"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר: משבר אמון בין החרדים לרבנים

סקר חושף ממצאים מפתיעים בנוגע לנאמנות להנהגה בצל משבר הקורונה • ביקורת על עיכוב במימוש החלטות מערכת הבריאות • עם זאת, הרוב ילך אחר הרבנים במקרה של הנחיות סותרות

,עודכן
תשובות מעורבות בקרב קהילות שונות // צילום: אורן בן חקון (למצולמים אין קשר לידיעה) // תשובות מעורבות בקרב קהילות שונות

מחקר חדש של פרופ' יואל כהן מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל חושף ממצאים מפתיעים בנוגע לאמון החרדים ברבנים בצל משבר הקורונה.

במחקר, שנעשה בשיתוף עם ד"ר ברוריה עדיני, ראש החוג לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב וד"ר אהובה ספיץ, ראש מחלקת סיעוד במרכז האקדמי לב, השתתפו 405 חרדים. מהנתונים עולה בין היתר שבחלק מאוכלוסיות המגזר החרדי איבדו אמון באופן חלקי ברבנים בשל המגפה, אך עדיין ינהרו אחריהם אם יאמרו דבר ששונה מהוראות משרד הבריאות.

החוקרים שאלו מאות חרדים בין היתר באיזו מידה הם מאמינים למידע על אודות נגיף הקורונה שמתקבל מרבנים, ולמרבה ההפתעה דווקא החסידים, שמקורבים ביותר לרבניהם, סיפקו תשובות מעורבות. רק 8.6% מהחסידים השיבו כי הם מאמינים לרבנים במידה רבה מאוד, לעומת 33.6% שהשיבו כי הם מאמינים להם במידה רבה ו-35.7% במידה בינונית. 23.1% מהחסידים השיבו כי הם מאמינים לרבניהם במידה מועטה או מועטה מאוד.

"עיכוב בביצוע ההמלצות"

בניגוד אליהם, הליטאים מפגינים אמון רב ברבנים. 38% מהם השיבו כי הם מאמינים לרבנים במידה רבה מאוד, 30.4% במידה רבה, 16.5% במידה בינונית ו-15.2% השיבו שהם מאמינים במידה מועטה או מועטה מאוד. בקרב החרדים המודרנים 46.2% הביעו אמון רב מאוד, 15.4% אמון רב, 28.2% ציינו כי הם מאמינים במידה בינונית ו-18.3% השיבו כי הם מאמינים במידה מועטה או מועטה מאוד. בסיכום כולל השיבו 53.1% מהחרדים כי הם מאמינים למידע שמתקבל מרבנים במידה רבה, לעומת 18.3% שהשיבו כי הם מאמינים במידה מועטה.

החסידים הביעו ביקורת חריפה במחקר על ההנהגה החרדית, שהתמהמהה לטעמם בביצוע החלטות משרד הבריאות בנוגע לקורונה. 51% מהחרדים השיבו כי ההנהגה התמהמהה מאוד ו-32.9% השיבו כי הם מאמינים לכך במידה בינונית. רק 15.7% מהחרדים סברו כי ההנהגה החרדית פעלה כנדרש.

בציבור הליטאי והחרדי המודרני הביעו אמון רב יותר בהנהגה. 59.5% מהליטאים סבורים שלא היה עיכוב בביצוע ההמלצות. נראה שהחרדים המודרנים אינם בטוחים – 31.7% השיבו כי הם מאמינים שההנהגה לא התמהמהה, %32.1 השיבו כי התמהמהה במידה בינונית ו-36.3% סברו כי היא התמהמהה.

חרף הביקורת, החרדים מביעים במספרים גבוהים לויאליות לרבנים ואומרים כי אם תהיה סתירה בין הוראות מערכת הבריאות לרבנים, יש לפעול לפי הנחיות הרבנים. כך, לא פחות מ-74.7% מהליטאים, 62.1% מהחסידים ו-55% מהחרדים המודרנים השיבו שהם מסכימים עם אמירה זו במידה רבה מאוד.

רוב למתנגדי החיסונים?

בסך הכל, החרדים הביעו אמון במידע שמתקבל מקופות החולים. 51.2% מהם השיבו כי הם מאמינים במידה רבה למידע המתקבל מקופות החולים, בניגוד ל-21% שהשיבו כי הם מאמינים בכך במידע מועטה. 40.7% מהחרדים השיבו כי הם מאמינים במידה רבה למידע שמתקבל מקרובי משפחתם, לעומת 32.1% שהשיבו כי הם מאמינים במידה רבה למידע שמתקבל מעלוני מידע מהעירייה.

בקרבמתנגדי החיסונים, נראה שיש רוב בציבור החרדי. 52.5% מהחסידים השיבו כי הם מסכימים עם האמירה ש"הציבור החרדי חושב שהתערבות של רפואה מונעת הינה מוגזמת". 20.5% מהציבור הליטאי השיב בדרך דומה, וכך גם 36.1% מהחרדים המודרנים. 39.8% מהחסידים השיבו כי הם מסכימים במידה רבה עם האמירה שרפואה מונעת עלולה להתפרש כמתערבת בהנהגה עליונה.

גם בשאלה האם הלכות מגינות מפני מחלות הפתיעו החסידים. רק 19.9% משיבים כי הם מאמינים בכך במידה רבה מאוד, זאת לעומת 65.4% מהליטאים ו-50% מהחרדים המודרנים. בסך הכולל השיבו 68.3% מהחרדים כי הם מאמינים שהלכות מגינות מפני מחלות, לעומת 8.5% שהשיבו שאינם מאמינים בכך.

חוסר האמון של הציבור החרדי בעיתונות הכללית מתבטא במחקר זה באופן בולט. 68.9% מהחרדים השיבו כי הם מאמינים במידה מעטה או בינונית בלבד למידע שמתקבל מעיתונות כללית, זאת לעומת 31.1% שהשיבו כי הם מאמינים לעיתונות הכללית במידה רבה. המגמה מתהפכת מעט כאשר מדובר בעיתונות חרדית, שם השיבו 38.9% שהם מאמינים לעיתונאים ברמה רבה. החרדים, אגב, מקדישים זמן רב לחקר הקורונה בכלי המדיה השונים. 47.9% השיבו כי הם נחשפים למדיה בנושא במשך חצי שעה עד חצי שעה ביום ו-23% ניזונים מאינפורמציה בנושא לאורך שעה עד שלוש שעות ביום.

הסקר המלא יוצג בכנס "תקשורת בעת קורונה", שיתקיים בתחילת חודש הבא בזום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר