הציבור משלם על חברי הכנסת הטירונים

גנץ וביבי הולכים לבחירות. זהנשמע כמו שם של סרט.קצת הזוי. לא מצחיק. על פני השטח זה מחיר שהציבור משלם על כך שהמערכת הפוליטית של היום, בשונה מהעבר, מלאה בחברי כנסת טירונים ולא פחות חמור מכך, מנהיגי מפלגות עקרוניים מאוד, חסרי מיומנויות פוליטיות.

יום אחרי שהחלו החיסונים ההמוניים, החדשות מהעולם הפוליטי המסוכסך לא ממש מעניינות. יש משהו אבסורדי בגישתו של בני גנץ, שלמרות כל מה שנתניהו עשה הוא לא משנה את דעתו עליו ומציג את עצמו כמשגיח על ראש הממשלה המסוכן הזה. האם גנץ או לפיד היו מביאים אותנו אל היום הזה, ההיסטורי, כפי שאמרו האחיות עםהמזרקיםבתחנת קופת החולים בצומת פת, עשרה חודשים אחרי שהגיע ארצה החולה הראשון?

בני גנץ לא הצליח להעביר לחברי הכנסת של מפלגתו, ובכלל לשמאל, את המטרות הלאומיות. חברי הכנסת שנושפים בעורפו הם נרקיסיסטים, מלאי חשיבות עצמית ושואפים לסיפוק עצמי.

בסך הכל, ראש הממשלה דחף את ממשלת האחדות למשבר במחשבה שכנהוג בעולם, אנשים נוהגים בצורה רציונלית ומוצאים פתרון מספק למשבר. הוא כנראה לא הביא בחשבון שעד שגנץ יגיע לסוף דצמבר, הוא כבר לא יהיה בעל הבית במפלגתו ולא יהיה מסוגל לנהל משא ומתן.

אבל הסיבה העיקרית היא שהנהגת כחול לבן אף פעם לא התנהגה כשותפה בממשלת אחדות, אלא זו הייתה חתונה בין שתי ממשלות. אחת שמיוצגת על ידי כ־15 חברי כנסת בלבד והאחרת נשענת על חברי הכנסת של הימין.

בא־סימטריה הזאת טמון סוד הפוליטיקה הישראלית. 15 חברי כנסת, זרוע פרלמנטרית קצרה מאוד, מצליחים להתייצב בעמדת עליונות כלפי הליכוד, ראש הממשלה והמפלגות החרדיות. הביטחון העצמי נובע מהשותפות של כחול לבן עם מפלגות הפרקליטות, בית המשפט והתקשורת. אך התקשורת נקמנית, ויחד עם תנועת החולצות השחורות חיסלה את כחול לבן במחוזות הבחירה שלה.

ההליכה ב־23 במרץ לבחירות עלולה לחסל את כחול לבן. על שעון המשחק הפוליטי נותרו עוד כמה שעות להתעשת ולעצור את הבחירות. אבל הפלונטר נראה בלתי פתיר. גנץ היה יכול להיות שר הביטחון לארבע שנים, במקום זה הוא יהיה שר הביטחון פחות משנה. קשה לראות הבדל גדול בין מרץ למאי או ליוני.

כשמערכת המשפט ברקע הבחירות, המאבק יהיה בין קואליציית רק לא ביבי לבין "גוש הימין". הנהירה של חלק מהבוחרים לכיוון גדעון סער, על פי הסקרים, עלולה לבשר כימפת הגושיםהאלה תישאר בתיקו. זו חוכמת הבוחר. הליכוד, מפלגת העם, תהיה המפלגה הגדולה. אך השאלה היא אם הבוחר ישלול הפעם את הווטו של אלה המחרימים את בנימין נתניהו.