"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בנק ישראל הודיע על הגברת הרכישות; הדולר זינק
אחרי שנת שיא, שבה רכש 21 מיליארד דולר, הודיע הבנק על מדיניות חדשה: קביעה מראש שבשנה הקרובה יגדיל את הרכישות ל־30 מיליארד • בעקבות ההודעה, עלה הדולר ביותר מ־2%
בנק ישראל // צילום: אורן בן חקון // שינוי במדיניות רכישות המט"ח. בנק ישראל

בנק ישראל הודיע על הגברת הרכישות; הדולר זינק

אחרי שנת שיא, שבה רכש 21 מיליארד דולר, הודיע הבנק על מדיניות חדשה: קביעה מראש שבשנה הקרובה יגדיל את הרכישות ל־30 מיליארד • בעקבות ההודעה, עלה הדולר ביותר מ־2%

ערן בר-טל
, עודכן

בנק ישראל הודיע אתמול על שינוי מדיניות רכישות המט"ח לשנה הנוכחית:בשונה מהמדיניות עד כה, הוא מודיע מראש על היקף הרכישות בשנה הבאה. שינוי משמעותי נוסף הוא הגדלת היקף הרכישות - ב־50% יותר מהשנה שעברה, שגם היא היתה חריגה מבחינת גובה הרכישות יחסית לשנים האחרונות. מאז 2011 היקף הרכישות היה חד־ספרתי. ב־2019 רכש בנק ישראל יותר מ־4 מיליארד דולר, ושנה לפני כן פחות מ־4 מיליארד דולר.

כאמור, 2020 היתה חריגה עם היקף רכישות של 21 מיליארד דולר, ובשנה הבאה, לפי הודעת בנק ישראל, היקף הרכישות יגיע ל־30 מיליארד דולר. לפי הודעת הוועדה המוניטרית בבנק ישראל, "לקראת סוף שנת 2021 יודיע הבנק על מדיניות ההתערבות בשנת 2022, בהתאם להתפתחויות בכלכלה הריאלית ובשוק העבודה בפרט, בשווקים הפיננסיים ובמגמת האינפלציה, ובהתייחס להערכות לגבי תוואי היציאה של המשק ממשבר הקורונה כפי שיתגבשו באותה עת".

דודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, אמר ל"ישראל היום" כי הוא היה מפרש את ההודעה כהתחייבות רכישה מינימלית, מה שלא ימנע מהבנק לרכוש אף יותר מכך, אם יראה בכך צורך. רזניק מזכיר שכבר בתקופת הנגיד סטנלי פישר, ב־2008, בנק ישראל הודיע על היקף הרכישות מראש, אלא שאז הוא עשה זאת ברמה היומית, כשהודיע על כוונה לרכוש 100 מיליון דולר ביום. לדברי רזניק, גם אז ההודעה הזו הביאה להיחלשות השקל, אך ההיחלשות לא נשמרה לאורך זמן.

"עניין פסיכולוגי". דודי רזניק // צילום: כפיר סיון
"עניין פסיכולוגי". דודי רזניק // צילום: כפיר סיון

בשוק מעריכים כי מדובר ברכישה בסכום גדול במיוחד שככל הנראה יגיע לרמות של 1.5% מסך המסחר בדולר – שיעור שלא נראה משמעותי, אך הוא אפקטיבי בשל העיתוי המדויק של הרכישות – בצמתים של שיאי ביקוש. לדברי רזניק, "לא נראה כרגע שהדולר יכול לנסוק מעבר לרמה של 3.25 שקלים ורמת התמיכה התחתונה שלו נראית 3 שקלים, אך רק כעניין פסיכולוגי". לדברי רזניק, היקף הרכישות שעליו הודיע בנק ישראל "הוא 2.5 מיליארד דולר בממוצע לחודש, היקף גבוה, אך לא בטוח שהיקף כזה יביא לתפנית בשוק המט"ח".

קו תמיכה - 3 שקלים

הכוחות לתיסוף השקל ממשיכים להיות חזקים, ונוסף על כך, העובדה שישראל מובילה בעולם במגמת ההתחסנות, עשויה לפעול להמשך התחזקות השקל בתקופה הקרובה. השקל, שנסחר סביב רמה של 3.115 שקלים לדולר טרום ההודעה, נסחר זמן קצר מאוחר יותר סביב 3.19 שקלים לדולר - פיחות של יותר מ־2%, אך ספק אם זו אינדיקציה לטווח הארוך יותר. רזניק מסכם: "נראה שגם השוק לא משוכנע כרגע ששינוי המדיניות של בנק ישראל יביא לשינוי משמעותי במסחר במט"ח".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...