המורים בישראל מזדקנים ונושרים ממערכת החינוך, ואם המגמה לא תשתנה - בעוד כמה שנים יחסרו למערכת אלפים מהם. כך עולה ממסמך חדש שחובר על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לבקשת ח"כ לשעבר אלכס מילר.
אחד מממצאי המסמך מבוסס על תחזית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלפיה ב־2018 צפוי במערכת החינוך מחסור של 7,669 מורים. עוד עולה מהנתונים כי גילם הממוצע של המורים למדעים בחטיבה העליונה עלה בכלל המגזרים. כך, למשל, במגזר היהודי: בשנת 2009 היה גילם הממוצע של המורים לפיזיקה 50.2, של מורי הכימיה - 47.7, ומורי הביולוגיה היו בני 46 בממוצע. ב־1999 גילם הממוצע היה צעיר יותר: המורים לפיזיקה היו בני 46.4, המורים לכימיה - 44.4 והמורים לביולוגיה - 40.9. אף במגזר הערבי חלה עלייה בגיל המורים למדעים, אך בממוצע הם צעירים ממקביליהם במגזר היהודי.
גם מספר המורים שעוזבים את המערכת עולה בהדרגה. בשנת 2001 הגיע שיעור המורים הנושרים ממערכת החינוך ל־%9.9 - לעומת 8.5% בשנת 1991. נוסף על כך , יו"ר ארגון המורים העל־יסודיים, רן ארז, הסביר למחברי המסמך כי 50% מהמורים החדשים בוגרי המכללות והסמינרים המצטרפים למערכת החינוך הרשמית של ישראל פורשים מיוזמתם, וכי חלקם מפוטרים בשל אי התאמה. מבחינת מגזרים, המחסור הגדול ביותר במורים צפוי בפיקוח הממלכתי של המגזר העברי - 4,781 מורים בכל שלבי החינוך יחסרו בפיקוח זה ב־2018. בחינוך הממלכתי־דתי צפוי מחסור של 1,801 מורים, ובמגזר החרדי - 1,068 מורים. "הנתונים שהוצגו מדליקים נורה אדומה", אמר אלכס מילר, שעמד בראש ועדת החינוך והזמין את המסמך. "ללא טיפול מקיף בסוגיה, מערכת החינוך תמצא את עצמה במציאות קשה מאוד בעוד זמן יחסית קצר".
שר החינוך, שי פירון, ביקש עם כניסתו לתפקיד ללמוד את הנושא לעומק, והינחה לגבש מגוון יוזמות שיזרימו דם חדש למערכת החינוך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו