"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"ייתכן שהחיסון יעיל רק ב-50% למוטציה הדרום אפריקנית"

לפי שר הבריאות הבריטי, לרשויות בממלכה יש עדויות על ירידה ביעילות החיסון לקורונה • "מבצעים ניסוי קליני כדי לבדוק אם החיסון עובד נגד המוטציה החדשה"

,עודכן
קשיש מקבל את החיסון לקורונה בדונקסטר שבצפון בריטניה, היום // צילום: איי.אף.פי. // קשיש מקבל את החיסון לקורונה בדונקסטר שבצפון בריטניה, היום

המוטציה הדרום אפריקניתשל נגיף הקורונה עשויה להוריד את יעילות החיסון נגד הווירוס ב-50%, כך אמר שלשום (חמישי) שר הבריאות הבריטי, מאט הנקוק.

בריטניה החלה להשתמש בחיסון של אסטרהזניקה, לפני כשלושה שבועות // צילום: רויטרס

בסרטון שפורסם בתקשורת הבריטית, שנלקח מתוך שיחת רשת שהנקוק קיים עם אנשי עסקים וסוכני נסיעות, נשמע השר אומר כי יש לרשויות עדויות על ירידה ביעילותו של החיסון, הנגרמת בשלהמוטציה. "אנו בודקים את זה. אנו מבצעים ניסוי קליני בדרום אפריקה כדי לבדוק אםהחיסון של אסטרהזניקהעובד נגד המוטציה", אמר במהלך השיחה. "למרות זאת, אם נחסן את האוכלוסייה ואז תהיה מוטציה חדשה שתחמוק מהחיסון, נחזור לנקודת ההתחלה".

בתגובה לדברי השר, היועץ המדעי הראשי שלבריטניהאמר אתמול כי עדיין מוקדם מדי לדעת עד כמה המוטציה הדרום האפריקנית עמידה לחיסונים נגד הנגיף. "אנו נגלה עד כמה החיסונים אפקטיביים נגדה", אמר סר פטריק וולאנס. "המוטציה הזו שונה מהמוטציה הברזילאית בצורתה, מה שעשוי להעיד כי הן מזוהות אחרת על ידי נוגדנים".

קשיש מקבל את החיסון לקורונה בדונקסטר שבצפון בריטניה, היום // צילום: איי.אף.פי.
קשיש מקבל את החיסון לקורונה בדונקסטר שבצפון בריטניה, היום // צילום: איי.אף.פי.

"אני חושב שמוקדם מדי לדעת את ההשפעה שתהיה לכך על ההשפעה בקרב אנשים שחוסנו, אבל כדאי לזכור שהתגובה לחיסונים מגיעה לכמות נוגדנים גבוה מאוד, כך שהם עשויים להתגבר על המוטציות", הוסיף וולאנס. "אנו לא יודעים, אך בהחלט יש מקור לדאגה".

וולאנס ציין גם כי לפי נתוני משרד הבריאות הבריטי, עד כה ידוע כעל 44 מקרים בלבד של חולי קורונה שנמצא בהם המוטציה הדרום אפריקנית, כשלפי הערכות המספר המקסימלי של נשאי המוטציה בממלכה לא עולה על 71 חולים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר