"תופעות הלוואי הן סימן לכך שהחיסון עובד"

החיסונים נגד נגיף הקורונה של חברות פייזר ומודרנה כלל לא מכילים נגיף מוחלש או מומת, ובכל זאת אצל חלק קטן ממקבליהם הם מעוררים למרבה ההפתעה,תגובה חזקה של המערכת החיסוניתבגוף כגון: כאבי שרירים, כאבי ראש, חום וגם צמרמורות.

העיתונאית שרה זנג' מהאטלנטיק עוסקת במאמרה בשאלה מדוע מופיעותתופעות הלוואיהאלו אם הגוף כלל לא נדבק במחלה. בדבריה היא מסבירה כי "תופעות הלוואי האלו כמו חום, כאבים וצמרמורות, הן חלק מהעובדה שמערכת החיסון שלנו החלה לפעול בעקבות הזריקה".

"החיסון מכניס אל הגוף שרשרת של MRNA שנותנת הוראה לגוף לייצר רק את החלבון איתו חודר נגיף הקורונה אל התאים. אחרי שהחלבון הזה מיוצר מזהה הגוף שיש בו חומר פולשני, ומפעיל את המערכת החיסונית שלנו" היא מסבירה.

סעד עומר, מנהל מכון הבריאות העולמי של אוניברסיטת ייל ומומחה לווירוסים, הסביר: "המשמעות של תופעות הלוואי היא שהחיסון הצליח. המערכת הגופנית שנלחמת במחלות התעוררה והחלה לפעול בעוצמה. נכון שהחיסון מעורר חזק את המערכת הזו ומייצר תופעות לוואי קצת חריפות יותר מאלו שיש בחיסוני שפעת, אך עדיין מדובר בתופעות לוואי קלות מאוד יחסית לנזקים שנגרמים מנגיף הקורונה עצמו".

לדברי זנג', "יש חשיבות להסביר למתחסנים כי התגובה של הגוף לחיסון לקורונה, קצת יותר חריפה מתגובות ותופעות הלוואי שמופיעות במקרה של חיסון נגד שפעת. אנשים צריכים לא להיבהל מתגובת הגוף ולהגיע לשלב השני של החיסון. לכן צריך לעשות עם המתחסנים תיאום ציפיות ולהסביר להם שתיתכן תגובה חזקה קצת יותר מזו של חיסון שפעת. זו תגובה שמזכירה את תגובת הגוף אחרי קבלת חיסון נגד שלבקת חוגרת".

בנוסף, תופעות לוואי חזקות קשורות לתהליך החיסון בבתי חולים ובמקומות המטפלים באנשים סיעודיים. על פי המאמר, במקומות כאלו מומלץ שלא לחסן את כל הצוות באותו יום כדי שלא כל המטפלים ירגישו רע ויתקשו להגיש עזרה אם הם יצטרכו לעשות זאת.

דבורה פולר, מיקרוביולוגית וחוקרת חיסונים מאוניברסיטת וושינגטון, מסבירה: "חשוב מאוד לעשות עם הציבור תיאום ציפיות בכל הנוגע לחיסון הקורונה. אחרי שלב החיסון הראשון יש תגובה של מערכת ההגנה הטבעית של הגוף. זה מתבטא בחום, בכאבים, בצמרמורות, אבל בפועל זו מערכת ההגנה של הגוף שתוקפת את החלבון שנוצר על ידי החיסון, וכך נוצרת העמידות הראשונית נגד המחלה. כמובן אחרי התגובה החריפה הראשונית, המערכת החיסונית של הגוף מייצרת שני סוגים של תאים לוחמים: תא אחד שיודע לתקוף תאי גוף שנדבקו בנגיף עצמו שנקרא תא מסוג T, ותאים אחרים שיודעים להילחם ישירות בנגיף הקורונה ושנקראים תאים מסוג B".

מדוע אנשים אלרגיים צריכים שמירה אחרי החיסון?

אחת התופעות המדווחות שנמסרו בכל הנוגע לחיסונים מציינת כי אנשים עם נטייה גבוה לאלרגיות, עלולים לפתח אחרי הזריקה הלם אלרגי של הגוף שנקרא בספרות המקצועית אנפילקסיס. כאן לא מדובר בתופעות לוואי אלא בירידה של לחץ הדם ובבעיות נשימה מסכנות חיים.

על פי המידע שיש כרגע אצל ארגוני הבריאות בעולם, התופעה מופיעה בעיקרה בחיסונים של חברת פייזר. במקרה כזה יש צורך להזריק למקבל האלרגיה חומר בשם אפינפרין ומצבו חוזר להיות סדיר. זו גם הסיבה שבניגוד לאנשים רגילים שמצווים להישאר בהשגחה רבע שעה בלבד, אנשים עם נטייה לאלרגיות מצווים להישאר בהשגחה לפחות חצי שעה.

הסיבה לתגובה האלרגנית נובעת ממספר חומרים שהוספו ל-MRNA כדי לשמור עליו וכדי להקל עליו לחדור אל תאי הגוף טוב יותר. מדובר בסוכר ובחומרים מן החי, שמהווים מגן על החיסון עצמו כדי שלא ייהרס בגוף. החומרים האלו לא רק מגנים על ה-MRNA, אלא ממש דוחפים אותו אל התאים וכך מעודדים עוד יותר את הגוף לייצר את החלבון המיוחד איתו נגיף הקורונה תוקף את התאים. הלמידה הזו היא שמייצרת את החסינות שלנו, אך כיוון שמדובר בחומר מורכב הוא עלול לייצר אלרגיה.

בכל מקרה, הידע כיצד יש להשתמש ב-MRNA בחיסונים היא שלב חדש לחלוטין בעולם הרפואה המודרני, ויש כאן צעד קדימה שיאפשר בעתיד לפתח חיסונים טובים לא רק נגד נגיפים כמו שפעת או קורונה אלא גם נגד תאים סרטניים. הגוף ידע לזהות את אותם תאים על ידי כך שנזריק לו שרשרת של MRNA שתלמד אותו לזהות אותם על ידי חלבון מסוים ואז לתקוף אותם. נכון שהשיטה הזו מעוררת תופעות לוואי (בחיסון של מודרנה יותר מאשר בחיסון של פייזר, ככלה נראה בגלל מינונים אחרים), אבל מדובר בתופעות זניחות מאוד אם לוקחים בחשבון את הנזקים הממשיים לגוף שיכול לגרום נגיף הקורונה עצמו.