סמ"ר עדי אביטן ז"ל מטבריה, לוחם בחיל ההנדסה הקרבית, נחטף בלבנון על ידי ארגון הטרור של החיזבאללה באוקטובר 2000. מאז החטיפה ליווה הכתב דני ברנר את משפחת אביטן, עד ליום שבו הוחזרה גופת הבן מלבנון, בינואר 2004. בהלוויה הצבאית שנערכה לסמ"ר אביטן ז"ל, בחלקה הצבאית בבית העלמין בטבריה, הגיע אותו העיתונאי שליווה את המשפחה במסעה הכואב, ונשא הספד לחייל שלא הכיר. כעת, לזכרו של סמ"ר עדי אביטן ז"ל, אנו מביאים אליכם את ההספד המלא, כפי שנכתב.
* * *
משפחת אביטן היקרה,
לא הכרתי את עדי באופן אישי, אבל הביקורים התכופים שלי בביתכם בשלוש השנים שחלפו מאז החטיפה ומאות השיחות אתך יעקב, אתך ציפורה ועם האחים אבי, אייל ואסף, חרטו את דמותו עמוק בליבי. מאז החטיפה, הקפדתי להגיע אליכם מדי יום ששי בצהריים. כשנכנסתי, עדי תמיד היה שם. פניו הניבטות מהתמונות שעל הקיר, כובע המצחיה ההפוך על ראשו, החיוך השובבי, החריץ בין השיניים והמבט הקורן בעיניים לא ימושו מזיכרוני לעולם. כשנכנסתי, הבחנתי כל פעם מחדש בחיוך של ציפורה ששוקדת על הכנת ה"קובה" במטבח, ב"מה נשמע" של יעקב, בסקרנות של אסף, באייל ומיה החוזרים מהעיר עם סל הקניות, באבי ונטע שבאים לסוף שבוע ובתלמידות האולפנה הסמוכה שמביאות עוגות לשבת.
בשלוש השנים שחלפו ליוויתי אתכם כמעט מדי יום ביומו. כואב את כאבכם, שותף לתקוותיכם, מבקש להעניק לכם את התחושה שאני עומד לצידכם, מחזק אתכם במאבקכם ומנסה כעיתונאי לסייע ככל שניתן. ואתם חיבקתם אותי אליכם, התייעצתם, שיתפתם, דיווחתם, כעסתם, הערכתם ועטפתם אותי בכאבכם.
כשצה"ל הכריז על עדי כחלל שמקום קבורתו לא נודע בכיתי כילד על כתפו של יעקב ונאחזתי, כמו כל עם ישראל, באמונה של ציפורה שאולי קרתה פה טעות ועדי ישוב הביתה בריא ושלם. יצאתם למאבק עיקש וחסר פשרות בכל קצוות עולם. מאבק שהוכיח, לכל מי שלא הכיר אתכם, איזו משפחה אמיצה, נחושה, חמה ומלוכדת אתם. עמדתי לצידכם במאבקכם לשובו של עדי אבל לצערי, שביב התקווה האחרון, שנאחזתם בו עד לדקה האחרונה ממש, נגוז אתמול לעד.
כשעדי נחטף ללבנון, לא שיערתם בנפשכם איזה מאבק כואב ומתיש עומד בפניכם. אתמול נסגר המעגל כשעדי שב הביתה והוא אינו בין החיים. התקוות נגוזו ונותרתם עם הכאב העצום שמייסר אתכם ושימשיך ללוות אתכם בעתיד כמשפחה שכולה. אני רוצה שתדעו שאתם לא לבד. הטרגדיה שפקדה אתכם קשה מנשוא אבל חרף הכאב והיגון, החיים נמשכים. אני יודע שהמאבק הממושך שלכם הוליד חברים חדשים רבים, חברים בלב ובנפש, חברים שלעולם לא ינטשו אתכם. אני גאה להיות אחד מהם.
דני ברנר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו