"להיות אופטימי זה הדבר הנכון"

"אין לי ספק שאם השיחות הדיפלומטיות עם איראן ייכשלו, וטהרן לא תפסיק את האצת פיתוח הגרעין - נשיא ארה"ב ברק אובאמה ייצא למתקפה צבאית נגד איראן", כך אומר נשיא המדינה שמעון פרס, שבילה לא מעט שעות עם מקבילו האמריקני במהלך ביקורו בישראל בחודש שעבר.

צילום: ערוץ הכנסת

"למנוע מאיראן השגת נשק גרעיני זה לא רק אינטרס ישראלי, אלא אינטרס עולמי ואמריקני. כל זמן שארה"ב מובילה - מדוע שלא ניעזר בה?" מוסיף הנשיא בראיון מיוחד ל"ישראל היום" לרגל יום העצמאות ה־65, "יכול להיות שהאיראנים מנסים להרוויח זמן, אבל הם גם מפסידים. המצב באיראן מידרדר מאוד, הכלכלה קורסת, והעם מבין זאת היטב".

פרס, אחד האישים האהודים בישראל, מרגיש שכל החיים עדיין לפניו. הוא לא מבזבז זמן בהתרפקות נוסטלגית על עברו העשיר. להפך. אם שואלים אותו מה הדבר האחד שחסר לו בחייו, הוא עונה מייד ובלי להסס - זמן. עוד שעות בכל יום, עוד שנים לעשייה. בקיץ יחגוג את יום הולדתו ה־90, והוא אופטימי כתמיד, מלא מרץ וחוש הומור ומתכנן לשרת את הציבור גם לאחר תום כהונתו בקיץ 2014. התפקיד? זה לא חשוב לו. ולא, אין לו כל כוונה לשוב למערכת הפוליטית ולהתמודד על ראשות הממשלה. האזרח מספר 1 מגלה עמדה נחושה ובלתי מתפשרת באשר לגילויי האלימות כלפי נשים וקשישים בישראל, וגם רומז שאין לו כל כוונה לחון את קודמו בתפקיד משה קצב.

במשך שנים היית אישיות פוליטית שנויה במחלוקת, וכיום אתה נחשב בעיני רבים לנשיא הפופולרי בתולדות המדינה. מה סוד הקסם שלך?

"פעם כל מה שאמרתי עורר התנגדות ומחלוקות, לא משנה באיזה תחום. במשך שנים היו חילוקי דעות אמיתיים בנושא הפתרון של שתי מדינות וחלוקת הארץ. עכשיו יש קונצנזוס בין ימין לשמאל בעניין. במשך 65 שנים שירתתי בממשלה והשקעתי את עיקר זמני בטיפול בחיכוכים. עכשיו, כשאני נשיא, אין לי חיכוכים. גיליתי שרוב האנשים שהיו להם טענות כלפיי, כשאני פונה אליהם היום ומבקש מהם להתנדב - הם עושים זאת ברצון. באמצעות רצון טוב אני יכול היום להשיג יותר מכל מה שיכולתי להשיג בכל תפקיד אחר. בסופו של דבר, הוכח שלהיות אופטימי זה דבר נכון. תולדות חיי הן ניצחון האופטימיות. זה הסוד".

בקיץ תהיה בן 90. מה מצבך הבריאותי?

"המאבטחים שלי אומרים שהם מקנאים בי בכל המובנים. אין לי בעיות בריאותיות. אני חושב שהנפש האופטימית משפיעה על מצבי הגופני. מי שחולה, יש לו מצב רוח רע. לי יש מצב רוח טוב".

אתה אמור לסיים את כהונתך ביולי 2014. תחזור למערכת הפוליטית?

"אני לא זקוק לשום תואר. למה לי? אני משפיע ואני רוצה לשרת את המדינה. אני לא צריך תפקיד, אני לא צריך כלום".

עם הפופולריות שיש לך כיום, לא היית רוצה לחזור לראשות הממשלה?

"לא. הייתי מספיק. אני חושב שהשדה הלא ממשלתי הוא זה שמאפשר יותר ליזום ולפעול בו. זה לא אומר שלא צריך ראש ממשלה".

לאחרונה הועלתה האפשרות להאריך את כהונתו של פרס בשנתיים נוספות. דעתו בעניין נחרצת. "אני מכבד את החוק", הוא אומר, "והחוק קובע שנבחרתי לשבע שנים. אני לא מבקש שום תוספת. אני מכבד את המסגרת הממלכתית".

במהלך הבחירות הופנו כלפי פרס טענות, שלפיהן ניסה להתערב לטובת גוש המרכז־שמאל. "לא התערבתי בשום דבר. חס ושלום", הוא מדגיש, "אם אני רואה שיש סוגיה בוערת - חובתי המוסרית להביע את דעתי. חובתי להתערב אם אני רואה שעומד להתרחש אסון, אבל אני לא נותן פקודות לממשלה. מעולם לא התערבתי במערכת הפוליטית ואין לי כל כוונה להפריע".

האמריקנים מנסים להתניע מחדש את המו"מ המדיני. האם אבו מאזן הוא עדיין פרטנר?

"הממשלה מסכימה לעיקרון של שתי מדינות. נגיד שאתה לא רוצה את אבו מאזן, מי יבוא במקומו? אם לא נדבר עם אבו מאזן - יבוא חמאס, ואני לא רוצה שזה יקרה".

ג'ונתן פולארד ציין לאחרונה את היום ה־10,000 למאסרו. עד כמה אנחנו קרובים ליום שבו ישוחרר?

"אני חושב שעשינו כברת דרך, אבל זה כנראה לוקח עוד זמן. בעבר האמריקנים סירבו לדבר על זה, ועכשיו הנשיא אובאמה אמר שישקול את הנושא. אפשר לקרוא לזה התקדמות".

בתקופה האחרונה עלו לכותרות לא מעט מקרים של אלימות כלפי נשים וחסרי ישע.

"זאת תופעה קשה מאוד. אני מתייחס אליה בחומרה רבה וצריך לטפל בה גם בצד החוקי וגם בצד החינוכי. היהדות אומרת שדרך ארץ קדמה לתורה. הזנחנו את הדרך ארץ. אצלנו מתקרבים למצב שהפושעים הם סלבריטאים. לאן הגענו?"

כיצד אפשר לטפל בפערים הגדולים בחברה?

"על ידי חינוך. ההון הכי חשוב הוא ההון האנושי. צריך למנוע פערים בידע, שהוא חומר הגלם הכי חשוב. למשל, את כל ההכנסות מתגליות הגז הייתי משקיע בחינוך ובמחקר. אין מה להשקיע את הרווחים בבנקים. יש רק בנק אחד שלא פושט רגל - הילדים שלנו. בהם צריך להשקיע".

קודמו של פרס בתפקיד, משה קצב, המרצה עונש מאסר כבד באשמת אונס, הותיר בבית הנשיא אדמה חרוכה ופגע קשות בתדמיתו הציבורית של מוסד הנשיאות. לאחרונה נעשו כמה פניות מכיוונו של קצב, עם בקשות לחנינה או לקיצור עונש. פרס אומר כי לא נעשתה אליו פנייה מהסוג הזה, אבל הוא לא משאיר הרבה מקום לספק באשר לעמדתו. "יש דברים שאני מחמיר בהם מאוד", הוא מבהיר, "והם תאונות דרכים ופגיעה בנשים. אני מקבל כ־3,000 בקשות חנינה בשנה ובודק אותן אחת־אחת באופן אישי. אני מתערב כששיקול הדעת האנושי עולה על השיקול המשפטי".

כשאתה מסתכל אחורה על קריירה ארוכה כל כך, על מה אתה מתחרט?

"אני לא מתחרט על כלום מפני שזה לא מועיל".

מה מדאיג אותך?

"מדאיג אותי עתידו של העם היהודי ועתידה של מדינת ישראל. הייחוד של העם היהודי הוא שמכל האפשרויות הוא בחר במוסרית ביותר. אני לא מאמין שיש עתיד לעם היהודי בלי שיישאר נאמן לבחירה הזו. לכן מדאיגה אותי העמידה המוסרית שלנו".

המוח הישראלי ממציא פטנטים. לו היתה לך מכונת זמן, לאיזה רגע היית חוזר?

"למחר. אין לי רוורס, זה בזבוז דלק. בשביל מה לנסוע לאחור?"

אם כן, איזה מחר תרצה לראות?

"מחר בלי אלימות, בלי רצח, בלי מלחמות, בלי אפליה, בלי שנאות ועם צדק לכל אדם. לכל אדם צריכה להיות זכות שווה להיות שונה".

אתה נוהג לומר שרק קמצנים אומרים עד 120, אבל היום של כולנו יגיע. מה חשוב לך שיזכרו ממך?

"הדבר הכי גדול וחשוב בעיניי הוא אם הצלתי חיים של ילד אחד. אם אני יכול להציל את חיי הזולת או לעזור, זה נותן לי את הסיפוק הגדול ביותר. המורשת שלי היא לעשות הכל כדי שלילדים שלנו יהיה טוב יותר. אני לא מחפש הערצה אלא להקל על אחרים, שלא יעברו את כל התלאות שאנחנו עברנו".

מה אתה מאחל לעם ישראל בערב יום העצמאות ה־65?

"שלום, ביטחון וחינוך. כיום השלום קרוב יותר מאי פעם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו