"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
שוק בהמתנה
35% ממשפרי הדיור לא מכרו עדיין את הדירה הישנה שלהם. האם כולם יעמדו בתשלומים?
צילום: נתונים: אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר // מלאי הדירות בהמתנה

שוק בהמתנה

35% ממשפרי הדיור לא מכרו עדיין את הדירה הישנה שלהם. האם כולם יעמדו בתשלומים?

,עודכן

דרמה בשוק משפרי הדיור: עלייה משמעותית ברוכשי דירות חדשות, שטרם מכרו את דירתם הקודמת (רוכשי דירה בהמתנה). שיעור זה עמד על 35% ממשפרי הדיור ברבעון השלישי השנה, לעומת 30% ברבעון המקביל אשתקד. כך עולה מנתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר.

על רקע משבר הקורונה אושרה בחודש יולי האחרון בכנסת הצעת החוק המאריכה את משך הזמן שניתן לרוכשי דירות למכור את דירתם הקודמת, מבלי שיתחייבו במס כבעלי דירה נוספת. תקופה זו מוגדרת כ-18 חודשים ממועד הרכישה, או שנה מיום קבלת החזקה על דירה חדשה שטרם הושלמה בנייתה, לפי המאוחר מבינהם.

החקיקה החדשה קבעה שהתקופה שבין תחילת מרץ לתחילת אוקטובר 2020 לא תילקח בחשבון בחישוב התקופה. לאחרונה הועלתה בוועדת הכספים הצעת חוק להארכה נוספת, אולם זו טרם עברה בכנסת.

רוכשי דירה בהמתנה - שכר ומחיר // נתונים: אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר
רוכשי דירה בהמתנה - שכר ומחיר // נתונים: אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר

הגידול בשיעור רוכשי דירה בהמתנה עשוי לעיתים לספק אינדיקציה על אופטימיות של משפרי הדיור ביחס לשינוי הצפוי במחירי הדירות, מה שגורם להם להמתין עם מכירת הדירה הישנה.

חרף הגידול המשמעותי, סך רכישות משפרי הדיור רשם גידול מתון בלבד. יש בכך כדי לרמז כי חלק גדול ממשפרי הדיור הפוטנציאלים חוששים לרכוש דירה טרם שהבטיחו את מכירת דירתם הקודמת.

רוצים להישאר מעודכנים כל הזמן? הירשמו עכשיו לניוזלטר של נדל"ן היום

מדברים נדל"ן עם עופר פטרסבורג. האזינו לפודקאסט החדש >>

הגידול המשמעותי בשיעור רוכשי דירה בהמתנה והגידול המתון שנרשם במכירת דירות יד שנייה מצאו ביטוי בגידול חד במלאי הדירות בהמתנה (דירות שממתינות להימכר על ידי משפרי דיור, אשר כבר רכשו דירה חדשה).

בסוף הרבעון השלישי השנה עמד מלאי זה על 17.3 אלף דירות, עליה של 15% בהשוואה לתקופת פרוץ משבר הקורונה. זוהי גם הרמה הגבוהה ביותר של מלאי זה מאז שנת 2014.

ניתוח רמות השכר של משפרי הדיור שממתינים למכירת דירתם, בפרט מי שממתינים עם מכירה זו יותר משנה, מצביע על אוכלוסייה מבוססת יותר מזו של כלל משקי הבית בישראל. השכר הממוצע של משקי בית אלה עמד בשנת 2019 על 32 אלף שקל, פי 2 מהממוצע בכלל האוכלוסייה. מחציתם הינם בעלי שכר של לפחות 23 אלף שקל למשק בית.

סביר להניח כי משפחות אלו מצליחות לממן את רכישת הדירה החדשה ללא צורך מיידי בתמורה הכספית שתתקבל ממכירת דירתם הישנה, ולכן הם יכולים להרשות לעצמם להיות פחות גמישים במחיר.

עבור משקי הבית הפחות מבוססים (רבע מרוכשי דירה בהמתנה משתכרים לא יותר מ-13 אלף שקל ברוטו למשק בית), הגידול החד במלאי לא מכור זה עלול להקשות את מימון רכישת דירתם החדשה, ככל שיתמהמהו עם המכירה ותחול האטה ברמת הפעילות בשוק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו