"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פניה לשר הדתות: "שינוי הליך בירור היהדות – החלטה תמוהה"

ח"כ אלהרר דרשה לא להעביר את הליך בירור היהדות בעדה האתיופית לידי בית הדין • לדבריה "הצליחו לשמר יהדותם במשך אלפי שנים, למה לשנות?"

,עודכן
יהודי אתיופיה, ארכיון // צילום: אורן בן חקון, למצולמים אין קשר לתוכן הכתבה // יהודי אתיופיה, ארכיון

חברת הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד) פנתה לשר הדתות יעקב אביטן (ש"ס) בדרישה להותיר על כנו את הליך בירור היהדות בקרב העדה האתיופית, זאת בעקבות הידיעה ב"ישראל היום" לפיה מבקשים במשרדלהעביר את בירור היהדות לידי בתי הדין הרבניים.

"דרך קביעת יהדותם של קהילת ביתא ישראל, הובנתה מלכתחילה לאור קשיים ייחודיים של הקהילה הזאת, בניגוד לעולים אחרים. כך למשל, העולים מקהילת ביתא ישראל לא נושאים עמם מסמכים, ולחלק לא מבוטל מהעולים אף אין תאריך לידה. האמור מקשה על תהליך קביעת היהדות מול בית הדין הרבני, ולכן מתבצע על-ידי רבני הקהילה. יהודים עולי אתיופיה חווים קשיים רבים, הן בהליך העלייה והן בהליך הקליטה בחברה בארץ. הם לא אחת חווים גזענות ואפליה, ומרגישים קושי להשתלב בחברה ולהרגיש חלק ממנה".

"לפיכך, תמוהה בעיני ההחלטה, לאחר כ-40 שנים, לשנות מרכיב כל כך בסיסי בזהותה של קהילת ביתא ישראל, ולשנות נוהל שהשתרש עשרות שנים", כתבה חברת הכנסת אלהרר. "רבני העדה בקיאים, יותר מכל דמות אחרת, באילנות היו חסין של קהילה שהצליחה לשמר את יהדותה במשך אלפי שנים. איני רואה סיבה להפקיע סמכות זאת לבית הדין הרבני, שלא מכיר את הקהילה באותה מידה, ולא יכול לתת לה מענה הולם. לאור האמור לעיל, אני מבקשת להמשיך ולקיים את השיח מול רבני הקהילה, שיח שהופסק, להקשיב להצעות ולפשרות שהם מעלים ולצאת לקראתם עד כמה שרק אפשר".

ביום ראשון פורסם ב"ישראל היום" כי במשרד הדתות מבקשים לשנות, לראשונה זה עשרות שנים, את שיטת בירור היהדות בעדה האתיופית, מה שמעלה את חמתם של רבנים בעדה, הטוענים שמדובר בהתעמרות.

ח"כ קארין אלהרר // צילום: אורן בן חקון
ח"כ קארין אלהרר // צילום: אורן בן חקון

לפני שנה החלו במשרד הדתות להוביל מהלך שנוי במחלוקת שמעורר זעם רב בעדה האתיופית. במקום שרבני קהילה יחליטו מיהו יהודי, אמרו במשרד, יבצעו זאת בתי הדין הרבניים, כמו עם כל עולה חדש שמבקש להוכיח את יהדותו. כמו כן, ביקשו להקים מערכת ממוחשבת שתעקוב אחרי בירורי היהדות. הרבנים, מצידם, כעסו מאוד על ההצעה כולה ושללו אותה מכל וכל. הם שלחו מכתב תגובה זועם לרבנים הראשיים.

"הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות הראשית הבינו שהקהילה האתיופית היא מיוחדת. שבניגוד לעולים ממדינות אחרות, אין לעולים של העדה מסמכים כלשהם. בחלק מהמקרים אפילו אין תאריך לידה. לבית הדין לא יהיו הכלים לטפל בפניות", אמר גורם בקהילה השבוע ל"ישראל היום".

המהלך הוקפא לשנה, כשברקע נתק מוחלט בין רבני הקהילות למשרד הדתות, וכששני הצדדים מאשימים זה את זה במצב, ולפני כשבוע שב ועלה על השולחן. במכתב מפורט ששלח הרב חזקיהו סאמין, מנהל אגף שירותי הדת במשרד הדתות לכל בכירי המשרד, הרבנות הראשית והנהלת בתי הדין, הוא המליץ להעביר את האחריות לבירורי היהדות בעדה האתיופית "למקומה הטבעי בבית הדין הרבני" בדחיפות.

במקביל הציע חלופה בדמות מינוי רבנים אחרים כמבררי יהדות, כאלו ש"יתחייבו לעבוד באופן מסודר". זאת לנוכח הנתק והעימות בין הצדדים. בסוף מכתבו מתח ביקורת על מתנגדי המהלך וטען כי "מבררי היהדות של בני העדה האתיופית בהתנהגותם מעמיקים ומחדדים את הפערים בחברה הישראלית, בשל הרצון לשמר את כוחם למרות הפגיעה הקשה בבני העדה האתיופית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר