כמעט שלוש שנים אימן עודד קטש את הפועל ירושלים, ולתקופתו במועדון יש שני צדדים - הוא הטביע חותם גדול, אבל ידע גם תקלות בדרך ולא מעט נפילות במאני טיים. ואז הגיעה גם תקופת הקורונה, שפגעה בסיכוייו להיות אולי המאמן הכי גדול שאימן בבירה.
אחד הדברים הגדולים שאפשר לומר על התקופה של המאמן בירושלים הוא שזו היתה הקבוצה של עודד קטש. המאמן הלך בדרך מסוימת מאוד של כדורסל התקפי, חכם, שוטף ויפה לעין. ירושלים שלו היתה קבוצה של 90 נקודות בממוצע, והתיאום הרב בין חלקיה בלט לעין.
מצד שני, החלק ההגנתי היה פחות בולט. ירושלים של קטש היתה רכה יחסית והתקשתה להתמודד עם אגרסיביות של יריבות. מהסיבה הזו, הציון האירופי שלו לא מספיק טוב. בתקופתו ירושלים הודחה פעמיים רגע לפני הפיינל פור בליגת האלופות מול קבוצות ספרדיות קשוחות - טנריף ובורגוס. במקרה של בורגוס היה זה בטורניר השלמה של ליגת האלופות של העונה שעברה, שנערך בתחילת העונה הנוכחית.
צריך לציין את השדרוג הגדול שעבר תחתיו טיישון תומאס מזר בינוני בהפועל חולון לזר מוביל ודומיננטי שיש סיכוי גדול שיגיע ליורוליג, את הפגיעות בול עם הבאתם של ג'ייקובן בראון וסולימאן בריימו, וכמובן את פריחתו של תמיר בלאט.
מצד שני, בלאט היה הישראלי היחיד שבלט תחת קטש בירושלים. בתקופתו, סר חינם של בר טימור וליאור אליהו, והם עזבו את הקבוצה אחרי שהיו קפטנים שלה. גם נמרוד לוי בא לעונה אחת ועזב. באירופה, החבורה הישראלית, למעט בלאט, נדחקה לצד, ובזירה המקומית זה הלך לכאן ולכאן.
ירושלים של קטש זכתה פעמיים בגביע. בליגה ובפלייאוף עמד מאזנה על 94 ניצחונות מול 30 הפסדים, אבל היא נכשלה פעמיים מול אותה קבוצה (מכבי ראשל"צ) ולא הצליחה להעפיל לגמר הפיינל פור הישראלי. במילים אחרות - היא לא איימה על האליפות, ואחת הטענות נגד קטש, גם מתוך המועדון, היתה לחוסר מוכנות מנטלית או פיזית של הקבוצה בכמה אירועי מאני טיים.
.jpg)
שתי הערות לסיום
1. העונה הראשונה של קטש בקבוצה, כשהגיע לבירה באמצע חודש פברואר והעפיל לחצי גמר הפיינל פור והגביע, פחות נחשבת, שכן הוא הגיע באמצע העונה לקבוצה שלא הוא בנה והיתה פחות איכותית ומאוזנת.
2. כשמסכמים את הקדנציה של קטש בבירה צריך לתת משקל רציני לתקופת הקורונה, שכן ייתכן שהנגיף מנע מירושלים את העונה הגדולה בתולדותיה. בעונה שעברה העמידה ירושלים את הקבוצה הטובה ביותר שלה זה שנים, ונראה היה שהיא בדרך לעונה היסטורית.
היא לקחה את הגביע ואת גביע ווינר, והיתה הקבוצה האיכותית ביותר בליגת האלופות, שם הגיעה לרבע הגמר עם יתרון ביתיות על בורגוס, בידיעה שאם היא עוברת אותה הפיינל פור נערך בירושלים. אלא שאז המפעל האירופי הופסק, כמו גם ליגת העל הישראלית, וכשהקבוצה שבה לפעילות, ג'ייקובן בראון וטיישון תומאס לא חזרו.
ייתכן שאם הכל היה ממשיך ללא הפסקות ותקלות הקורונה, ירושלים היתה גומרת עונה עם לא פחות מארבעה תארים - מה שהיה כנראה מסדר לקטש פסל בדמותו בכיכר ספרא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו