"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
כוכבי הנחה את צה"ל להכין תוכנית מבצעית חדשה לטיפול באיום הגרעין של איראן
על רקע ההפרות החוזרות של טהרן, והאפשרות שביידן יחזיר את ארה"ב להסכם שממנו פרשה, בצה"ל שוקדים על שלוש תוכניות חדשות לטיפול בפרויקט הגרעין של איראן • הכנת האופציה הצבאית מחייבת מיליארדי שקלים, מחוץ לתקציב הביטחון
מתקן העשרת המים הכבדים באראק // צילום: AP // מתקן העשרת המים הכבדים באראק

כוכבי הנחה את צה"ל להכין תוכנית מבצעית חדשה לטיפול באיום הגרעין של איראן

על רקע ההפרות החוזרות של טהרן, והאפשרות שביידן יחזיר את ארה"ב להסכם שממנו פרשה, בצה"ל שוקדים על שלוש תוכניות חדשות לטיפול בפרויקט הגרעין של איראן • הכנת האופציה הצבאית מחייבת מיליארדי שקלים, מחוץ לתקציב הביטחון

, עודכן

על רקעההתקדמות בתוכנית הגרעין האיראנית, בצה"ל מכינים כעת תוכנית מבצעית חדשה לטיפולבאיום ממזרח. למעשה, לא מדובר בתוכנית אחת אלא בשלוש חלופות, שיגובשו בתקופה הקרובה ויוצגו לדרג המדיני. התוכנית החדשה תחייב הוספת מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון.

טהרן אמנם מבקשת לחזור להסכם הגרעין, אך צברה לאחרונה לא מעט נכסים שעשויים לאפשר לה לקצר את משך הזמן עד לפצצה, אם תחליט לפרוץ לעברה. הדעה הרווחת כעת בישראל היא שמרגע ההחלטה ועד לייצור מתקן גרעיני ראשון, תידרש לאיראן כשנה.

"איראן התקדמה בשנים האחרונות גם בתחום המחקר והפיתוח, גם בצבירת החומר המועשר וגם ביכולות התקפיות, ויש לה משטר שבאמת רוצה להגיע לנשק גרעיני", אמר שר הביטחון בני גנץ בכתבה נרחבת על פרויקט הגרעין האיראני שתתפרסם מחר במוסף שישבת. "ברור שישראל צריכה להחזיק מולה אופציה צבאית. זה מחייב משאבים והשקעה, ואני פועל כדי שזה יקרה".

בצה"ל כבר הבהירו שהכנת האופציה הצבאית מחייבת מיליארדי שקלים, מחוץ לתקציב הביטחון הנוכחי.

הרמטכ"ל אביב כוכבי // צילום: גדעון מרקוביץ'
הרמטכ"ל אביב כוכבי // צילום: גדעון מרקוביץ'


כחלק מהפעילות שחורגת מהסכם הגרעין צברה איראן כשלוש טונות של אורניום מועשר לרמה נמוכה, וכן התקינה צנטריפוגות מתקדמות במתקניה הגרעיניים. בשבוע שעבר היא אף החלה להעשיר אורניום לרמה של 20%, והיא מאיימת לנקוט בצעדים נוספים בהמשך.

בישראל סבורים כי הפעילות הזאת נועדה "לצבור נכסים" לקראת המו"מ הצפוי עם ממשלו הנכנס של ג'ו ביידן, שכבר הבהיר כי בכוונתו לחזור להסכם הגרעין. בירושלים מעריכים שחזרה להסכם המקורי תהיה גרועה, ומתכוונים לפעול מול וושינגטון כדי להשיג הסכם משופר.
בניית הכור באראק // צילום: EPA
בניית הכור באראק // צילום: EPA


ראש הממשלה נתניהו אף מתכוון למנות פרויקטור מיוחד שירכז את הטיפול בנושא, והמועמד המוביל לתפקיד הוא ראש המוסד, יוסי כהן, מייד לאחר שיסיים את תפקידו ביוני הקרוב.

ישראל מעוניינת שהסכם עתידי עם איראן יכלול תקופה ארוכה יותר של פיקוח על תוכניותיה הגרעיניות, וכן הגבלה על המו"פ הגרעיני, על פיתוח וייצור הטילים ועל פעילות הטרור שלה באזור.

איראן כבר הבהירה כי תתנגד לכך, ואפשר שלעת עתה תושג פשרה, ובמסגרתה יוקלו במעט הסנקציות הכלכליות על איראן, בתמורה לוויתור על חלק מהנכסים הגרעיניים שצברה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...