גם אם ההודעה שיצאה בקיץ האחרון על דחייתו של טקס האוסקר היתה צפויה למדי, היה בה כדי לסמן אות לבאות (ולרעות) לבוא. מעבר למשמעות הקלנדרית (שנראתה מתבקשת, אחרי דחייתם של אירועים כמו האירוויזיון והאולימפיאדה בבייג'ין), ההודעה סימנה את התפכחותה של הוליווד מהתקווה שסאגת הקורונה תסתיים במהרה. ואם התעשייה שכל מהותה היא למכור לנו פנטזיה בעצמה כבר לא מאמינה בנס שעתיד לקרות, כנראה העולם באמת הולך להשתנות. "במשך יותר ממאה שנים, סרטים שיחקו תפקיד חשוב במתן נחמה, השראה ובידור עבורנו בזמנים הכי חשוכים. והם בהחלט כאלה השנה", אמרו נשיא האקדמיה לקולנוע דיוויד רובין והמנכ"ל דון האדסון, בהודעה הרשמית על הדחייה מחודש פברואר לסוף אפריל. "בכך שמתחנו את פרק הזמן שבו סרט יכול לצאת להפצה על מנת להיות מועמד לפרס ובדחיית הטקס, אנו מקווים לאפשר לקולנוענים את הגמישות שלה הם זקוקים כדי לסיים ולשחרר את סרטיהם, בלי שייענשו על דבר שהוא מעבר לשליטתם". המסר שנשאה ההודעה היה ברור: גם הוליווד מתאימה עצמה לתנאים החדשים.
במשמעות המיידיות של הדבר כבר חזינו. בתחילת החודש שעבר הכריזו אולפני וורנר כי בצעד חסר תקדים, כל סרטיהם המתוכננים ליציאה ב־2021 יעלו ישירות לצפייה בסטרימינג (במקביל להפצה בבתי קולנוע. לפחות אלה שעוד פעילים איכשהו). שוברי קופות פוטנציאליים דוגמת "מטריקס 4" וסרטי ההמשך ל"יחידת המתאבדים" ו"ספייס ג'אם" יתאפשרו לצפייה מהכורסה בסלון, המקום שבו בילתה רוב אוכלוסיית העולם את השנה האחרונה. בראשם כמובן "וונדר וומן 1984", סרט ההמשך המצופה ביותר בעיר הסרטים, שזכה לדחיות רבות במועד יציאתו לאקרנים בטרם עלה לצפייה ישירה בחג המולד האחרון.
תנאי הסף השתנו
פתרון לזמני משבר שיימשך שנה אחת בלבד - כפי שטוענים ראשי התאגיד? או אולי אסטרטגיה שיווקית חדשה, שכל מהותה מלחמה בשירותי הסטרימינג שנכנסו לתחום ההפקות, דוגמת נטפליקס? כך או כך, המשמעות של המהלך זהה: הבכירים בהוליווד לא מאמינים שבתי הקולנוע ישובו לפעול באופן סדיר השנה, והם מעדיפים לצמצם הפסדים ולהיכנס אל זירת הסטרימינג מאשר להשקיע בהקרנות שיכולות להכיל מספר מצומצם של צופים.

האולפנים מקווים לא להתרסק כמו במקרה של "מולאן". מתוך הסרט // צילום: רויטרס
ספרייה עצומה של סרטים שיושבים על המדף וממתינים להפצה קולנועית צפויה לנחות למסך הקטן - בתקווה שלא יסיימו כמו "מולאן", מקרה המבחן של חברת דיסני, שמהלך הצעתו לצפייה ישירה נחשב כישלון קולוסאלי). לאור כך אפשר להבין למה טום קרוז, כוכב "משימה בלתי אפשרית 7" שצילומיו הוקפאו למשך חצי שנה, מצא פתרון יצירתי שמנע הדבקה בנגיף על הסט: השחקן השקיע הון בשכירת ספינת תיירים עצומה, שבה הלין כ־200 מאנשי צוות ההפקה במהלך צילומי הסרט באירופה. חתיכת קרוז.
