אנשי צוות רפואי מחטיבת החילוץ של פיקוד העורף עברו לאחרונה קורס חדש וראשון מסוגו באופן נרחב בצה"ל, במסגרתו הוכשרו לרפואת אסונות, דבר שהם עלולים להזדקק לו בעת אסון כבד כדוגמת רעידת אדמה קשה, שיקרה בישראל בעתיד הקרוב או הרחוק.
מדובר בקורס שאותו עוברים אנשי צוות רפואי ביחידת החילוץ הארצית, ושכעת מורחב לחטיבת החילוץ של צה"ל, דבר שירחיב באופן ניכר את האנשים שמוכשרים באופן רשמי, כולל הידע הנדרש, לפעילות במקרה אסון. על הקורס מפקדת סרן נועה מררו, ראש מדור רפואת חילוץ בחטיבת החילוץ, ובנוסף מפקדים לצידה שני אנשי צוות רפואי במילואים – סא"ל (מיל') פרופ' דני נמט וסא"ל (מיל') פרמדיק פליקס לוטן, שהינו בין היתר מנהל מחלקת שעת חירום במד"א. הקורס מועבר על ידי אנשי יחידת החילוץ הארצית גם ללוחמי המשמר הלאומי האמריקני.
"תחום רפואת החילוץ או רפואת אסונות הוא חדש יחסית בעולם, והדבר הקרוב ביותר אליו הוא רפואת מיון", מספר פרופ' דני נמט. הוא רופא ילדים במקצועו, ובין היתר הינו חבר בוועדה הרפואית לחילוץ והצלה של האו"ם. ליחידת החילוץ הארצית הצטרף ב-1995 ולקח חלק בפעילות באסונות ברחבי תבל. ההבדל בין רפואת מיון לרפואת חילוץ, מסביר פרופ' נמט, הוא בחיבור הרב של התרחישים שעלולים להתרחש בקריסת בניין למשל. "אם יקרוס בניין עלולים להיות בו ילדים, מבוגרים, נשים וגברים שנפגעו במגוון רחב של פגיעות".
"אנחנו מלמדים את אנשי הצוות הרפואי על הפגיעות הייחודיות למתאר הרס, פגיעות שלא רואים בשום סוג אחר של אירוע. פגיעה שכיחה למשל היא פגיעת מעיכה – אנשים שקורסים עליהם מבנים. מתרחשים בגוף שלהם שינויים ולכן אסור לחלץ אותם לפני שמטפלים בהם כי אתה עלול לפגוע בהם במקום לעזור. לכן, אנחנו מלמדים במי לטפל, איך לטפל ועוד. אם אתה נכנס לבית ויש לכוד שהרופא אומר שהוא יכול לשרוד שעה או שעתיים, אבל מהנדס אומר שייקח שמונה שעות לחלץ אותו מהקורה שהוא תקוע תחתיה, זה משהו שצריך להכיר ושמשנה את סדר העדיפות – כולל החלטה לצערנו במי לא לטפל".
"תחום נוסף שחייבים להכיר הוא הטיפול במחלצים עצמם. גם טיפול רפואי אבל בעיקר האלמנט הנפשי והמראות הקשים שמחלצים צעירים עלולים להיחשף אליהם. אני בוגר של הרבה רעידות אדמה ויודע כמה הטיפול קריטי וצריך להתרחש מיד – לא אוהבים לדבר על פוסט טראומה אבל זה דבר שיכול להתרחש".
"אתה יכול לדבר המון על רעידות אדמה אבל כשאתה רואה את זה מול העיניים זה דבר אחר לגמרי. אנחנו רגילים לתאונות או פיגוע, חמישה, עשרה פצועים, ופתאום יש מולך עשרות אלפי מתים. זה לא משהו שהדעת יכולה לתפוס. אנשים לא יכולים לתפוס את גודל הקטסטרופה. לנסוע קילומטרים על גבי קילומטרים והכל הרוס", הוא אומר.
בקורס שהסתיים בשבוע שעבר השתתפו כ-30 חובשים מחטיבת החילוץ לצד מספר רופאים ופרמדיקים. "לימדנו כיצד לפעול במגבלת כוח אדם וציוד קריטית. מה אתה עושה ואיך אתה מתעדף כשיש לך מגבלת כוח אדם, ציוד והמון פצועים. לימדנו את הפגיעות הייחודיות במתאר הרס, פגיעות שלא רואים בשום אירוע אחר, וכיצד לטפל בהם".
הקורס הינו מעין השלמה חיילית לאנשי הצוות הרפואי של חטיבת החילוץ, ולאחר סיומו הם מקבלים סיכת מחלץ. השאיפה היא להרחיב את הקורס לכמה שיותר חובשים ואנשי צוות רפואי על מנת להכשירם לעת צרה. פרופ' נמט מציין כי יש ביקוש רב מיחידות נוספות בצה"ל שעוסקות בתחומים רלוונטיים, על מנת לקבל את ההכשרה הנוספת והקריטית. "אנחנו מעבירים את הקורס לכל היחידות הסדירות של פיקוד העורף וליחידות אחרות בצבא שעלולות להיתקל במתארים כאלו – יחידות שעלולות למצוא את עצמן בבניין שקרס עליהם".
