סדר ט"ו בשבט: האם מברכים שהחיינו על אננס?

שאלות שהיו בגדר חלום לפני עשרות שנים, הופכות למציאות בשפע מגוון הפירות לו אנו זוכים לאחר השיבה לארצנו.

בימינו פירות רבים מופיעים בשווקים גם מעבר לעונת הגידול שלהם, בשל התפתחות האפשרויות לאחסון ארוך טווח, אפשרויות גידול בעונות שונות, וייבוא מאזורים שונים בכדור הארץ שבהם עונות גידול שונות. לדוגמא: דינו של הגזר נדון במשנה ברורה ובפוסקי אשכנז ביחס לברכת שהחיינו, ובימינו אין כל ספק בכך הודות להימצאותם במשך כל השנה.

ומנגד, המציאות בה החקלאים מהווים מיעוט זעיר באוכלוסייה ומרבית האנשים אינם מכירים מקרוב את עולם החקלאות, מקשה על קבלת מידע אמין על תהליכי הגידול השונים, ולדעת אלו פירות בעלי עונות גידול מתחדשות, ואלו גדלים במהלך כל השנה.

פירות האננס פופולריים ביותר לברכת שהחיינו בראש השנהובט"ו בשבט, אף שלמעשה האננס אינו פרי עונתי, והוא גדל במהלך השנה כולה, כך שלפי ההלכה אין מברכים עליו שהחיינו. (מעניין שדווקא בטו בשבט, בעונה הקרה, ישנו קושי לקבל פרי יפה מגידול מקומי, כך שזהו ממש לא זמן התחדשותו...)

גם דינו של האבטיח מחייב חשיבה מחודשת, היות ובערבה מצליחים לגדל אותו בימינו לאורך כח החורף. לגבי האבטיח ישנו דיון הלכתי נוסף, היות וכמעט כל אבטיח אותו אנו אוכלים הורכב על כנת דלעת, הרכבה זו בעייתית מבחינה הלכתית ולכן חלק מן הפוסקים הורו שלא ניתן לברך שהחיינו על ירק שהגיע מהרכבה אסורה (אם שאלתם - למעשה הכרעת רבני המכון לברך שהחיינו על אבטיח).

אז מה עושים בתוך כל הבלאגן הזה? כדי לגשר על הפער בין המידע החקלאי ובין הפסיקה התורנית, אנו במכון התורה והארץ (כיום בשבי דרום) ערכנו בירור מקיף על מגוון הפירות והירקות, עונות הגידול שלהם, יצרנו קשר עם אנשי שיווק, חקלאים וסוכני יבוא, על מנת לספק המידע העדכני ביותר.

לאחר הבירור המציאותי שנערך ע"י האגרונומים במכון, הוגשו התוצאות אל שולחנו של ראש המכון הרב יהודה עמיחי שהכריע בשאלות השונות, ולאור ההכרעות ערכנו טבלה פשוטה בה ניתן לראות מה הדין ביחס לכל פרי או ירק. בטבלה ניתן לצפות באתר מכון התורה והארץ, והיא מתעדכנת לפי הצורך.

נראה שטו בשבט כשלעצמו, ובפרט לאור המנהג הנפוץ לברך בו שהחיינו על פירות, מחייב אותנו להתחבר ולהכיר קצת יותר את החקלאות הישראלית, גם בדור בו לרוב האוכלוסייה הפירות והירקות גדלים על המדף בסופר.

הכותב הוא אגרונום במכון התורה והארץ