"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ברק: המשטרה צריכה לחקור את פרשת הרפז
כך השיב לעתירות הדורשות מווינשטיין להרחיב את חקירת מצ"ח • אשכנזי: "החקירה מוצתה"
צילום: גדעון מרקוביץ' // ברק

ברק: המשטרה צריכה לחקור את פרשת הרפז

כך השיב לעתירות הדורשות מווינשטיין להרחיב את חקירת מצ"ח • אשכנזי: "החקירה מוצתה"

עדנה אדטו
, עודכן

שר הביטחון לשעבר אהוד ברק והרמטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל') גבי אשכנזי הגישו את תגובותיהם על עתירות התנועה לאיכות השלטון ותנועת אומץ, הדורשות מהיועמ"ש יהודה וינשטיין להורות למשטרה לפתוח בחקירה פלילית מקיפה בפרשת הרפז - ולא להסתפק רק בחקירת מצ"ח המוגבלת בהיקפה ומסתכמת בעבירה פלילית צבאית של התנהגות שאינה הולמת.

ברק טוען בתגובתו, באמצעות עוה"ד נבות תל־צור וליה אפריאט, כי "חומר הראיות שנאסף על ידי מבקר המדינה הקודם, לרבות מכתב הרפז מ־1 במאי 2012 שעד כה טרם נחקר, מעלה חשד ברור ומוצק לביצוע עבירות פליליות לכאורה באופן החותר תחת נורמות היסוד של המשטר הדמוקרטי, ושל רוח צה"ל. עבירות שכוונו לכאורה לפגוע בהליך הדמוקרטי של מינוי הרמטכ"ל הבא של צה"ל, בשר הביטחון המכהן ואף באחרים. מדובר בעבירות לכאורה של קשירת קשר לשיבוש הליכי שלטון וממשל, הפרת אמונים, שימוש במסמך מזויף, תיאום עדויות ושיבוש הליכי משפט ועוד, כל זאת בצד חשד ממשי לביצוע עבירות צבאיות". עוד הדגיש כי "דומה כי מעולם קודם לכן לא הובאו עדויות וראיות כה חמורות כלפי דרג צבאי כה בכיר דוגמת הרמטכ"ל לשעבר ואנשיו הקרובים... הרפז קובע באופן נחרץ כי הרמטכ"ל לשעבר ואל"מ (מיל') וינר שיקרו בעדויותיהם במשטרה ואצל מבקר המדינה".

לעומת ברק, הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל (מיל') גבי אשכנזי, טוען באמצעות עוה"ד שרון קלינמן ומיכאל נאור כי "אין מקום להרחיב את החקירה הפלילית שכבר נפתחה בפרשה". לדבריו, "בדיקת מבקר המדינה והחקירה בעניין זיוף המסמך מיצו את העיסוק בפרשת הרפז... הקביעה של היועמ"ש כי הממצאים שהתגלו בפרשה אינם מגלים כל חשד לעבירה של הפרת אמונים על ידי הרמטכ"ל היא קביעה מבוססת היטב ומתבקשת בנסיבות העניין".

כזכור, פרקליטות המדינה ביקשה בעבר לדחות את העתירות, בטענה כי החלטתו של וינשטיין היא "נכונה, סבירה ועניינית, הנובעת מניתוח של החומר שעמד בפני היועמ"ש ואשר אין כל עילה לבטלה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...