"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"האנטישמיות והגזענות הן היום מציאות שאסור לקבלה"
ראש ממשלת לוקסמבורג חתם על הסכם להשבת רכוש יהודי מתקופת השואה • בראיון ל"ישראל היום" מתריע קסאווייה בטל מפני שנאת היהודים והמיעוטים האחרים
ראש ממשלת לוקסמבורג קסאווייה בטל // צילום: GettyImages // ראש ממשלת לוקסמבורג קסאווייה בטל

"האנטישמיות והגזענות הן היום מציאות שאסור לקבלה"

ראש ממשלת לוקסמבורג חתם על הסכם להשבת רכוש יהודי מתקופת השואה • בראיון ל"ישראל היום" מתריע קסאווייה בטל מפני שנאת היהודים והמיעוטים האחרים

אלדד בק
, עודכן
ראש ממשלת לוקסמבורג, קסאווייה בטל, מתריע מפני התגברות האנטישמיות ושיח השנאה נגד מיעוטים בארצו ובמדינות המערב.

בשיחה עם "ישראל היום" לפני טקס החתימה על ההסכם בין ממשלתו לקהילה היהודית המקומית ולארגון איל"רלהשבת רכוש יהודי מתקופת השואה, אמר בטל: "לא יהיה נכון לטעון שלוקסמבורג מוגנת מאנטישמיות וגזענות. יש אנטישמיות וגזענות ותמיד יהיו. צריך להיאבק בזה. אסור לקבל את שיח השנאה באשר הוא - נגד יהודים, צוענים, הומוסקסואלים, נכים.

אנטישמיות היא היום מציאות. גם הגזענות וההומופוביה. אסור לקבל זאת. יש היום נטייה לשתוק לנוכח התופעות הללו. צריך למחות נגדן. המזל שלנו הוא שאין אצלנו מפלגת ימין קיצוני, בניגוד למדינות אירופיות אחרות. אך ביוון ישבה עד לאחרונה בפרלמנט מפלגה ניאו־נאצית. האם למדנו משהו מההיסטוריה?"

לפי הסכם הפיצויים וזיכרון השואה שעליו חתם אתמול רה"מ בטל, תעביר ממשלת לוקסמבורג סכום סמלי של מיליון יורו לתמיכה בניצולי שואה מלוקסמבורג, תעניק במשך 30 שנה סיוע של 120 אלף יורו לקרן זיכרון השואה של לוקסמבורג שהוקמה לפני שנתיים, תרכוש ותחדש את המנזר שממנו שולחו יהודי לוקסמבורג למחנות הריכוז וההשמדה הגרמניים ותקים בו מרכז חינוכי לזכר השואה. בנוסף, תקים קרן מדעית לחקר השואה בתקופת הכיבוש הנאצי ולבירור גורלו של רכוש יהודי שנבזז - בעיקר יצירות אמנות, ותכונן ועדה שתפעל לאיתור חשבונות בנקים רדומים ופוליסות ביטוח של קורבנות השואה במוסדות פיננסיים בדוכסות. לדברי גדעון טיילור, יו"ר איל"ר: "ההסכם הוא מחויבות עמוקה של ממשלת לוקסמבורג לפעול לשימור זכרם של היהודים שנרדפו ונרצחו בתקופת הכיבוש הנאצי. 75 שנה לאחר השואה ההסכם מעניק סיוע לניצולים מלוקסמבורג ופועל להחזרת רכוש שנלקח בידי הנאצים".

"זה הסכם חשוב מאוד", אמר בטל ל"ישראל היום", "הסכם שנוגע להיסטוריה, להווה ולעתיד. הממשלה בראשותי היתה זו שהתנצלה בפני הקהילה היהודית על הסבל בתקופת השואה, התנצלות מאוחרת. בנינו אתר זיכרון חשוב, הקמנו קרן שעוסקת בזיכרון השואה. כעת, רכשנו את מנזר 'חמשת המעיינות', שהיה אתר של סבל עבור היהודים, ונעניק לקרן הזיכרון את האמצעים הדרושים להמשיך בפעילותה. אנחנו מתחייבים להיאבק באנטישמיות, לבצע מחקר אקדמי על מה שקרה ולהכיר בסבל של הקורבנות באמצעות פיצוי חומרי שמשלים את המהלך שהחל בפיצוי המוסרי - ההתנצלות".

בתשובה לשאלה מדוע נדרש ללוקסמבורג זמן כה רב להחליט על הסכם פיצויים לקורבנות השואה, השיב בטל, המכהן בתפקיד מ־2014 וזו תקופת כהונתו השנייה: "כראש ממשלה אני אמנם אחראי גם למה שקרה במדינה בעבר. אך איני יכול לומר מדוע ממשלות קודמות לא יזמו מהלכים או הגיעו ליעד הזה. אני גאה בכך שממשלתי הנוכחית והקודמת עשו את שצריך היה לעשות. ניצולי השואה בלוקסמבורג והקהילה היהודית מעריכים מאוד את העבודה שנעשית בלוקסמבורג בהקשר לזיכרון ולמאבק באנטישמיות. לעולם לא מאוחר מדי, אם כי בהקשר הזה לעולם לא מוקדם מדי לעשות דברים. הגיע הזמן להכיר את ההיסטוריה שלנו ולהכיר באחריות שלנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...