"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החורף כאן, אבל לאן נעלם הגשם?

ינואר הגיע, אבל מערכת גשמים נוספת עדיין לא נראית באופק • בנוסף לכך, הטמפרטורות בחודש דצמבר היו גבוהות מהממוצע בשלוש השנים האחרונות

,עודכן
מזג אויר חורפי בירושלים //, צילום: אורן בן חקון //

שנת 2020 אמנם הסתיימה בשבוע שעבר, אבל הטמפרטורות, שלאורך כל דצמבר היוגבוהות מהממוצעכמו כל השנה, נותרו באותו המצב.

גשמים כבדים והצפות ברחבי הארץ // צילום: משה בן שמחון, ויטלי גרנדר, רשות הטבע והגנים (ארכיון)

אחרי שני חודשי דצמבר גשומים מהממוצע (2018 ו-2019), דצמבר 2020 היה דלבימי גשםויבש במרבית חלקי הארץ, למעט פרק גשם משמעותי אחד שהתמקד במערב עמק יזרעאל וחלקים ממישור החוף הצפוני והדרומי (אזורים שהגיעו לממוצע ואף עברו אותו - במערב עמק יזרעאל ירדו מעל 200 מ"מ, שהם למעלה מ-150% מהממוצע לחודש זה, ומדרום לאשקלון - צפון עוטף עזה - כמויות הגשם הגיעו ל-120% עד 130% מהממוצע). ביתר האזורים הכמויות היו נמוכות מהממוצע ונעו סביב ה-60% עד 80%. בהרי המרכז ומערב הנגב הגרעון היה אף גדול יותר וכמויות הגשם נעו סביב ה-50%.

ד"ר עמוס פורת, מנהל גוף האקלים בשירות המטאורולוגי, מציין כי העובדה שהטמפרטורות הן מעל הממוצע הן ביטוי להתחממות הגלובאלית: "רואים את זה בבירור בבדיקות סטטיסטיות לאורך השנים האחרונות". ביחס לגשמים אמר: "אנו בפירוש נמצאים בעצירת גשמים, וגם לא נראה בשלב זה אירוע של מערכת גשם לכל הפחות בשבוע וחצי הקרובים".

לדבריו, נושא עצירת הגשמים כגורם בלעדי עדיין לא נבחן לגמרי סטטיסטית, אבל אנו בהחלט מבחינים בו. "אנו באקלים ים תיכוני על גבול המדברי ולעיתים ישנם פרקי זמן כאלה. לא הייתי מסמן את העצירה הזו כנקודת ציון מדאיגה בהכרח, אבל בהחלט נבדוק עד כמה זה מתמשך וחריג בטווח רחב יותר", אמר.

לצד הערכה זו, כדאי לזכור שדי במערכת גשמים משמעותית אחת וספק אם נזכור את שאר הסממנים המורגשים כעת. "אחת הטענות המוכרות הן שאנו מקבלים עצירות גשמים משמעותיות יותר ומנגד – מערכות גשמים קצרות וחזקות. יש משהו שמסמן את זה אם כי הוא עדיין לא מובהק סטטיסטית", מדגיש ד"ר פורת.

הצפות קשות בהוד השרון עקב מזג האוויר סוער

"כעת זו אולי נקודת זמן שבה ניתן להצביע בבירור על עצירת גשמים ומנגד אירועי גשם כבד – בזמן שבמחקרים שערכתי עלה כי התופעה קיימת החל משנות ה-50 של המאה הקודמת", מתאר פרופסור פנחס הלפרט, מומחה בתחום האטמוספירה באוניברסיטת תל אביב.

במחקר מכונן של הלפרט כבר מ-2002 (שביצע יחד עם קבוצת שותפים באיטליה, ספרד וקפריסין), הצביע על כך שהתופעה הזו אופיינית רק למזרח התיכון. "בקווי רוחב גבוהים מתקבלת גם כמות משקעים שנתית רבה יותר - וגם יורד גשם כבד, ולהיפך".

מדוע התופעה הזו מתרחשת רק במזרח התיכון?

"הסבר אפשרי לירידה בכמות הגשמים השנתית הינו בגלל האקלים הסובטרופי באזור על רקע ההתחממות הגלובאלית".

אז מהו ההסבר לאירוע הגשמים הכבדים?

"נכון שבסך הכל יש פחות משקעים ויש רווחים גדולים יותר בין אירוע גשם אחד למשנהו, אבל ברגע שכבר נוצר שקע שמוריד גשם – הפוטנציאל שלו להמטיר חזק יותר. המודלים השנתיים הנוכחיים מראים את זה, כך שזו אפילו לא הפתעה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר