הציגו תעודת כשרות אלטרנטיבית - ונקנסו

בהכרעת דין שניתנה היום (שני), קבע שופט בית משפט השלום בחיפה, שלמה בנג'ו, כי בית עסק שהציג עצמו ככשר באמצעות תעודת הכשר אלטרנטיבית עבר על חוק איסור ההונאה בכשרות. מדובר בפסק דין תקדימי, בין היתר מכיוון שלראשונה הרבנות הראשית היא זו שמשמשת כתובעת ולא הפרקליטות. לפני כשנה פורסם ב"ישראל היום" כי הרבנות קיבלה אישור לתבוע בעלי עסק באופן ישיר.

"הדמיון הרב שיש בין התעודה שנתלתה לתעודת הכשר תקינה", כתב השופט בהכרעת הדין לגבי בית העסק, שווארמה חיפאית בבעלות ערבי מוסלמי שנקנסה בידי מחלקת ההונאה בכשרות של הרבנות הראשית, לאחר שהציגה תעודה מטעם "איגוד הרבנים בישראל" בראשות מאיר רפאל חי ביטון, "יש בה כדי לגרום לאחיזת עיניים והטעיה". "השימוש במילים 'איגוד הרבנים בישראל'", הוסיף השופט, "אין בו אמת. לא מדובר באיגוד רבני ישראל, אלא בקבוצה קטנה של רבנים...". השופט קבע שגם ההסתייגות שנכתבה באותיות קטנטנות על התעודה, לפיה "תעודה זו אינה תעודת הכשר מטעם הרבנות הראשית לישראל", אינה מספקת, שכן נראה שכותביה "לא ביקשו להבליט את העובדה שלא מדובר בתעודת הכשר", ובכך חיזקו את מצג השווא.

כפי שנקבע בעבר בפסק הדין בבג"צ גיני, חוק איסור ההונאה בכשרות נועד להגן על המבקשים לצרוך אוכל כשר, פן יוטעו ויצרכו מזון לא כשר שהוצג להם ככשר; במסגרת פסק דין מרכזי זה, שניתן לאחר שבעלי מסעדה ירושלמית ביקשו להציג עצמם ככשרים למרות שלא הייתה בידם תעודה מטעם הרבנות, הוחלט כי יש למנוע מבית אוכל שאינו בעל תעודת הכשר להציג מצג הכולל שימוש במונח "כשר" על כל הטיותיו. "כדי להתגבר על הלכת גיני", כתב השופט בנג'ו, "הוחלפו מושגים אלה במושגים אלטרנטיביים אחרים – 'משגיח' הפך ל'מפקח', 'כשר' הפך ל'פיקוח מהודר', כשהכל ארוז במעטפת של תעודה הנחזית בצורתה, בכיתובה, לתעודת ההכשר של הרבנות, לצד ציון העובדה (הנכונה), כי כל המוצרים כשרים עם הכשר הרבנות הראשית".

השופט קבע שגם הנוסחים החלופיים עלולים להטעות את הצרכן התמים, שכן "הצרכן שומר הכשרות הסביר לא נכנס לסעוד במקום ומתחיל לפשפש בתעודות, ואין הוא בוחן את הניסוחים של המודעות. מרגע שהוא מבחין בתעודה שנחזית להיות תעודת הכשר, וכשבכל פינה הוא מבחין במודעות המבשרות לו שהמזון כשר, בהטיות ובניסוחים שונים, נוצר מצג בפניו כי בית האוכל כשר ולא רק המוצרים כשרים. זו הטעיה ומצג שווא מובהקים של שומר הכשרות הסביר, גם אם נעשתה ללא מזיד", ולפיכך הרשיע את בית העסק בשתי עבירות של ביצוע הונאה בכשרות.

מארגון "כושרות", שפועלת להגברת המודעות לכשרות, נמסר בתגובה: "שמחנו לשמוע על פסק הדין הלוקח בחשבון את טובת הלקוחות שאינם מבדילים בין מצגי כשרות שונים ומפולפלים. הרשעה תקדימית זו פותחת את השער לאכיפת חוק הונאה בכשרות, ואנו מקווים שבכך תמנע נתינת כשרות ללא פיקוח של הרבנות הראשית לישראל".

מהרבנות הראשית נמסר: "מדובר בתפנית משמעותית במערך האכיפה כנגד עברייני הכשרות ובמתן הכרה על ידי בית המשפט בחיוניות עבודת האכיפה של הרבנות הראשית על מנת לפעול לטובת צרכני הכשרות ולמנוע את הכשלתם. בימים אלו מתנהלים הליכים פליליים רבים נוספים שבמסגרתם הוגשו כתבי אישום על ידי הרבנות הראשית כנגד מפרי החוק".

רפאל יוחאי - מנהל יחידת האכיפה ברבנות הראשית מסר כי "במהלך פעולות אכיפה במוקדים נוספים בארץ נמצאו בתי עסקים אשר הסתייעו באיגוד הרבנים בישראל תוך הכשלת הציבור וזאת לאחר שבחלקם נמצאו ליקויי כשרות חמורים. הרבנות הראשית תמשיך לפעול בכל הכלים העומדים לרשותה, כנגד בעלי העסקים הגופים המכשילים את הציבור".