אני לא יודעת מה החליטו באוקספורד, המוסד שמכתיב בכל שנה את מילות הבאז לשנה הבאה, מילת הבאז שלי ל-2021, וכנראה של עוד רבים נוספים, היא ללא ספק 'בית'. הבית, מכל היבטיו, הפך להיות הכוכב הבלתי מעורער של ההצגה. אנחנו ישנים בו, סועדים בו, לומדים בו, עובדים בו וגם יוצאים לבלות בו.
מרתק לחשוב שאת כל אלו צפו הטרנדולוגים לפני הקורונה ובלי קשר אליה.
הקורונה תעבור אבל השפעותיה על השוק העולמי ימשיכו לתת את אותותיהם, כי באיזשהו מקום חיכינו להן או במקרים מסוימים כבר היינו בתוך תהליכים שהקורונה הייתה עבורם רק מאיץ.
פגשתי ארבעה אנשי טרנדולוגיה מתחום עיצוב הבית והלייף סטייל כדי לבדוק איתם כיצד השנה האחרונה השפיעה ותשפיע על המגמות בתחום עיצוב הבית. היכן נגור ובאיזה אופן, כיצד נצרוך עיצוב ומה הערכים שיהיו חשובים לנו.
יחיאב: "בהחלט נרצה לשפר את סביבת החיים שלנו, כיוון שאנחנו נמצאים בה פרקי זמן ארוכים יותר ממה שידענו עד כה. זה בעצם מחזק את מגמת העל של הקיימות – לשדרג ולשפץ במקום לקנות חדש (ולזרוק)"
התחלנו שנה חדשה. מה להערכתכם יהיו הטרנדים המובילים בעיצוב הבית ועד כמה הם נובעים ממגפת הקורונה?
ניבה יחיאב, טרנדולוגית ויועצת קריאייטיב בתחומי העיצוב והלייף סטייל: "המקום שממנו אני עובדת עם טרנדים מסתכל בעיקר על ההתנהגות האנושית – מה אנחנו רוצים? מה אנחנו צריכים? מה מפעיל אותנו? מה מעסיק אותנו? – את התשובות לשאלות האלה אני מתרגמת לעולמות העיצוב, הצבע והחומר".
קיים דגש מחודש על שטחי אחסון, ויכולת לסגור ולהסתיר במהירות את הבלגאן שיש בבית כשנמצאים בו לפרק זמן ארוך, או לחצוץ בין החללים ליצירת חללי משנה כמו משרד ביתי. מחיצת המשרביות מאפשרת לחצוץ אך לא במאה אחוז. חרירי המשרביה שומרים על מראה מאוורר וזורם. משרביות בטון מבית רוחמה שרון.
"מנקודת המבט הזו, אם מסתכלים על מגמות העל, אני טוענת שהקורונה משמשת כמגבר רב עוצמה למגמות שאנחנו עדים להן כבר מספר שנים. סוגיות כגון מעורבות חברתית, תחושת שייכות, אחריות לסביבה, טשטוש גבולות בין הציבורי לפרטי (וגם בין עבודה לפנאי), אורח חיים בריא וסביבות מגורים מיטיבות ובריאוֺת – כל אלה עשו השנה 'קפיצה קוונטית' ואנחנו נדרשים לענות עכשיו על כל השאלות האלו בצורה הרבה יותר רצינית ואחראית".
גיל רויטר, מעצב, טרנדולוג ויזם עיצוב: "היום, במציאות של ה-NEW NORMAL, אני חושב שצריך לפתח שיח חדש בעניין טרנדים ובאיזה אופן הם משפיעים על עיצוב הבית. השהייה הארוכה בבית בשנה האחרונה, אילצה רבים מאיתנו לבצע שינויים מהותיים בשגרת החיים היומיומית ובהתאמה גם בסביבת החיים הביתית שלנו ושל הקרובים לנו. לא מדובר בטרנדים שמכתיבים מובילי דעת קהל ומעצבים מובילים, אלא בקהל הרחב שמושפע מהמציאות הנוכחית שמולידה תובנות, פתרונות והמצאות גם בפן הפונקציונאלי וגם בפן הדקורטיבי".
נתלי יצחקוב וליאור פישר שילוני, המתמחות בטרנדולוגיה, מחקר וייעוץ קריאייטיבי, מסוכנות חיזוי הטרנדים: The Visionary: "המשבר הוליד כל כך הרבה שינויים במישור הכלכלי, החברתי, הבריאותי, התרבותי - כמעט כל היבט בחיי היום-יום שלנו השתנה באופן כזה או אחר, ודרש מאיתנו גמישות והתאמה מחדש".
איך זה יבוא לידי ביטוי ביומיום שלנו?
יצחקוב ופישר שילוני: "אם נתמקד, למשל, בהשלכות הרגשיות של המשבר, בחרדה שתקפה רבים מאיתנו, בבדידות, בחוסר הוודאות, בתחושת הביטחון שהתערערה - ניכר שהתופעות הללו הולידו ״מיקרו-טרנד״ של אסקפיזם ביתי. לפתע, אנשים מרגישים צורך להכניס הביתה צבעי פסטל מרגיעים, משמחים. אנחנו רואים הרבה פריטים וחפצי נוי שאמורים להכניס קצת אופטימיות למציאות הקשוחה שאנחנו חווים".
הטרנד מתאפיין בהרבה צורות אמורפיות, חופשיות, בשילוב עם צבעוניות כמעט ״ילדותית״, שמאפשרת לאנשים לחוות את החלל הביתי שלהם באופן פסטורלי, מרוכך ומרגיע. טרנד נוסף שהתעצם בתקופה זו מתמקד דווקא בצבעוניות האדמתית, המקרקעת. קשת גוונים ניטרליים הכוללת צבעים כגון חום, ירוק זית, ניוד ובז׳, נכנסת אל בתיהם של רבים. נראות מדברית, עם גימורים לא מלוטשים שיעניקו מראה טבעי ולא מתאמץ, אשר מטרתו לווסת את הרגשות והתחושות המורכבות שחשנו בשנת 2020. קו המתאפיין ב״ניקיון הבית״ מעומס ויזואלי ויצירת חלל הרמוני, נעים ורגוע".
אני תוהה האם בכלל ניתן לחזות טרנדים בתקופה כה משובשת.
יצחקוב ופישר שילוני מסבירות שזה למעשה מהות המקצוע של הטרנדולוג: "שיבושים הם הלחם והחמאה של חזאי הטרנדים. אנחנו חוקרות שיבושים 365 ימים בשנה. שם נמצא העניין, מהם צומחת החדשנות. כשקיימת מתודולוגיה סדורה ומנומקת, ונשענים על שיטות מחקר ונתונים, קל יותר לזהות לאן נושבת הרוח. וכמובן, הרבה אינטואיציה וניסיון שמסייעים לזהות מחט בערימת שחת.
שנת 2020 היא צומת משמעותי בהיסטוריה, נקודת מפנה כמעט מתבקשת, לאור עומס ה״רעשים״ הטכנולוגיים, משבר האקלים והבולמוס בהרגלי הצריכה הגלובליים. 2020 אילצה אותנו לעצור ולבדוק כיצד ממשיכים מכאן, לבצע חשבון נפשי עולמי ואישי. אנחנו מגדירות את זה לאו דווקא כ״שיבוש״ אלא כ״עצירה״ והזדמנות לבחון מחדש את הכאוס ששרר בעולם ב-15 השנים האחרונות".
היום, לאחר התנהלות של כמעט שנה לצד ובתוך המגפה, מה הבית מסמל עבורנו, כיצד אנחנו תופסים אותו וכיצד זה בא לידי ביטוי בתחזית הטרנדולוגית?
רויטר ממביא תפיסה בה הבית משרת אותנו ולא הפוך. "הבית הפך לאי המבטחים שלנו והוא לגמרי צריך לשרת אותנו ולא אנחנו אותו. הבנו כמה חשוב שתהיה לנו גינה או מרפסת, כדי שנוכל לנשום קצת אוויר נקי ולתפוס כמה קרני שמש מאוחרת... קשר חוץ פנים יהיה מאוד רלבנטי ונרצה להכניס אלינו הביתה כמה שיותר מהמרחבים שבחוץ, לא רק צמחיה ירוקה, שתצטלם יפה למגזין, אלא גם נגדל צמחי תבלין, פירות וירקות טריים... שיהיו לנו תמיד זמינים."
יחיאב מביאה דוגמאות למי שהגו את גמגמת ההשתבללות והקינון הביתי. "כבר כמה עשורים אנחנו מדברים על הקוטביות בין קצב החיים המסחרר בחוץ לבין הצורך שלנו להתכנס פנימה ולהוריד הילוך. פיית' פופקורן (חזאית טרנדים ויועצת שיווק אמריקאית א.ס), טבעה בתחילת שנות ה- 80 את המונח cocooning (בתרגום חופשי – השתבללות), ועם פריחתו של הסגנון הנורדי בשנים האחרונות התוודענו אל ה'הוגה' – מנהגי חיים הקשורים לטיפוח והזנה עצמית של הגוף והנפש. עכשיו יותר מתמיד הבית הוא המוקד העיקרי שלנו, ואנחנו צריכים ללמוד איך הוא הופך להיות מקום של גם וגם וגם: גם מקום בטוח, גם מקום לפנאי, גם מקום לעבודה, וכן הלאה".