"המתח בין הטלוויזיה לקולנוע קיים עוד מלפני הקורונה, כשנטפליקס התחילה להפיק סרטים", אומר ד"ר איתי חרל"פ, ראש מסלול טלוויזיה במכללה האקדמית ספיר. "היא התפתחה מספריית די.וי.די ואחר כך פלטפורמת סטרימינג, לכדי ספקית ויצרנית תוכן. וכשיש גוף חדש בתעשייה זה מפחיד את הכוחות הקיימים, כי זה פוגע בהם כלכלית. לקח זמן עד שסרט של חברת סטרימינג זכה באמי למשל, כי הוליווד וגם פסטיבלים בעולם עשו שרירים. הוליווד סירבה להעמיד לאוסקר סרטים שלא היו בבתי קולנוע, בטענה שהחוויה בבית שונה מחוויית הקולנוע. אבל ככל שמסכי הטלוויזיה הלכו וגדלו ואולמות הקולנוע הצטמצמו - גם הפערים הצטמצמו. תנאי הסף למועמדות לאוסקר היה הפצה באולמות. אז נטפליקס היו מתחכמים, שוכרים אולם בניו יורק, מקרינים סרט כמו 'האירי' בפני אלפי אנשים וזה נחשב כאילו הם הקרינו אותו, למרות שזה מגוחך".
אבל מה עושים כשמוסדות תרבות ופנאי סגורים כבר כמעט שנה ולא מתאפשרת הקרנה? מאפשרים, כפי שעשו מארגני הטקס, התמודדות גם לסרטים שלא זכו להפצה (כלומר - כמעט כולם), מעלים את מספר המועמדים בקטגוריית "הסרט הטוב ביותר" ודוחים את תאריך הסף למועמדות לפרס לחודש אפריל, בכפוף בכפוף להוכחת כוונת הפצה. תהליך ומאבק של שנים זכה לזרז בדמות מגיפה ששינתה לחלוטין את תנאי המשחק. והיא הביאה שינויים משמעותיים נוספים.
ההגמוניה זזה הצידה
האוסקר הוא במת הקידום האולטימטיבית עבור יצירה קולנועית. סרט זוכה פרסים או אפילו מספר מועמדויות זוכה ליותר באזז, שבשנה נורמלית מיתרגם ליותר רוכשי כרטיסים. אבל כמו כל דבר שמערב כסף, גם כאן יש כוחות חזקים שמשקיעים משאבים רבים כדי להפוך את המוצר שלהם למדובר ביותר. במשך שנים ההגמוניה בהוליוד נשלטת על ידי האולפנים הגדולים, שלהם יכולות ההפצה הגדולות והקמפיינים האפקטיביים ביותר. מבחינה זו, הישג הזכייה של "פרזיטים" בארבעה פרסים בשנה שעברה נחשב מטורף במיוחד, לאור העובדה שלא עמד מאחוריו תאגיד אולפנים ענק.

ניאו יסתפק בצפייה ביתית. מתוך "מטריקס 4"
הכל עוד ייתכן בשלב זה, אבל יש הגורסים שהאולפנים רואים ב־2021 שנה כבר מפוספסת, ולכן לא ישקיעו מאמצים רבים מדי כדי לקדם סרטים שלהם לעמדות זכייה בטוחות. הסרטים שזכו לבאזז ב־2020 היו פשוט סרטים עצמאיים קטנים - אמריקניים או זרים, שאין מאחוריהם מכונה גדולה ואשר אנשים צפו בהם מעצם הוואקום שנותר כשהאולפנים לא שחררו סרטים אחרים. מומחים בתחום חוזים שטקס האוסקר השנה יעמיד במרכז סרטי אינדי קטנים - דבר שיזיז לוחות טקטוניים בהוליווד. זאת, בתוספת התנאים החדשים למועמדות לאוסקר, שמקפידים (לאור המחאות בארה"ב והמקום המרכזי שתפס נושא התקינות הפוליטית בשיח הציבורי) על שילוב של נשים, שחורים, מיעוטים ובעלי מוגבלויות בסרטים, מראים על שינוי אדיר בתעשיית החלומות. ולראיה רשימת המועמדים המשוערת של רוב מנבאי האוסקר (זו הקונקרטית תתפרסם ב־15 במארס) היא המגוונת ביותר - גזעית ומגדרית - בהיסטוריה של הטקס.
"קברו את הקולנוע המון פעמים", מנסה חרל"פ לנבא את שעתיד לבוא על תעשיית הזוהר. "אני חושב שאנשים ירצו לצאת, כי הקולנוע עדיין נחשב צורת בילוי ויש מסך גדול וכו'. אולי הקולנוע המיינסטרימי ילך יותר לכיוון של סרטי קומיקס וסופר־גיבורים, אבל כמו שיש עדיין מוזיאונים - תמיד יהיו סרטי בוטיק של סינמטקים". אבל לא צריך לרחם מדי על התאגידים הגדולים. "זה לא משנה אם בבתי הקולנוע או בסטרימינג של דיסני או HBO", הוא אומר. "בסופו של דבר, מי שיפסיד כסף במקום אחד פשוט ירוויח אותו במקום אחר". טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו