קולות מפתיעים מהשטח: ג'ורג'יה לקראת הכרעה

לא כל יום שומעים בג'ורג'יה - אחת המדינות הדרומיות עם רקע קשה של גזענות, עבדות ואפליה - תמיכה כה נחרצת במפלגה הרפובליקנית. המפלגה, שנתפסת בתקשורת האמריקנית כלבנה ושונאת מיעוטים, מקבלת חיבוק חם מקורי ראסל, גבר בן 49 שגדל כל חייו במדינה.

אני פוגש אותו ב"וופל האוס" (מעין "בית הפנקייק") באטלנטה ומיד שואל מה דעתו על הבחירות שיכריעו את גורל שני המושבים של ג'ורג'יה בסנאט – וכנראה גם את מידת הצלחתו של ממשל ביידן בשנים הקרובות הבאות. "אני מצביע לרפובליקנים - כל הדרך!" כך אומר לי ראסל.

"איך זה יכול להיות, אנחנו הרי בג'ורג'יה?", אני מקשה. מבחינתו של ראסל הבחירה היא טבעית: הרפובליקנים עוזרים לאזרח הפשוט לנצל הזדמנויות לטפס למעלה ולהתקדם, והדמוקרטים גורמים לו לחזור אחורה ועסוקים כל היום בניצול כספי המיסים ללא תועלת.

"אני והרפובליקנים הולכים זה לצד זה מאז ימי הנשיא רונלד רייגן, הרפובליקנים תמיד נותנים את הכסף לעם; הם דואגים לכך שהכסף של משלם המיסים בסופו של דבר חוזר לכיסו של האזרח. כאשר הדמוקרטים שולטים, כולם פושטים את הרגל, וכל העסקים הקטנים מתקשים לגמור את החודש. עסקים קטנים מעסיקים כמעט את כל האמריקנים. הנשיא טראמפ הוא הראשון בחיי שהעניק את כל ההזדמנויות לכל המהגרים שהגיעו לאמריקה, ולכל השחורים והלבנים בעלי ההכנסה הנמוכה".

"הנשיא טראמפ היה נשיא טוב?" אני שואל. תשובתו, לא פחות נחרצת מהתשובות הקודמות, ורק מראה עד כה כמה האמריקה שנשקפת מבעד לתקשורת אינה בהכרח מה שאנחנו רואים בשטח. השטח אוהב את טראמפ, האזרח הפשוט מאוהב במה שטראמפ עשה לכלכלה בארבע השנים האחרונות, והוא יודע שגם אם טראמפ הוא לא שיא השלמות והנימוסים, הוא יודע לספק את הסחורה.

"הוא הנשיא הכי טוב שהיה לנו מאז רוזוולט, ותזכור שהרפובליקנים נלחמו במלחמת האזרחים כדי לשחרר את העבדים במדינה הזאת".