יצחקוב ופישר שילוני מגדירות את הבית כאואזיס מודרני שמחליף את הנוודות: "בשנים 2018-2019 דיברו המון על נוודות. דור ה-y הוכרז כמי שמעדיף לטייל בעולם ולא להשתקע במקום אחד, דור שיכול לעבוד מכל פינה בעולם. תחום האירוח והתיירות (travel & hospitality) התבסס על הרעיונות האלה: נוסדו הוסטלים ומיזמים כמו wework, חברות כמו airbnbn שיגשגו והתפתחו. אף אחד לא צפה מגפה עולמית שתנטרל את קונספט הנוודות לתקופה כל כך ממושכת, ותחליף אותו ברעיון של בית בתור אואזיס, מקום מפלט".
"הבית הפך לסופר מרכזי בחיים שלנו, בעל כורחנו וגם באופן אינטואיטיבי. מחקרים מעידים על שינוי מהותי באופן שבו דור ה-y ודור ה-z תפסו את המושג ״בית״ לפני עידן הקורונה ובמהלכו. כבר בשנת 2017 בחנו בסוכנות שלנו The Visionary את האפשרות שדור ה-y יפנה לעבודה מהבית כאלטרנטיבה לעבודה במשרד, ויעצב את ביתו בהתאם. מחקרים שנעשו כבר לפני שנתיים ושלוש העידו כי דור ה-z ייכנס לשוק העבודה מוקדם מהדור שקדם לו, ויכתיב תנאי העסקה חדשים, הכוללים עבודה במשרות גמישות, בשעות עבודה לא שגרתיות ולאו דווקא ממשרד כזה או אחר, בדומה למציאות שנכפתה עלינו עקב מגפת הקורונה. אנשים חזרו לעבוד מהבית, ובהתאם לכך השקיעו ביצירת חלל נעים לעבודה, רכשו כיסאות משרדיים, שולחנות עבודה, אוזניות ופריטים נוספים שנמשיך לראות בשוק ככל שהמגמה הזו תתחזק".
המגמה המולטי פונקציונלית אינה חדשה. אנחנו מכירים ספות שנפתחות למיטות ושולחן משרד שנפתח לפינת אוכל, אך נדמה שבקורונה הצורך בוורסטיליות, גבר – חלל המשפחה, לדוגמה, פתאום נדרש להפוך בחלק משעות היום למשרד ועוד. איך תופס הצרכן את הבית במובן הזה?
יחיאב מדברת על התרחבות של המגה."מפריטים מולטי פונקציונליים התרחבה המגמה לחלל מולטי פונקציונלי. לדוגמה: הסלון משמש גם לשינה וגם לפנאי. בנוסף, יש דגש מחודש על שטחי אחסון, ויכולת לסגור ולחצוץ. אמצעי ההסתרה (דלתות, מחיצות, משרביות וכדומה) יכולים לשמש כחציצה ולהיטמע בחלל, או לחלופין להפוך לפריט דומיננטי שמושך את העין".
רויטר:מחזק את דריה של יחיאב "הבית שלנו חייב להכיל מספר פונקציות ולכן נזכה לראות יותר ריהוט מודולרי, כזה שיודע לזוז בחלל, לחלק אותו או בהתאמה להשתנות ממצב אחד למצב אחר. נרבוץ יותר בבית ולכן הספות שלנו חייבות להיות נוחות ומפנקות. במקביל, הבית יהפוך ליותר טכנולוגי ונוכל לשלוט עליו בקול ולא במגע - נרצה מינימום מגע כדי למזער אופציה להדבקה. חדר האמבטיה יהפוך לאואזיס של שקט. נחשוב יותר על המקום שבו אנחנו מצטלמים לזום ועל הרקע שיהיה מאחורינו. אולי נהיה קצת יותר מסודרים ונקיים. גם אם המנקה לא יכולה להגיע, כי היא בבידוד".
לסיכום: לדעתכם, יש סגנון עיצוב שאפשר יהיה לכנותו 'סגנון קורונה'?
יחיאב מצביעה על מגמה בה הבית יהווה מראה של דייריו. "התחזק הצורך שהבית שלי ישקף את מי שאני – הצרכים שלי, הסגנון שלי, האהבות והתחביבים שלי. מה שיביא ליותר ויותר ביטוי אישי וטביעות אצבע ייחודיות בעיצוב הבית".
יצחקוב ופישר שילוני מדברות על התחזקותן של נוחות, בריאות ואקולוגיה במתחם הביתי. "ללא ספק המגה-טרנד המכונה ״homebody" הוא אחד המזוהים עם התקופה. הרעיון שעומד בבסיסו הוא הבחירה להתמסר להלך הרוח הביתי, לזמן שאנחנו מבלים indoor ויכולים להשקיע בעצמנו ובסביבה הקרובה אלינו. הטרנד שם דגש על נוחות, צבעים מונוכרומטיים וחומרים טבעיים, כל מה שאורגני במראה וברכיבים".
"אנחנו רואות את זה באופנה, בבחירה של גזרות רחבות ובבחירה של בדים נעימים, הרבה טרנינגים ובגדים שהם בין בגדי בית לבגדי עבודה. הטרנד הזה בולט במגוון תחומים, בין היתר בעולם הביוטי, עיצוב המוצר, wellness וכו׳. גם בעיצוב הפנים ניכר שהצרכנים נוטים לחומרים טבעיים ואיכותיים, בוררים היטב מה הם מכניסים הביתה ומשקיעים בפריטים בעלי ערך פונקציונלי או סנטימנטלי, כמו קרמיקה ועבודות יד".
רויטר מדבר במובן הזה על שני קצוות מנוגדים. "נזכה לראות שני סגנונות עיצוב קוטביים:
המינימליזם - סגנון חף מאלמנטים קישוטיים, שמציג חומרים גולמיים וצבעוניות בסיסית, בהירה ושקופה: אנחנו רוצים לנקות מעצמינו כמה שיותר שכבות ולחיות עם המינימום ההכרחי.
מצד שני, נראה את הסגנון המקסימליסטי פורץ הגבולות, שחוגג עולם רווי צבע, טקסטורה וחומר: אנחנו לא יכולים לטוס לחו"ל, אז נביא את העולמות השונים והמגוונים אלינו הביתה. בשני המקרים, נבצע רכישות מושכלות יותר לבית, נרכוש אולי פחות אבל באיכות הרבה יותר טובה. נחשוב לא רק על עצמנו, אלא גם על הסביבה ועל זיהום האוויר. נהיה צרכנים מודעים. לא נרכוש מתוך גחמה אלא מתוך מחשבה עמוקה. במקביל, כולי תקווה, שתהיה גם סולידריות ותמיכה בעיצוב ישראלי איכותי ונרכוש יותר ויותר תוצרת מקומית."
מהיכן נובעת התקווה שלך לסולידריות?
רויטר: "אני רואה חשיבות גדולה בתמיכה בעסקים מקומיים באופן כללי.
ברמה העיצובית, אני חושב שהתקופה הזאת מחדדת את הצורך לתמוך בבתי עסק וסטודיו של יוצרים ומעצבים מקומיים. אז נכון, אפשר לקנות גם באינטרנט (לפעמים גם יותר בזול), אבל יש הרבה מאוד ערך ברכישה של מעצבים, שאנחנו יכולים לפגוש, לגעת, להרגיש, לדבר ולהבין את תהליכי העבודה שלהם.
אז אתה חושב שנחזור לקנות אצל בעלי מלאכה?
רויטר: "אנחנו נשקיע יותר בבית שלנו ונרצה למצוא פריטים ייחודיים שיהיו רק שלנו ולא בהכרח ייראו כמו לוח השראה מהפינטרסט. וכן, המעצבים המקומיים מחזירים גם את עבודת הקראפט, ייצור במהדורות מוגבלות והרבה אופי, שאי אפשר לקנות באתר אינטרנט סיני כזה או אחר. מעבר לזה, אני חושב שיש משהו גם יותר ירוק ברכישה מקומית, משום שלא צריך לשנע ולשלוח את הסחורה ברחבי העולם ולזהם את כדור הארץ".
התחזית בנקודות:
- הבית הופך למבצר: הצרכן רואה בבית את אי המבטחים שלו. תחת הלך הרוח הזה הוא יאבזר ויעצב אותו.
- יש סגנון עיצוב חדש שייקרא סגנון קורונה: בבסיסו נמשיך להתמסר להלך הרוח הביתי – יושם דגש על נוחות, צבעים מונוכרומטיים וחומרים טבעיים.
- צבעוניות פסטורלית לצד צבעוניות יציבה: השימוש בפסטל מייצג את הפסטורלי והשימוש בגווני החמרה האדמתיים מייצג יציבות. שתי משפחות הגוונים הללו יאפיינו את התקופה הבאה.
- ורסטיליות ומולטי-פונקציונליות יהיו שחקניות ראשיות: נזכה לראות יותר ריהוט מודולרי, כזה שיודע לזוז בחלל, לחלק אותו או בהתאמה להשתנות ממצב אחד למצב אחר.
- תחושת סולידריות: תחושת הסולידריות והעזרה ההדדית תגביר את הרכישה מיוצרים מקומיים, כאקט של תמיכה מנטלית וכלכלית.
