, לכל מנהל בית ספר או מכינה קדם־צבאית תהיה אפשרות לערער על ציוני הדפ"ר של עד עשרה אחוזים מתלמידיו, בהנחה שאלו אינם עולים בקנה אחד עם ציוניהם בבית הספר. לצד זאת, בצה"ל מתכוונים לשנות את מבנה מבחני הדפ"ר: במסגרת השינוי, המשקל המיוחס למבחן הצורני יוגדל על פני זה המיוחס לחלק המילולי והכמותי של הבחינה, כדי לצמצם את הפערים בין מלש"בים מהמרכז לאלו מהפריפריה. בצה"ל סבורים שהמבחן הצורני הוא "הכי פחות מוטה", וכי ייחוס משקל גדול יותר דווקא לחלק זה של הבחינה יעניק הזדמנות שווה לאוכלוסיות ממצב סוציו־אקונומי שונה.

מבחני הדפ"ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני) המסורתיים הם חלק בלתי נפרד מהצו הראשון של המועמדים לשירות ביטחון. ציון הדפ"ר יכול לנוע בין 10 (הציון הנמוך ביותר) ל־90 (הגבוה ביותר). השיבוץ בצבא נקבע בהתבסס על נתונים שונים, דוגמת דירוג קב"א (קבוצת איכות), שהדפ"ר הוא חלק משמעותי ממנו, ופרופיל רפואי. נוסף על כך, הדפ"ר הוא מרכיב חשוב גם באפשרות להפוך לקצין בצה"ל.

עד כה הנהיג הצבא מדיניות קשוחה מאוד באשר למבחנים חוזרים, ולא היה מאפשר למלש"בים להיבחן בשנית, למעט במקרים חריגים ביותר. הצעד החדש, לפיכך, הוא לא פחות ממהפכה שעשויה להשפיע על כל המתגייסים לצה"ל. השינוי במדיניות הקפדנית שהנהיג צה"ל לאורך השנים נובע מרצון לשפר את שיבוץ המלש"בים ביחידות צה"ל, ולצמצם ככל האפשר את הנשירה מהשירות הצבאי.

נוסף על האפשרות להיבחן בשנית במבחני הדפ"ר, ב"ישראל היום" נחשף כי בצה"ל מתכוונים גם לשנות את המבחנים ולהפוך אותם ל"אדפטיביים", דהיינו להתאים את המבחן לרמתו של הנבחן. במבחן החדש מועמדים בעלי רמת אינטליגנציה גבוהה לא יצטרכו "לבזבז" את זמנם על שאלות קלות מדי, ואילו נבחנים עם רמת אינטליגנציה נמוכה יותר לא יצטרכו להתמודד עם שאלות קשות שיגרמו להם לתחושת כישלון. מבחן "דפ"ר אדפטיבי" ייפתח בשאלות ברמת קושי ממוצעת; מי שיצליח לענות עליהן נכונה יקבל שאלות קשות יותר, ומי שלא - יידרש לענות על שאלות קלות יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר