"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"האנושות תקים יישובים בירח ובמאדים"
לכבוד שבוע החלל הישראלי סיפר האסטרונאוט הבלגי פרנק דה ווין על חוויותיו מחוץ לאטמוספרה: "באפס כבידה אתה מגלה עד כמה הגוף האנושי סתגלן"
הדמיה של בני אדם על המאדים | צילום: נשיונל ג'אוגרפיק

"האנושות תקים יישובים בירח ובמאדים"

לכבוד שבוע החלל הישראלי סיפר האסטרונאוט הבלגי פרנק דה ווין על חוויותיו מחוץ לאטמוספרה: "באפס כבידה אתה מגלה עד כמה הגוף האנושי סתגלן"

אסף גולןינון בן שושן
, עודכן
במסגרת שבוע החלל הישראלי שוחחנו עם האסטרונאוט הבלגי פרנק דה ווין, ששוגר לתחנת החלל הבינלאומית פעמיים - ב־2002 וב־2009, וסך הכל שהה 198 ימים מחוץ לכדור הארץ.

שוחחנו עימו על התחושות באפס כבידה, על הפעולות שלו ועל המחשבות בעקבות היציאה אל החלל החיצון.

"כשאתה יוצא מהאטמוספרה ומגיע לתחנת החלל אתה קולט בפעם הראשונה כמה כדור הארץ, כוכב הבית שלנו, רגיש, כמה הוא קטן וכמה כל המחלוקות וכל הגבולות בין מדינות שונות מתבטלים לעומת הענקיות של החלל", אומר ויין בהתרגשות בשיחת הזום שלנו, ומוסיף: "אתה מבין כמה בעצם האנושות רגישה, וכמה חשוב לשמור על כדור הארץ שלנו".

כששאלנו מה התחושה שהאדם חווה באפס כבידה או במיקרו כבידה, הסביר פרנק: "קשה להסביר את עצם החוויה עצמה, מה האדם חש מבחינה פסיכולוגית. כמו שאתה רואה סרט וזה לא ממש החוויה, ככה גם כל מה שאני אסביר לך. אבל בוודאי שזה משנה פרספקטיבה על הדברים וגם זו תחושה אחרת לגמרי של חופש".

האסטרונאוט הבלגי פרנק דה ווין
האסטרונאוט הבלגי פרנק דה ווין

לדבריו של דה ווין, "באפס כבידה בהתחלה יש גם השפעות על הגוף, הדם זורם אחרת ויש כאבי ראש, כאבי גב, לוקח בערך שבוע להתרגל אל המציאות החדשה ואז אתה מגלה כמה האדם סתגלן וכמה הוא מצליח להסתגל לחיים במציאות אחרת של מיקרו כבידה. בכל מקרה, כפי שאמרתי, החלל משנה לגמרי את תחושת האדם ביחס לעולם שלנו. רק בחלל אתה באמת יכול להבין כמה המאבקים והדברים שמציקים לאנושות ביום־יום הם שוליים. זה עיקר הפעילות החינוכית והמדעית שלי מאז השהות בחלל. להסביר כמה כולנו תלויים זה בזה, כמה האנושות תלויה בעצמה וכמה כל המחלוקות שלנו קטנוניות".

איך אתה מצליח להסביר את זה? אתה אופטימי?

"באופי שלי אני אדם אופטימי ולכן אני לא מאלו שמאבדים תקווה. מעבר לכך האנושות כן התקדמה, זה לא נראה תמיד ברגע הראשון אבל לפני 200 שנה למשל ילדים היו חסרי זכויות ועבדו מגיל צעיר בלי ללמוד. כיום ברוב העולם מובן שילדים צריכים ללמוד וצריך לשמור עליהם. באותו אופן מעמד האישה השתנה במאה השנים האחרונות, וכן גם מעמד בני האדם והשוויון בין בני האדם התקדם. נכון שיש אתגרים אבל יש התקדמות בטווח הארוך, וזה דבר חשוב".

מחכים לפריצת דרך

ביחס ליכולת של האנושות ליישב את מאדים ולהקים מושבות בחלל, אומר פרנק דה ויין כי "בעשור הקרוב לא יהיו מושבות על המאדים, אולי רק נתחיל להגיע אליו. אין לנו עדיין טכנולוגיה לייצר פריצת דרך כזו, אבל בטווח של מאה שנה העולם יכול להשתנות מהיסוד. הנה, אני בבלגיה ואתם בישראל ואנחנו משוחחים זה עם זה בחופשיות. זה מצב שאם היו מספרים לך עליו לפני 100 שנים זה היה נראה לך דמיוני.

"לכן אני מעריך שיהיו פריצות דרך והאנושות תקים בהחלט אתרי מחקר ואולי אפילו יישובים על המאדים ובירח. צריך תמיד לשאוף להתקדם".

לאורך השיחה עימו מדגיש פרנק דה ויין את החשיבות בשמירה על כדור הארץ ואומר כי "יש לנו כדור אחד מאוד רגיש, וחשוב מאוד שכולנו יחד נשמור על הסביבה ועליו. כל האנושות צריכה להתגייס לפרויקט הזה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...