עשרה ימים לאחר מותו של הירקן התוניסאי מוחמד בועזיזי, שהצית את גל מחאות "האביב הערבי" ב-2011, פרצו המחאות בירדן. הרקע להפגנות היה הדרישה מראש הממשלה דאז, סמיר ריפאעי, להתפטר.
בדומה לתקופת המחאות בכלל מדינות ערב, תנועת "האחים המוסלמים", שהיתה עד אותו שלב במערכת יחסים טובה עם בית המלוכה, הצטרפה למחאה שפרצה ב-14 בינואר. העובדה שבמדינה יש יותר משני מיליון פלשתינים לא סייעה כלל ליציבות הממלכה.
בעקבות המחאות הללו, ריפאעי פוטר כבר ב-1 בפברואר. מאז ועד היום כיהנו שבעה ראשי ממשלות נוספים בעמאן במהלך העשור - ואילו המלך עבדאללה ב-7 בפברואר יציין כבר 22 שנים בראש הממלכה ההאשמית.
מנגד, ב-7 בפברואר 2011 המצב לא היה דומה בירדן לזה שישנו כיום. המומנטום של גל המחאות בעולם הערבי היה יוצא דופן. באותו שבוע העביר נשיא מצרים חוסני מובארכ את סמכויותיו לסגנו עומר סולימאן, מה שהוביל את האחים המוסלמים לשלוח מסר כללי למנהיגי מדינות ערב, בהם המלך עבדאללה: "כדאי למשטרים הערביים להסיק מסקנות ממה שקרה".
ובכל זאת, לצערם של האחים המוסלמים, מול היקף המחאה - ההצלחה היחסית של המלך עבדאללה הייתה גדולה בהרבה: בזמן שרק לכיכר תחריר בקהיר הגיעו כשני מיליון אנשים, ובמהלך ההפיכה נהרגו 846 אנשים - בירדן התקשו להגיע לרבבה בודדת ובסך הכל דובר על הרוגים אחדים. המלך עבדאללה התמודד בצורה מיטבית מול המחאה הן מצד האחים המוסלמים, הן מצד המשכילים והן מצד יוצאי הצבא שדרשו רפורמות.
הוא החל בהחזרת הגנרל לשעבר מערוף בחיט לתפקיד ראש הממשלה, חוקק חוקים חדשים ובחן רפורמות שונות. בין השאר, המלך עבדאללה הצליח להוביל לירידת שיעור האבטלה מ-34% ב-2011 - ל-33.4% ב-2012, השנה שבה היה גל המחאה המשמעותי האחרון באביב הערבי בירדן. המגמה נמשכה ל-32.4% ב-2013.
מעבר לכך, המלך עבדאללה הצליח היכן ששליטים מקבילים נכשלו - בהפניית האצבע המאשימה לממשלות בעמאן ככלל ולראש הממשלה בפרט. ב-24 באוקטובר 2011 הוא פיטר את בחיט, שאותו הוא בעצמו הזעיק לתפקיד - ובמקומו מונה עון ח'סאונה שבשנים 1994-1991 היה בעל תפקיד במשלחת הירדנית לשיחות השלום עם ישראל.
למקורבו של אביו של עבדאללה, המלך חוסיין, הספיקה חצי קדנציה בלבד - עד שב-26 באפריל 2012 התפטר מהתפקיד. מי שמונה במקומו ב-2 במאי הוא פאיז טראונה, שעמד ב-1994 בראש משלחת ירדן לשיחות עם ישראל שהובילו להסכם השלום.
למלך עבדאללה הספיקו כחמישה חודשים בלבד כדי לפזר את הפרלמנט בדרך לבחירות חדשות ולמינוי של ראש הממשלה שהביא ליציבות, עבדאללה א-נסור, והצליח "לשרוד" בתפקיד מאוקטובר 2012 ועד יוני 2016. מאז א-נסור ועד היום לא היה ראש ממשלה ירדני אחד שהצליח להשלים שלוש שנות כהונה.
"המשבר הכלכלי המשמעותי בירדן עדיין נותן את אותותיו ונגיף הקורונה התווסף עליו", אומר ל"ישראל היום" ד"ר מיכאל ברק, חוקר בכיר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי. "השינויים מסביב לממלכה והמתיחות בין האחים המוסלמים לבין הארמון מכרסמים ביציבות של בית המלוכה".
בנוגע לאחים המוסלמים, ד"ר ברק מציין כי "היו כמה אירועים שגרמו לרדיקליזציה של התנועה בירדן, שבה יש אגף מתון המורכב בעיקר מירדנים ואגף קיצוני עם רוב פלשתיני. בין אותם האירועים, ההשתתפות של האחים המוסלמים במחאות הובילה את המלך עבדאללה להגדיר את האחים המוסלמים כסוג של כת המנוהלת על ידי זאבים במלבוש של כבשה. מעבר לכך, הסירוב של האחים המוסלמים לשיח ישיר עם בית המלוכה פגע קשות במערכת היחסים בין הצדדים".
החוקר הבכיר מוסיף כי "מיליון וחצי פליטים סורים ומקורות המים שמתייבשים מקשים כיום אף יותר על שמירת היציבות בירדן. נקודה אחרת היא המשבר בין השבטים שנאמנים למלך עבדאללה לבינו בשל הפגיעה במשכורות שלהם. לאחרונה המלך אף החליט שיש להחרים נשק ולבצע רגולציה בנושא. השבטים לא רואים זאת בעין יפה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו