אלימות המשטרה נגד החרדים: לא מוצדקת, לא מידתית

לפני ימים אחדים צפינו במפגינים רוסים משליכים כדורי שלג על שוטרים במחאה על מעצרו של מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני האמיץ, וקראנו בעיתון שמשטרת רוסיה עצרה אלפי מפגינים. רבים בוודאי סברו שהדבר מאפיין משטרים טוטליטריים ולא ייתכן במשטר דמוקרטי.

האומנם? בערבים האחרונים שוב יש לשפשף את העיניים הממאנות להאמין לתמונות:מאות שוטרים פשטו באמצע הלילה על בני ברק, השליכו רימוני הלם לכל עבר והיכו באמצעות אלות, ללא רחם, אזרחים שלפי התמונות דווקא ניסו להימלט מפניהם. תמונת השוטר המכה בזה אחר זה כל אזרח חרדי שחולף לידו היא תמונת בלהות. נכון שכמה שעות קודם לכן תקפו כמה בריונים חרדים (יש גם כאלה) מכונית שבה ישבו שוטרים מוסווים. משטרה חכמה, המבינה את תפקידה, הייתה מגלה אותם בתחכום ומאפשרת את העמדתם לדין. לפי הדיווחים בתקשורת, הם ממילא הסגירו עצמם בהמשך.

המשטרה הגיבה בברוטאליות באלימות-נגדית משלה. חוששני שתיאורו שלהשר ליצמןנכון: הוא הסתייג מהאלימות נגד השוטרים בתחילת הערב והתייחס לתגובה הלילית של המשטרה כאל "מסע נקמה פראי ותוקפני מצד שוטרים מוסתים, תוך ענישה קולקטיבית כלפי... תושבי העיר". הרי כולנו ראינו את התמונות, המדברות בעד עצמן.

אלימות משטרתית נגד קבוצות מסוימות אינה חידוש: בעבר הרחוק ידועים אירועי ואדי סאליב (1959) ודיכוי מחאת הפנתרים השחורים בשנות ה-70. בשלהי המאה ה-20 ידועים דיכויי המחאה בדרישה לחקור את פרשת היעלמותם של ילדי העולים מתימן - אירועי יהוד (1994) והירי באזרחים ערבים באירועי אוקטובר 2000. בשנים האחרונות ידועים דיכוי המחאה נגד תוכנית ההתנתקות מעזה (2005) והאלימות המשטרתית נגד מפגינים מבני העולים מאתיופיה, נגד דרוזים, נגד ערבים, נגד חרדים ונגד מפגינים סמוך לרחוב בלפור.

מה המשותף לכל האירועים האלימים הללו? ראשית, כמובן, האלימות המשטרתית חסרת ההצדקה וחסרת הפרופורציה. מספרים לנו שכאשר התאגדנו כחברה במסגרת האמנה החברתית, ויתרנו על זכותנו להשתמש בכוח פיזי ומסרנו למדינה את המונופול על הפעלת הכוח. אך אל למשטרה להשתמש לרעה בסמכותה להפעיל כוח ואל לה לשוש אלי קרב. ייתכן ששורש הרע הוא בעצם הגדרת יחידות של המשטרה כיס"מ (יחידת סיור מרחבית) וטיפוח אתוס צבאי של חתירה למגע ולניצחון. יש לזכור שזכותו של האזרח להתנגד לתוקפנות שרירה וקיימת, ובאה לידי ביטוי בזכותו להגנה עצמית, גם מול שוטר: "אלימות אינה נעשית כשרה וחוקית על שום שהיא מבוצעת על ידי אנשי הרשות. נהפוך הוא, תקיפת אזרח על ידי שוטר חמורה פי כמה וכמה מתקיפה על ידי אדם אחר. אין אדם חייב, במדינת חוק, לספוג מכות, רק משום שהמכה הוא שוטר", כתב השופט המנוח זוסמן.

מה עוד משותף לכל מפגני האלימות המשטרתית הנ"ל? כולם הופנו כלפי קבוצות מיעוט באוכלוסייה. חוששני שזו הסיבה המרכזית לכך שהחברה הישראלית טרם השכילה לחוקק חוקים שימזערו את האלימות המשטרתית. כאן הטעות המשותפת של רבים: "לי זה לא יקרה". משטרה שמכה באלות מפגינים המשתייכים לקבוצות מסוימות, כגון בני עדות המזרח שהפגינו נגד חוסר השוויון, מתנגדים להתנתקות מעזה, דרוזים, ערבים, עולים מאתיופיה, מתנגדי הממשלה וחרדים, משליכה לעברם רימוני הלם, מחשמלת אותם באמצעות "טייזר", ואפילו "רק" מתיזה עליהם סילוני מים בעוצמה גדולה - היא משטרה מפחידה, שבמוקדם או במאוחר תפגע גם בכם או בילדיכם.