"התחרות במשק והתגברות המסחר המקוון מיתנו את עליית המחירים"

הגברת התחרות ממתנת את עליית המחירים - כך עולה ממחקר חדש שפרסם בנק ישראל. על סמך התוצאות שהתקבלו משני מדדי התחרות, עולה כי בשנים האחרונות עלייה ברמת התחרות עקבית עם ירידה בשיעור האינפלציה הענפי. כמו כן, לפי התוצאות, הקשר השלילי בין העלייה בתחרות לבין שיעור האינפלציה בולט במיוחדבענף ההלבשה.

בשנים 2017-2014 ירד שיעור האינפלציה בישראל באופן חד מגבולות יעד האינפלציה ואף היה בתחום השלילי. נראה כי התגברות התחרות, המושפעת מחשיפה גדולה יותר לחו"ל גם באמצעות המסחר האלקטרוני, יחד עם השפעות המחאה החברתית ב־2011, מקשות על הפירמות להעלות מחירים ולשמור על שולי רווח. תמיכה לכך ניתן למצוא בשחיקה ברווחיות החברות ברבים מענפי המשק.

במחקר שנערך על ידי שולמית ניר מחטיבת המחקר בבנק ישראל, נבחנה ההשערה כי התחרות במשק משפיעה על קצב האינפלציה. הבחינה נעשתה באמצעות בדיקה אמפירית ומידול של התפתחות שיעור האינפלציה בין השנים 2002 ל־2018, בחמישה ענפים שונים במשק הישראלי, תוך ניסיון לזהות השפעת של שינויים בתחרות. השינויים הללו נמדדו באמצעות נתונים מחברות ציבוריות המפרסמות דו"חות כספים בבורסה. הבדיקה התמקדהבשני ענפיםמתוך החמישה שבבנק ישראל סקרו: ענף ההלבשה וענף התקשורת.

בענף ההלבשה התחרות הוגברה על ידי המתחרים בשוק המקוון שהציעו מחירים זולים יותר. כניסתם לשוק חייבה את השחקנים המקומיים בענף להגביר את מאמצי השיווק ולהוזיל מחירים, כדי לשמור על נתח השוק. המשווקים המקומיים הכניסו שיפורים בשירות ובזמינות של מרכולתם. בין היתר, הם נאלצו להיכנס בעצמםלמכירה המקוונתולהתחרות בשוק החדש שנפתח מולם.

ענף התקשורת הוא מקרה שונה ובו התחרות הוגברה באמצעות רגולציה שנועדה במיוחד לצורך זה. כך, החל מסוף 2011 ובמהלך שנת 2012 שחקנים חדשים שהצטרפו לענף החלו להציע מוצרים עדיפים, כמו שיחות ללא הגבלה במחיר מופחת. כתוצאה מכך השחקנים הקיימים ספגו שחיקה ברווחיות.