ראש מערך החקירות האפדימיולוגיות, ליאורה ולינסקי, הגישה היום (רביעי) מכתב התפטרות לראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי-פרייס. ראש המערך ביקרה בחריפות את תהליך העברת מערך החקירות לפיקוד העורף וכתבה כי אנשיו לא הקדישו זמן ללמידת המערך הקיים על חוזקותיו וחולשותיו. לטענתה, "לא היה קשב לאנשי המקצוע במשרד הבריאות כדי להבין איך להשתפר. באחת, אנשי הצבא הפכו למומחים בלתי מעורערים לנושא החקירות האפידמיולוגיות, מבלי שיש להם כל ידע בנושא או הכשרה מקצועית".
"התרעתי כמה פעמים בעדכוני הבוקר שהמהלך משמעו העברת הסמכות לפיקוד העורף בעוד האחריות נשארת אצלי, ושיהיו לכך השלכות שליליות על יכולת קטיעת שרשראות ההדבקה", ציינה ולינסקי. הבכירה במשרד הבריאות כתבה כי היא ניסתה למנוע החלטות שגויות כמו גיוס מתחקרים ללא הגדרה של תנאי קבלה, שעות עבודה או תהליכי הכשרה; הגדרת מספר המגעים כיעד יחידי שפירושה העדפת כמות על פני איכות ועוד. "הסמכות על מערכות המידע הופקעה מידי אנשי המקצוע והועברה במלואה לממונה החקירות בפיקוד העורף, אדם ללא ניסיון בחקירות או באפידמיולוגיה", הוסיפה.
"את התוצאה של מהלכים אלה אנחנו רואים היום: מערך חקירות חלש, לא מקצועי, לא יעיל, הנשען על מערכת שאינה מתאימה למשימות שלה. אלפי אנשים נכנסים לבידוד שלא לצורך, מספרי ערעורים על בידוד שלא ראינו עד כה, מעט מאוד מידע על מקומות הדבקה, ובעיקר הרבה תסכול מצד כל המעורבים", הסבירה ולינסקי.
ראש המערך סייגה כי "אין ספק שתוספת הכח של צה"ל, ובפרט היכולת שלהם לגייס כח אדם מבלי לעבור דרך הנציבות והאוצר ולרכוש ציוד ללא מכרזים ארוכים יכלה לתרום משמעותית. יכולנו לבנות יחד מערך ראוי לשבח. לא היינו מושלמים, וכמו בכל מערך בסדר גודל כזה הפועל תחת תנאים לא מיטביים, היה הרבה מה לשפר. אך מהיום הראשון בריאות הציבור נדחקו הצידה כדי לשרת את הנרטיב. פקע"ר החלו להציג את החקירות בהערכת מצב כמלאכתם הבלעדית. למרבה הצער, יחסי הציבור האלה על גבו של משרד הבריאות עשו את שלהם והנרטיב שהחל להתקבע היה שמשרד הבריאות נכשל וצה"ל הגיע להציל את מדינת ישראל".
"תנאים מבישים, כל תקן נתקל בקשיים"
"במשך שבעה חודשים עבדנו לילות כימים, בנסיבות בלתי אפשריות", סיפרה ולינסקי, "הקמנו יחד מערך חקירות אפידמיולוגיות ראוי לשבח. פיתחנו עם אנשי מערכות המידע טופס חקירה מקוון שרק הלך והשתפר. גייסנו, תדרכנו ותמכנו בצוות של מאות אחיות מפקחות, מנהלות ואחיות מהשורה, לביצוע אלפי חקירות ביום. החקירות בוצעו ברמה גבוהה ובזמן סביר". בד בבד ראש המערך קבלה על "התנאים המבישים" בתקופה זו.
"כל שעה נוספת, כל תקן, כל שינוי בהגדרת תפקיד נתקלו בקשיים בלתי אפשריים מול הנציבות והאוצר, אך נלחמנו כמו לביאות. ביולי אישרו לנו לגייס 280 סטודנטים לחקירות ובאוגוסט עוד 500 סלקטורים. בחרנו אותם בקפידה, הכשרנו אותם לביצוע חקירות ברמה גבוהה בתוך כשלושה שבועות בכל פעם".
עוד הרחיבה ולינסקי על העברת המערך לפיקוד העורף לאחר כניסתו של פרופ' רוני גמזו לתפקיד פרויקטור הקורונה. לדבריה, ד"ר אלרעי פרייס, פרופ' חזי לוי ופרופ' גמזו שהיו אז המנהלים הבכירים במשרד הבריאות, לא הקדישו תשומת לב ראויה וזמן מספק כדי להבין מה אירע עד אותה נקודה. "חרף ניסיונות חוזרים ונשנים מצידי, לא הצלחתי לקבוע פגישה עם פרופ' גמזו כדי לספק לו מידע חיוני על מערך החקירות, מערך החוקרים ופערים קיימים", כתבה.
בנוסף כתבה ראש המערך כי "תהליך קבלת ההחלטות לגבי המשך החקירות התקבל במצב של חוסר הבנה של האירוע ותפעולו עד אותה נקודת זמן, ואף סילוף של המצב כדי לשרת את המסר, שלפיו אין מערכת מקוונת לחקירות ושהן מבוצעות על ניירות ועוד".
מאיגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית נמסר: ראוי שדבריה הנוקבים והנכונים של ולינסקי ירעידו את אמות הספים. הפקעת החקירות האפידמיולוגיות מידי אנשי המקצוע והעברתם למערך חיצוני שזהו אינו מקצועו גרמה לנזק חמור לבריאות הציבור בישראל. במקום להתהדר במערך חקירות 'הטוב בעולם' ולהשקיע ביחסי ציבור, ראוי להשקיע בבריאות הציבור ובעיקר להשקיע במערכות האמונות על כך, באופן בר קיימא גם לאחר סיום הפנדמיה ולאור האתגרים בבריאות הציבור העומדים על הפרק.
"ראוי שיילמד ויוטמע הלקח, יש מחיר כבד בחיי אדם כאשר לא משקיעים במקומות הנכונים ולא לוקחים מספיק בחשבון את התשתיות והידע המקצועיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו