כבר לפני יותר משנה, כשנחשף הניסיון של המשטרה והפרקליטות לגייס את אלוביץ' להיות עד מדינה באמצעות לחץ על בנו, ובאמצעות בנו, היה צריך להעיף את תיקי נתניהו וכתבי האישום. יחד עם היועץ המשפטי וכל הצוות המעורב. עכשיו, כפי שיודעת מערכת המשפט, הם מכניסים את המערכת הפוליטית לסערה מושלמת. גם התפרצות חסרת תקדים של מגיפת הקורונה, סגר מהודק, וגם דחוף מאוד להכניס את ראש הממשלה לבית המשפט לתחילת משפטו שבמרכזו כתב אישום מופרך.
יש שתי דרכים להיפטר מהפגר המסריח, כפי שכינה בזמנו בני גנץ את פרשת הרפז, של הקשר להדחת נתניהו. האחת, שבית המשפט יבטל את האישום נגדו. האחרת, יותר נפתלת, היא הרעיון החדש של ראש הממשלה ופרקליטיו לבקשת חסינות חוזרת. האם זה אפשרי? אם כן, זו דרך מועדפת שבאמצעותה הכנסת אמורה להגן על חבריה ממתקפות של חקירות והגשת כתבי אישום לצורך נטרול אישים פוליטיים בידי פקידי משפט וכוחות פוליטיים, שמצאו דרכי שלטון עקיפות.
הנתיב הזה יכול למנוע ביזיון מהמשטרה ומהפרקליטות בהליך המשפטי. בקשת הדחייה של המשפט היתה סולם שיכול לשמש את מערכת בתי המשפט כדי לעבור לנוהל של פגרה בתקופת הסגר. הרי במצב רגיל גם בתי המשפט היו נסגרים בסגר.
יש לא מעט עורכי דין חולים שנאבקים על חייהם, גם שופטים. מתעורר החשד שההפקרות של השארת בתי המשפט פתוחים בשעה שכל התכנסות אחרת אסורה, היא אך ורק כדי שנאשם אחד יזכה לפתיחת משפטו, ראש הממשלה. האמירה של בני גנץ כי הוא ידאג להשארת בתי המשפט פתוחים, מפלילה בהקשר הזה. עורכי דין רבים מתקוממים ואינם מוכנים לסיכון הבריאותי הזה; הם מריצים עצומה בעניין זה. השופטים בעטו בסולם, וכרגע כדור השכל הישר עובר להנהלת בתי המשפט; הנושא נמצא באחריות מנהל בתי המשפט, בתיאום עם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.
אבל הנקודה העיקרית היא בקשת חסינות חוזרת. המצב השתנה. זה לא אותו כתב אישום שבעקבותיו הוסרה חסינות ראש הממשלה בסבב הקודם. מתברר שהתביעה כוללת בטובות ההנאה הכותרתיות של ראש הממשלה כל פנייה שגרתית של דוברי רה"מ לכלי התקשורת, ובתוך כך גם לוואלה!, בנושאים שונים על פעילות ראש הממשלה. אם זו תיחשב לעבירה, זה מעמיד פוטנציאלית כעבריינים את כל חברי הכנסת, השרים וגם העיתונאים. כל יחסי עיתונות־פוליטיקאים יהיו חשודים בפלילים. זה אבסורד גמור ויש כל הצדקה שחברי הכנסת ישקלו מחדש את החסינות לראש הממשלה.
הנושא המכריע הנוסף שאמור לבטל בכלל את כל ההליך הוא חקירת ראש הממשלה ללא אישור רציני מצד הגורם המוסמך, היועץ המשפטי לממשלה. מנדלבליט טוען שאישר בעל פה. בנושא גורלי כזה היה צריך להימצא איזשהו רישום. גם אם אין מכתב שעליו חתום היועמ"ש, חייב היה להימצא איזה זיכרון דברים, איזה פתק שהרצפלד רשם. הוראת בית המשפט להעביר את החומרים האלה לפרקליטי רה"מ עלולה לחשוף דברים מביכים, מחשידים וכנראה גם קצת מפחידים.