הפעם האחרונה שהתחוללה רעידת אדמה בישראל הייתה בשנת 1927, ונהרגו בגללה מאות בני אדם. מאז חלפו כבר כמעט מאה שנים, ולאחרונה מתחזקות האזהרות מפני רעידת אדמה דומה שצפויה להתחולל במדינה בשנים הקרובות. הסיבה לכך היא שניסיון העבר מלמד כי בישראל יש שכיחות של רעידת אדמה בינונית של 6 דרגות פעם במאה שנה. אלא שהאזור, כפי שמעידה ההיסטוריה המקראית, ראה גם רעשי אדמה חזקים מעל 7 דרגות שהחריבו ערים כמו את סקיתופוליס, הלוא היא בית שאן הרומאית.
לאור זאת פנינו אל פרופסור אמוץ עגנון, מומחה לגיאולוגיה וגיאופיזיקה ממכון נדין ופרדי הרמן למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים, כדי להבין עד כמה אנו בתוך הסכנה לרעש אדמה חזק בשנים הבאות?
שאלנו את פרופ' עגנון על עוצמת רעידות האדמה בשבר הסורי אפריקני שעובר בבקעת הירדן: "רעידת האדמה שפקדה ב-1995 את חלקו המרכזי של מפרץ אילת והרסה בניינים בנואיבה הייתה חזקה מאוד (7.2), אך למרבה המזל היא הסתכמה במניין הרוגים צנוע (2), זאת בעקבות דלילות האוכלוסין לחופי סיני וסעודיה, וריחוק בניינים ממקור הרעידה מתחת קרקעית המפרץ".
"הרעידה התפשטה מקרע בקרום כדור הארץ באורך כ-35 ק״מ. רעידות כאלה משחררות אנרגיה שנצברה בכדור הארץ במשך עשרות, מאות ואף אלפי שנה, בהתאם לקצב התנועה השקטה של הלוחות הטקטוניים באזור נתון. בכל הנוגע ללוחות באזור שלנו, מדידות ישירות בעשורים האחרונים מראות כי הלוח הערבי מחליק צפונה לעומתנו במהירות נמוכה למדי - כחצי סנטימטר לשנה. ואכן ההיסטוריה מרמזת שרעידות בדרגה 7 ומעלה התרחשו מדי כאלף שנים במקטעים נתונים של אזור הבקעות המשתרעות ממטולה עד אילת (בקע ים המלח), כולל מערכת עמק יזרעאל המסתעפת לצפון מערב אל מפרץ חיפה (העתק הכרמל). חשוב להסביר כי רעידות כאלו מייצרות סיכון גבוה במיוחד כאשר מרכזן מרוחק מערים 100 ק״מ, ולפעמים גם יותר".
מה יקרה אם תהיה רעידת אדמה כזו צפונה יותר באזור ים המלח?
"ראשית את הרעידה של 1995 אפשר להשוות לזו שהייתה בשנת 1927, זו פקדה את מרכז הארץ והייתה הרסנית. היא נמדדה במכשירים, בעוצה של 6.2. כלומר יש לנו פער של מגניטודה שלמה מהרעידה הנוכחית. המשמעות של פער כזה ביחידה אחת, שקולה להגדלת אנרגיה פי 30. לפיכך הרעידה במפרץ אילת ב-1995 הייתה חזקה פי 30 מהרעידה ב-1927 בים המלח. חשוב להגיד בהקשר לזה כי אף שהאוכלוסייה לפני 93 שנים הייתה דלילה בהרבה, נהרגו ברעש מאות אנשים ובתים נפגעו בעשרות ישובים.
במילים אחרות מסביר פרופ' עגנון כי "רעידה כזו, אם תפקוד את ים המלח בשנים הקרובות, תביא לאסון כבד. במאות ה-8 וה-11 לספירה פקדו את עמק הירדן, בין ים המלח לכנרת, רעידות במגניטודות הנאמדות כחזקות מ-7, וההרס היה נרחב ביותר. ב-2012 עודכן תרחיש הייחוס הלאומי המניח רעידת אדמה במגניטודה 7.5 בעמק הירדן. התרחיש צופה 7,000 הרוגים, מספר רב יותר של פצועים קשה, עשרות אלפים פצועים קל, 170,000 מפונים, 10,000 בניינים הרוסים ו-28,000 בניינים ניזוקים מאוד. לאלה יש להוסיף 9,000 לכודים בהריסות ו-200,000 מבנים עם נזק בינוני וקל". פרופ' עגנון אינו מוכן לציין מתי עלולה רעידה כזו להתחולל, אך הוא מפנה אותנו למחקר לפיו רעשי האדמה בישראל תכופים מאשר חשבו בעבר.
לדבריו אי אפשר לנבא מתי תהיה רעידת אדמה: "ברצוני לציין מחקר שהתפרסם בחודש האחרון במגזין היוקרתי Scinece Advances , המגלה שונות חסרת תקדים בזמן השקט בין שתי רעידות הרסניות עוקבות. צוות בין-לאומי בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל-אביב ומוסדות נוספים, ניתח תוצאות קידוח מקרקעית ים המלח. גלעין הבוץ שנשלף מהקידוח, ראשו מעומק מים 300 מטר ואורכו למעלה מ-450 מטר, שימר עדויות לרעידות אדמה במהלך 220 אלף השנים האחרונות. הבוץ של ים המלח מצטיין ברישום תהליכי הסביבה בהפרדה גבוהה (כמעט שנתית), כפי שהראו חוקרי האוניברסיטה העברית והמכון הגיאולוגי (בעזרת חוקרים נוספים מהארץ והעולם) כבר לפני 15 שנה".
"הקידוח מציג את רישום רעידות האדמה המפורט והארוך ביותר בעולם, ולממצאים חשיבות רבה להבנת הסיכון המקומי. ההשלכה המיידית לסיכון באזורנו נובעת מחשיפת פרק הזמן הממוצע בין הרעידות הגדולות שהחריבו חלקים נכבדים מהאזור. פרק זמן זה עומד על ממוצא פער של 1,400 שנה (עם סטייה תקנית של 160 שנה). מדובר בממצא קצר באופן דרמטי ממה שחשבנו עד למחקר זה, כ-11,000 שנה. הממצא זה חייב להדליק נורה אדומה אצל מתכנני בניינים ומקימי מתקנים רגישים, שפגיעה בהם עלולה לסכן חיי אדם ורכוש. בדומה לכך, גם פרק הזמן לפיו מתכננים מענה לרעידות בינוניות (אך הרסניות) צריך להתקצר במובהק. רעידת האדמה הבאה יכולה להתרחש מוקדם משציפינו, ורק אם ניערך אליה בהתאם לא נמצא את עצמנו בחורבן מתגלגל".
בסוף דבריו מציין פרופ' עגנון כי "רעידות אדמה הן מאסונות הטבע התובעניים ביותר בחיי אדם ורכוש. הן אינן ניתנות למניעה, והזמן החולף עד לרעידה הבאה רק מגדיל את הסיכון - האנרגיה ממשיכה להצטבר, וקרום כדור הארץ מתקרב לנקודת השבירה. אמנם נדע זאת רק בדיעבד, אך מדינות שהשקיעו בהערכות לרעידות אדמה הרסניות (כמו צ׳ילה, קליפורניה, אלסקה) חסכו חיים של אלפים ושיקמו את כלכלתן. לעומתן, מדינות שלא נערכו כראוי הוכו אנושות (דוגמת האיטי), והאסון צפוי ללוות גם את הדורות הבאים בהן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו