מחיר הבחירות: צעד קדימה, שניים אחורה

המשרד לביטחון הפנים | ההתעצמות נבלמת - אבל הליך מינוי המפכ"ל יימשך 

בעקבות המשבר הפוליטי כשברקע נמשך המאבק בקורונה, תוכניות העבודה והפרויקטים במרבית התחומים בגופים המבצעיים פועלים בתפוקה תקציבית נמוכה. הדבר בא לידי ביטוי בפגיעה בתוכניות הבינוי, ובכלל זה האטה נמשכת בקידום הבינוי של תחנות משטרה חדשות במגזר הערבי ובכלל, וכן עצירת עבודות שדרוג של תחנות משטרה קיימות. 

>> לקריאת הכתבה הראשונה בסדרה <<

כלל תוכניות ההתעצמות לא מקודמות זה זמן. עם זאת, דווקא תהליך מינויו של מפכ"ל חדש למשטרה צפוי להימשך כרגיל. בשבוע שעבר, עם ההכרזה על המועמד, החל בוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות הציבורי הליך בחינת מועמדותו. ההליך אמור להימשך 30 יום שבסיומם, אם הוועדה תחתום על המינוי, הוא יובא לאישור ממשלת המעבר וזאת בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה. 

גם בשירות בתי הסוהר ימשיכו להיפגע מרבית התוכניות, כגון שיפוץ בתי כלא לשיפור תנאי הכליאה ובניית בתי כלא חדשים, ותוכניות לקידום תחומים טכנולוגיים רבים לא החלו בהיעדר תקציב. בדומה, גם במערך הכבאות וההצלה נעצרו מרבית תוכניות התעצמות שתוכננו להיכלל בתוכנית חומש מעודכנת. כמו כן, בהיעדר תקציב לא סוכמה תוכנית רב־שנתית חדשה למערך הכבאות ולרשות להגנה על עדים.

איציק סבן

משרד הכלכלה | פועלים בערפל, ההליכים בהקפאה

בימים אלה משרד הכלכלה הוא אחת מזרועות הביצוע החשובות בעידן הקורונה, ובימי שגרה הוא זרוע לתמיכה ממשלתית בתעשייה ובמסחר. ככזה, המשרד מציע מסלולים לסיוע לתעשייה הישראלית, לעסקים, למסחר, לעידוד היצוא ועוד. מלבד זאת, המשרד אמון על פעולות שגרה דוגמת תקינה ופיקוח.

במשרד הכלכלה מאמינים שכל תוכנית סיוע שתעבור באמצעות המשרד תתוקצב בנפרד, ולכן היא לא קשורה לעניין המיוחד שנוצר. בעניין התקציב השוטף, במשרד שותפים לערפל שנוצר ומחכים לראות מה יילד יום. 

מובן שבתקופת הבחירות יוקפאו הליכים חדשים של קידום הסכמי סחר, אחרי שהמשרד בממשלה הקודמת, ברשות השר אלי כהן, הצליח לחתום על שבעה הסכמי סחר חשובים חדשים ולעדכן כמה הסכמים ישנים, כגון הסכם סחר חשוב עם קנדה.

היאלי יעקבי־הנדלסמן 

משרד האוצר | הקיצוצים יידחו, הרגולציה תמשיך לגרום לשיבושים

במשרד האוצר מדגישים כי הבחירות הקרובות - הרביעיות במספר בתוך פחות משנתיים - כרוכות במחיר כלכלי כבד. העלות הישירה של קיום הבחירות נעה בממוצע סביב חצי מיליארד שקלים, והסכום המדויק ייוודע רק לאחר הכרזת ועדת הבחירות. עוד בטרם הוחלט על הליכה לבחירות, האוצר סבר כי נדרש קיצוץ חריף של קרוב ל־100 מיליארד שקלים בתקציב הקרוב, על מנת למזער את הגירעון הגבוה שנוצר בעקבות ההוצאות על הקורונה. כעת, ללא תקציב חדש לפחות עד אמצע 2021, ההוצאות בחודשים הקרובים יחושבו בהתאם לתקציב קודם, כלומר הקיצוץ הנדרש לא יתקיים בתקופת הבחירות ובחודשים שלאחריהם. 

החשש הגדול ביותר הוא מפגיעה בדירוג האשראי של ישראל, זאת לנוכח היעדר תקציב  - בניגוד להמלצות הגורמים הבינלאומיים - וחוסר היציבות הפוליטי המשתקף בתדירות הגבוהה של מערכות הבחירות.

בד בבד, רפורמות עומק משמעותיות שהגו באוצר לאחרונה כתגובה למשבר הקורונה - ובראשן קיצוצים נרחבים במגזר הציבורי (קרוב ל־50 מיליארד שקלים) והסרה מאסיבית של רגולציה - יידחו למועד בלתי ידוע, אם בכלל ייצאו לפועל. 

לדוגמה, בפני הממשלה החולפת הונחו שתי רפורמות חדשות, שהיו עשויות להוות בשורה משמעותית עם השלכות ארוכות טווח על היבוא לישראל, ובפרט על מכון התקנים. המכון מהווה לעיתים קרובות חסם כניסה משמעותי ליבוא בדמות דרישות מופרזות, יקרות ומיותרות מיבואנים.

ההחלטה הראשונה היתה קביעת לוחות זמנים קצרים לתהליך מיפוי כל התקנים המסתתרים בכל החוקים והתקנות, בחינתם לאור התקנים המקובלים בעולם והכנתם לקראת ביטול התקנים המיותרים הייחודיים לישראל. ההחלטה השנייה, להעביר מוצרים רבים למסלול יבוא ידידותי יותר, המתבסס על תצהירים ומייתר צורך בבדיקות מעבדה. הבדיקות, נוסף על עלותן הישירה והעיכובים שהן מייצרות, מעמיסות על היבואנים ביורוקרטיה רבה ותורמות ליוקר המחיה בגלל ייקור מוצרי יבוא וחומרי גלם.

רפורמה נוספת היתה ביטול חלק ממועצות הייצור החקלאיות, הסרת חסמי יבוא וביטול משטר התכנון לטובת מעבר למודל מערבי של תמיכה ישירה בחקלאים. כאמור, כל אלו יוקפאו לפחות עד שתיכון ממשלה חדשה. 

גלעד צוויק 

משרד הביטחון | רמטכ"ל אחד וחמישה שרים - ה"תנופה" נבלמת

אפשר לומר כי סיבוב הבחירות הרביעי כמעט קובר את התוכנית הרב־שנתית "תנופה", לאחר שגם כך כבר היתה במצב אנוש לנוכח היעדר תקציב, משבר הקורונה וחוסר המשילות. 

התוכנית "תנופה" נשמעת קצת כמו מדע בדיוני, וכוללת רחפנים, רובוטים, קישוריות, חדשנות ורב־ממדיות שנועדו להצעיד את הצבא קדימה. נראה היה שראש הממשלה, שהיה גם שר הביטחון, תומך בתוכנית שהציג כוכבי, אך כמו כל תוכנית עבודה, היא דרשה מימון, ולא מעט. 

שלוש מערכות בחירות בזו אחר זו והתפרצות הקורונה מנעו את אישור התקציב, ומערכת הביטחון מתנהלת כיום על פי תקציב של 1 חלקי 12, שמצריך אישורים של החשב הכללי באוצר על הוצאות שוטפות של הצבא. המערכת הרביעית, כך נדמה, תחמיר את המצב עוד יותר, אם כי בצבא מציגים גרסה שלפיה התוכנית של כוכבי יצאה לדרך, בין השאר על ידי הסטת משאבים פנימיים בתוך הצבא לרכיבים שהוגדרו כקריטיים. 

מעבר להיבט התקציבי, יש שורה של סוגיות בוערות שייאלצו להידחות שוב כתוצאה מקיום בחירות נוספות. כך, בין השאר, הרמטכ"ל מעוניין בשינוי חוק הגיוס הקובע את קיצור שירות החובה ל־30 חודשים, שכן לתפיסתו שירות של 30 חודשים יפגע אנושות במוכנות של צה"ל לאתגרים הביטחוניים. שני מחזורי גיוס כבר התגייסו לשירות של 30 חודשים במקום 32, ואם לא יהיה מי שישנה זאת, בצה"ל מזהירים כי פערי כוח האדם יעמדו על אלפים בעוד כשנתיים. 

נושא בוער לא פחות שספק אם יקודם בזמן הוא החלטות על עסקאות רכש ענקיות בכספי סיוע אמריקני, שעיכובן מאיים לפגוע בכושרו של חיל האוויר, וספק אם במצב הפוליטי הנתון יהיה אפשר לאשרן במועד. 

ואם לא די בכך, הפתרון לא נראה באופק. מאז התמנה כוכבי לרמטכ"ל לפני שנתיים הוא הספיק לכהן כבר תחת ארבעה שרי ביטחון: אביגדור ליברמן שבחר בו, בנימין נתניהו, נפתלי בנט ובני גנץ. סביר להניח שלאחר הבחירות ימונה שר ביטחון נוסף, חמישי במספר, באופן שייצור חוסר יציבות מוחלט במערכת הביטחון. 

לילך שובל

 

משרד המשפטים | קיפאון במינויים, הרפורמה במח"ש תושלם

באשר למשרד המשפטים, כפי שהיועמ"ש מנדלבליט הזהיר - קיפאון במינוי בכירים גורם קושי בניהול תקין של הממסד בשורה של נושאים - החל ממפכ"ל המשטרה ועד לחשב הכללי הראשי. 

בעלי תפקידים שכבר מונו אך לא עברו את אישור הממשלה - ובהם מנכ"ל משרד המשפטים המיועד, עו"ד שמעון (שימי) בראון, ופרקליט המדינה המיועד, עו"ד עמית איסמן - יתעכבו עד לכינונה של הממשלה הבאה. ישנה אפשרות שהיועץ ובג"ץ יחייבו את ממשלת המעבר למנות את איסמן, משום שוועדת האיתור כבר בחרה בו. באשר לתפקיד המנכ"ל, הדבר עשוי בוודאות גם להביא לחילופי גברי, משום שמדובר במשרת אמון שהשר ממנה אליה את איש אמונו. מינוי נוסף שצפוי להיתקע הוא מחליפה למשנה ליועמ"ש דינה זילבר, שצפויה לסיים את תפקידה בסוף החודש.

הבחירות יגרמו לכך ששופטים לא יוכלו להתמנות, והחקיקה, שהיתה תקועה גם בימיה היפים של הממשלה, תיתקע באופן סופי עד לכינון הממשלה הבאה ובכלל זה ועדת השרים לענייני חקיקה. גם רפורמות שמקדם המשרד צפויות כעת להתעכב ואולי גם להתבטל, ובהן רפורמת הקנאביס שעליה הכריז ברוב פאר השר ניסנקורן בנובמבר האחרון. עם זאת, הרפורמה במח"ש שקידם השר יצאה כבר לדרך, ולכן היא כמעט שלא תושפע. כך גם תקנות הדין האזרחי החדשות שצפויות להיכנס לתוקף בתחילת השנה הבאה. 

יאיר אלטמן

משרד התיירות | שיקום כלל הענפים מהיסוד

ענף התיירות בישראל השתפר באופן משמעותי מאוד בשנים האחרונות, עם שיאים של תיירים נכנסים. השנה צפו במשרד התיירות לראות חמישה מיליון תיירים זרים. המלונאים שמתוסכלים, בעיקר אלו שלא שייכים לרשתות הגדולות, כבר הבינו שלא יוכלו לפתוח בקרוב, ורבים מהם כבר מרימים ידיים ומודיעים שאת בית המלון שלהם לא יפתחו עוד. ענף התיירות בישראל, כמו ברוב מדינות העולם, צריך לעבור שיקום, וכדי שזה יקרה צריך שר חזק שמחובר למשמעויות ומבין את התחום. לזכותה של אורית פרקש־הכהן ניתן לזקוף את ההצלחה בכל הקשור לאיים התיירותיים, הצלחה משמעותית בהתחשב בתקופת הזמן הקצרה שבה היא בתפקיד. מעבר לכך קשה לדרג אותה מכיוון שמדובר בתקופת כהונה קצרה מאוד בתפקיד.

במשרד התיירות בנו על קמפיין לתיירים מאיחוד האמירויות, כזה שככל הנראה יידחה בעקבות הסגר הנוסף שאליו נכנסנו. עם זאת, לקראת האביב צפויה התאוששות משמעותית מאוד בענף התיירות, כך לפי דעת רוב המומחים. מי שיעמוד בראשות משרד התיירות יצטרך להראות הרבה יצירתיות כדי למשוך תיירים זרים דווקא לישראל, לצד התחשבות ותמיכה ברבע מיליון הישראלים שמתפרנסים מהענף הזה.

שמעון יעיש

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו