"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ירידה במספר המתגייסות לצה"ל
נתוני ארגון חותם מגלים: למרות פתיחת תחומים, לרבות יחידות לוחמות, ירידה בשני העשורים האחרונים • הארגון שעוסק בגיוס בנות דתיות: "רובן מעדיפות שירות לאומי"
ירידה במספר המתגייסות // צילום: יהודה בן יתח // ירידה במספר המתגייסות

ירידה במספר המתגייסות לצה"ל

נתוני ארגון חותם מגלים: למרות פתיחת תחומים, לרבות יחידות לוחמות, ירידה בשני העשורים האחרונים • הארגון שעוסק בגיוס בנות דתיות: "רובן מעדיפות שירות לאומי"

חנן גרינווד
, עודכן

ירידה הדרגתית וברורה במספר הבנותשמתגייסות לצה"ל,כך עולה מנתונים שהגיעו לידי "ישראל היום". הנתונים מוכיחים כי הירידה מגיעה חרף פתיחת תחומים נוספים בצה"ל, ובהם יחידות לוחמות.

ב־20 השנים האחרונות חלה צניחה במספר המתגייסות, לצד עלייה במספר המצהירות על היותן דתיות, דבר שמלמד על כך שהמגמה לגיוס דתיות לצה"ל אינה אפקטיבית בסדר הגודל שאותו מציגים בגופים השונים.

מנתונים, שהגיעו לארגון חותם, שעוסק בין השאר בתחום גיוס הבנות הדתיות לצה"ל, עולה כי גיוס הבנות הדתיות לצה"ל ומסייע לנשים שמבקשות להצהיר על דת אך נתקלות בהתנגדות מצד צה"ל, נחשף כי בעוד שיעור הגיוס ב־1999 עמד על 61.8 אחוזים מכלל הצעירות בשנתון, ב־2019 עומד שיעור הגיוס על 55.9 אחוזים. הירידה המשמעותית התרחשה בתחילת שנות האלפיים, אך נמשכת גם היום. לצורך ההשוואה, בשנים 2019-2015 חלה ירידה של קרוב ל־3 אחוזים במספר המתגייסות לצה"ל.

בד בבד, חלה עלייה במספר הצהרות הדת שמוגשות בכל שנה. ב־1999 הגישו 26.98 אחוזים מהבנות הצהרת הדתיות, ואילו ב־2019 עמד המספר על 35.8 אחוזים. הדבר מלמד כי בעוד צה"ל פועל רבות, ולטענת גורמים שעוסקים בתחום לפעמים בצורה מוגזמת, על מנת למנוע מנשים להצהיר על היותן דתיות, בפועל הנערות מצביעות ברגלייםומבקשות פטור משירותעל רקע זה.

נתון נוסף עוסק בפטור על רקע רפואי. בעוד ב־1999 1.7 אחוזים מהנשים קיבלו פטור על רקע רפואי, לאחר עשור, ב־2009, המספר כבר עמד על 2.5 אחוזים וב־2019 על 3.9 אחוזים מכלל המתגייסות.

במקביל חושפים בארגון חותם נתונים מתוך סקר הלמ"ס על שנת 2019, שבו עולה כי השירות הצבאי משפיע על הרמה הדתית של הנשים. לפי נתוני הלמ"ס, רק 36 אחוזים מהבנות בגילי 29-20 שגדלו בבית דתי ושירתו בצבא, הגדירו את עצמן דתיות כיום. שאר הבנות מרקע דתי ששירתו בצה"ל הגדירו את עצמן על הרצף שבין מסורתי־דתי לחילוני. לעומת זאת, בקרב בנות באותה קבוצת גיל ששירתו בשירות לאומי עולה תמונה שונה לחלוטין, ו־82 אחוזים שגדלו בבית דתי, הגדירו את עצמן דתיות כיום.

גם אצל המתגייסים

מארגון חותם נמסר: "למרות המאמצים הכבירים שלשכות הגיוס משקיעות בשכנוע בנות דתיות להתגייס, והצגת הדברים בכל פעם מחדש כאילו הקמפיין הזה מצליח, נמצא שהמגמה הפוכה. הנתון הזה מייצר דיסוננס גדול וחוסר אמון ציבורי בגוף שצריך להיות הגוף שזוכה לקונצנזוס ולהערכה הגדולים ביותר בקרב אזרחי מדינת ישראל".

מדובר צה״ל נמסר בתגובה: "עיקר הירידה המתוארת בגיוס הינה פרי הגידול הדמוגרפיבאוכלוסיית החרדיםוהדתיים. נציין כי מגמה זו מאפיינת גם את אחוז גיוס הגברים".

תנועת נאמני תורה ועבודה: "ה'תחקיר' של ארגון חותם שפורסם ב'ישראל היום', הטוען כי העלייה בשיעור הבנות המקבלות פטור מצה"ל מטעמי דת נובע מכך ש'רובן מעדיפות שירות לאומי' הוא יותר משאלת לב מאשר נתוני אמת. על פי הנתונים, בשנת 2000 עמד אחוז המתגייסות מבין בנות המגזר הדתי לאומי על 25% וכיום הוא עומד על 30%. ממחקר שערכה תנועת נאמני תורה ועבודה עולה כי מרבית הגידול בעשור האחרון נובע מעלייה משמעותית בשיעור הנשים הדתיות-לאומיות המגיעות מיישובי ה'מיינסטרים' של הציונות הדתית, המתגייסות לצה"ל. במקביל, ישנה ירידה ניכרת בשיעור הבנות הדתיות-לאומיות המשרתות בשירות לאומי. העלייה המדווחת באחוז הנשים המקבלות פטור מגיוס מטעמי דת היא פשוט תוצאה של הגידול הדמוגרפי של הציבור החרדי, אך אין לה רלוונטיות לציבור הדתי-לאומי".

מארגון "תורת לחימה" נמסר: "נשים משרתות בצה"ל מאז קום המדינה, כאשר היתה מצוקת כוח אדם ואיום קיומי מיידי על מדינת ישראל הצעירה. מאז התחוללו בצה"ל תהליכים מואצים שבהם חיל הנשים הפך ליוהל"ן ואחר כך ליוהל"ם (מגדר) מתוך מגמה פמיניסטית-רדיקלית באמצעות ארגונים פרוגרסיביים חיצוניים. הדבר הסיט את משאבי ומאמצי הצבא, מגיוס גברים לוחמים (דתיים וחרדים), וטיפול בבעיית המוטיבציה לקרבי - לעיסוק יתר בגיוס נשים ו'שבירת תקרת זכוכית'.

"גם במסמך ההמלצות של עמותות השמאל INSS והמכון הישראלי לדמוקרטיה לצה"ל מ-2013 נדרש מהצבא לוותר על מתגייסים גברים (דתיים וחרדים) רק כדי לקדם גיוס נשים, כאמור מטעמים פמיניסטיים. הצבא קיבל זאת ומאז נדחקו רגלי לוחמים גברים לצורך קידום האג'נדה, תוך פגיעה בשיקול הביטחוני המובהק.

"הציבור הדתי והחרדי במדינת ישראל גדל - וחובה על הפיקוד הבכיר להתעורר מהאשליה הפמיניסטית-רדיקלית של 'שבירת תקרות זכוכית' לצורך קידום אזרחי, להיערך כראוי למלחמה הבאה ולהשקיע מאמצים בגיוס שמותאם לגיוס כוח אדם שיסייע למטרותיו המקוריות של צה''ל, תוך ויתור על קשרים מפוקפקים עם עמותות שמאל קיצוניות המסיטות את צה''ל מתפקידו היחיד: ניצחון במלחמה".

הרב אהד טהרלב, ראש מדרשת או"ת לינדנבאום מבית רשת "אור תורה סטון": "מדובר בנתונים שפורשו באופן מגמתי אך במציאות התמונה שונה. מלבד העלייה היחסית בכמות הבנות המתגייסות, המורגשת היטב בשטח, יותר ויותר בנות מגיעות למדרשות המשלבות לימוד תורה ושירות צבאי וכן למכינות הדתיות לבנות. השנה חווינו עליה של 30% בהגעה של בנות למדרשות שלנו כחלק מההכנה שלהן לקראת השירות הצבאי. השנה קיבלתי וטיפלתי בכ-60 בקשות של בנות שביקשו לבטל את הצהרת הדת שלהן על מנת להתגייס. לסיכום, גם הנתונים וגם המציאות בשטח מראים תמונת מציאות אחרת לגמרי מהפרשנות הסובייקטיבית שארגון חותם מבקש להציג".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...