איך תשפיע כניסתו של ראש העיר תל אביב רון חולדאי על המערכת הפוליטית בישראל, בשמאל ובמרכז? מומחי אסטרטגיה בישראל שעובדים שנים עם המערכת הפוליטית מעריכים כי השמאל - מפלגת העבודה ומרצ - יכולות להרוויח ממהלך של חיבור עם אחת המפלגות החדשות, אבל בכל הנוגע למפלגות במרכז המפה הפוליטית בישראל - מוקדם להעריך איך ה"מפץ הגדול" של כחול לבן ישפיע עליהן.
כחול לבן סיימה את תפקידה
תמי שיינקמן, היא יועצת תקשורת, אסטרטגית, ומנהלת קמפיינים פוליטיים. הובילה את הקמפיין הציבורי לשחרור גלעד שליט ושימשה יועצת התקשורת ודוברת של השר בנימין בן אליעזר בארבעה משרדי ממשלה. שיינקמן סבורה כי נכון לרגע זה - כחול לבן סיימה את דרכה הפוליטית. באשר לשאר מחנה השמאל-מרכז, קשה כרגע לצפות את העתיד הקרוב, היות והוא עדיין משתנה.
צילום: Point2point Studios
"המפלגה היחידה שאנו יכולים לראות אותה כהיסטוריה היא כחול לבן, שמרבית אנשיה ובכיריה ינדדו לכל מפלגה שתבטיח כי לא תחבור לנתניהו. טעותו של גנץ התבטאה בעיקר בחוסר ההבנה שלו מי היה הבסיס העיקרי של מפלגתו. לא מדובר באלו שנמצאים לצדו וצמודים לאוזנו, אלא באותם המונים שרצו בראש ובראשונה להוריד את נתניהו מתפקידו כראש ממשלה", אומרת שיינקמן.
"נדרשו שלוש מערכות בחירות עקרות כדי שנגיע למערכת רביעית, בה אנו חווים התפכחות מהמערכת הפוליטית. מעתה, לא נאמר אידאולוגיה, אלא כל פוליטיקאי לנפשו".
"לא האידאולוגיה תכתיב את הקמפיין הפוליטי"
"למעשה, מערכת הבחירות הקרובה היא תמצית 2020: שרויה באי ודאות, מיאוס, תחושת ניכור וחוסר אמון. בשלב זה בוחן כל פוליטיקאי את האפשרויות העומדות לפניו כדי להישאר על הגלגל. כל פוליטיקאי מנסה למקסם את מצבו, במיוחד אלו השואפים לכתר ראש הממשלה, ולכן אף אחד מהבכירים לא יודה בשלב זה כי יחבור לגורם נוסף. אך זהו רק שלב ראשוני בתחילת ההיערכות לקראת הבחירות הבאות. כל אחד מראשי המפלגות, מחשב את צעדיו לאורך שלושת החודשים הקרובים, בדומה למשחק שח-מט: מה התקציב שעומד לרשותו, לאן נוטים הסקרים לעת הזו, ומה תאפשר חבירה עתידית למפלגה נוספת".
"מהלכים אלו נותנים לנו תמונה מעוותת של המצב הפוליטי. לא הייתי מאמינה, בשלב זה, לאף הבטחה או אמירה לגבי העתיד. שהרי לא האידאולוגיה תכתיב את הקמפיין הפוליטי, אלא מה שיכתיב היא המציאות המשתנה מיום ליום במצב הבריאות, הכלכלה, והשינויים שיגיעו מהמעצמות הגדולות בעולם - השליטה במזרח התיכון על ידי ארה"ב ורוסיה.
"המצב הזה בעצם משתק את האזרח הישראלי, ולא נותן לו תובנה ברורה באשר למי להצביע. האזרח הישראלי לרוב יחכה לראות מה יוליד יום, ואלו דמויות יעמדו בסופו של יום לבחירת הציבור. לעומת זאת, העסקנים למיניהם ייצמדו לאותם פוליטיקאים שיבטיחו את עתידם".
"חולדאי יתאחד עם העבודה, גנץ ומרצ ירוצו לבד"
תום וגנר, יועץ אסטרטגי, מנכ"ל "וגנר אסטרטגיה ותקשורת" סבור כי "לאחר ההכרזה על מפלגת 'הישראלים', גוברים הקולות בשמאל הקוראים לאיחוד הרשימות. במציאות הנוכחית, הקולות הללו כנראה ייפלו על אוזניים קשובות יותר מאי פעם. בדרך כלל, אחד המכשולים הגדולים בדרך לאיחוד מפלגות הוא האגו של יושבי ראש המפלגות, כי כולם רוצים להנהיג את המפלגה המאוחדת ואיש לא מוכן לוותר על ההובלה. אך הפעם הנסיבות אחרות. מפלגת העבודה, שנחשבה בעבר למפלגה הראשית בגוש השמאל-מרכז, הגיעה למעין פשיטת רגל פוליטית. גם העומד בראשה, עמיר פרץ, מעוניין לפנות את מקומו למועמד אטרקטיבי יותר בסקרים".
"במצב כזה, הדלת לאיחוד בין מפלגת העבודה למפלגת 'הישראלים' פתוחה לרווחה – חולדאי וניסנקורן ממילא נחשבים בני בית משכבר הימים במפלגת העבודה ואין הבדלים מהותיים בתפיסת העולם או בקהלי היעד הפוליטיים. נראה כי עמיר פרץ לא יתעקש על ההובלה, ומבחינת חולדאי - יש יתרונות בחבירה למפלגה שמחזיקה נכסים מהותיים כמו סניפים ויחידות מימון; לצד נכסים פוליטיים כמו איציק שמולי או ראשי רשויות מקומיות. לכן הגיוני להעריך שנשמע על חבירה מהירה במגרש הזה".
"מוקדם להספיד את בני גנץ"
בשאר המפלגות בגוש השמאל-מרכז - התמונה פחות ברורה. מצביעי הגוש הזה מבולבלים ומאוכזבים, וכיום רובם לא יודעים למי יצביעו, דבר שמקשה על קבלת ההחלטות בגוש. לדעתי הלא פופולרית, מוקדם להספיד את בני גנץ. הוא נמצא בעמדה מיוחדת: מצד אחד, הוא אכזב את בוחריו, אך מצד שני - רבים מרגישים שהוא פעל באחריות ומתוך תמימות ונפל קורבן למזימות לא מוסריות, ושהמחיר האישי שהוא שילם היה מוגזם. הוא בוודאי לא יחזור על ההישגים הקודמים שלו, אבל הרצון של ציבורים מסוימים לפצות אותו על ההכפשה האישית שעבר - יכול להעביר אותו את אחוז החסימה, ומעבר לכך, גם בריצת סולו. בשל מיקומו במרכז יש לו אפשרויות רבות לחבירה, החל מנפתלי בנט שאיבד גובה ודרך וישמח לחשב מסלול מחדש, או לתוך איחוד המפלגות בין העבודה ל'הישראלים', אולי גם עם עופר שלח".
מרצ נמצאת כרגע על פרשת דרכים משולשת. מצד אחד, גורמים במפלגה לוחצים על כינון רשימה יהודית-ערבית משותפת, ובקונסטלציה של פירוק הרשימה המשותפת - יהיו קולות רבים שידחפו לריצה משותפת של מרצ עם חד"ש. מצד שני, הנטייה הטבעית של קהל היעד המסורתי של מרצ, תהיה ללחוץ לריצה משותפת עם מפלגת העבודה ועם 'הישראלים'. ניסיון כזה עלול להיתקל בסירוב דווקא מצד חולדאי, שכן אם הוא מעוניין להתחרות על קולות המרכז - אנשי מרצ ברשימה עלולים להפריע לו".
"בסופו של דבר, סביר מאוד שמרצ תחליט להתמודד לבד, למרות הסיכון שבכך. אחרי הכל, אם חולדאי יתאחד עם העבודה וינהל קמפיין על קולות המרכז, מרצ תיוותר הכתובת היחידה לבוחרי שמאל עמוק שמעוניינים לוודא שבשום מצב הקול שלהם לא ילך לממשלת נתניהו מחד, אך גם לא מעוניינים להצביע למפלגה ערבית מאידך. על פניו, זה יכול להיות מספיק כדי לעבור את אחוז החסימה".
"מרצ לא תיפגע, גנץ יתחבר או שיעלם"
רוני רימון, יועץ אסטרטגי, שותף במשרד רימון-כהן, אומר כי יותר מסביר שיהיו איחודים בשמאל. "אני משוכנע שמפלגת העבודה תתחבר עם רשימות אחרות. להערכתי, היא תחבור למפלגה של חולדאי, אם חולדאי יחפוץ בכך. הסיבה לבחירה בחולדאי היא שהוא המעלית העולה, וכחול לבן היא המעלית היורדת. לכן אם יהיה איחוד הוא יהיה כזה".
"ביחס למפלגת מרצ - היא לא אמורה להיפגע, כי היא באמת נשארה מפלגת שמאל יחידה (חוץ מעפר שלח). למרצ יש קהל בוחרים יציב, שבבחירות קודמות נטה, לפחות בחלקו, להצביע לכחול לבן האורגינלית כדי להעצים אותה אל מול הליכוד בראשות נתניהו. במצב עכשיו, אין מצב שמישהו מהמרכז שמאל יסכן את הימין, ולכן תומכי מרצ יישארו נאמנים למפלגתם, ויצביעו אידיאולוגית".
"ביחס לשאלה אם יתכן שבני גנץ יתאחד עם חולדאי או ייעלם מהמפה הפוליטית - לדעתי יש סיכוי שגנץ יחבור אליו, כי אחרת הוא עלול פשוט להיעלם, כיוון שהמהלך של חולדאי יכול לתת בית למתנגדי נתניהו (אנשי "רק לא ביבי") מהמרכז, שלא מצאו ביאיר לפיד בית הולם. אני מעריך שגוש המרכז-שמאל יהיה מורכב בסופו של יום מ-3-4 רשימות: יש עתיד, חולדאי, מרצ, העבודה, וכנראה גם כחול לבן - יתחברו לאחת או שתיים מהמפלגות הללו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו