"המטס שלנו חסר היום. ארבעה במבנה המגובש כיהלום: שלושה מפלחים את השמיים בעוצמה, והרביעי - שקוף ובלתי נראה, יושב שם בדיוק מופתי, מלווה אותם בדממה".
הדברים הללו, שאותם אמר מפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף עידו נחשותן, ביום הזיכרון אשתקד, יהדהדו ביום שלישי במחשבותיו של רס"ן ע' בעת שיוביל, לבקשתו, את המטס החסר לזכרם של החיילים שנפלו בשורות חיל האוויר, מעל הטקס בהר הטייסים. ע', סגן מפקד בטייסת 102 "הנמר המעופף", רואה בהובלת המטס החסר זכות גדולה, ויש לו גם נגיעה אישית לכך: כשבמחשבותיו יהדהדו מילות ההספד של מפקד החיל, בליבו הוא יזכור את דודו, רס"ן ישיש עדן ז"ל, שנפל באסון המסוקים ב־1997. לזכרו, ביקש ע' להוביל את מטס הזיכרון.
"העובדה שאני טייס קרב בחיל האוויר היא הרבה בזכות ישיש. הוא שימש לי מודל ודוגמה", מספר ע' בהתרגשות, "השנה נבחרה טייסת הנמרים לבצע את המטס ואני, בגלל הקשר המיוחד עם ישיש, ביקשתי לחלוק לו כבוד ולהוביל את המטס. הרי הוא ליווה אותי במהלך כל ילדותי ובגרותי. אני גדלתי בצילו, הן כאדם והן כטייס".
"יש לי המון שעות עם ישיש", נזכר רס"ן ע', "לאו דווקא כטייס, אלא בעיקר כדוד. הוא היה איש משפחה, חבר אמיתי שלמדתי והשכלתי ממנו המון, הן כבן אדם וכאיש משפחה והן כטייס מוכשר ומפקד לוחם אווירי. איפה שהוא לא היה, הוא היה מרכז העניינים. חצי שנה לפני שנהרג היינו בחופשה בסיני, שבה למדתי להעריץ אותו ולראות בו דמות לחיקוי. למדתי ממנו על טיסה עוד כשהייתי נער ומתנדב ביחידת החילוץ של עין גדי".
רס"ן ישיש עדן התגייס לצה"ל בינואר 1971, התנדב לקורס טיס וסיים אותו בהצטיינות. במלחמת יום הכיפורים שימש טייס מסוקי התובלה אנפה ובהמשך טייס מסוקי יסעור, ובשנים 1977-1975 הדריך פרחי טיס צעירים בבית הספר לטיסה בחצרים. בשנות שירותו נחשב ישי לטייס טוב בעל ניסיון מבצעי רב, ובעקבות כך נטל חלק במבצעים רבים.
ע' מספר שבכל יום זיכרון נהג דודו ללכת עם משפחתו לאנדרטת הזיכרון שעל פיסגת הר הטייסים שליד ירושלים ולצפות במטס החסר. "היום, כשאני מוביל את המבנה במטס החסר", מתרגש ע', "זה כל כך סמלי עבורי כטייס וכקרוב משפחה. מעבר לעובדה שזה כבוד גדול, זו גם סגירת מעגל אישית ומשפחתית. אני כל כך גאה לעשות את זה".