בית המשפט העליון מתכנס היום (שלישי) בהרכב מורחב של 11 שופטים להכרעה ב־15 עתירות כנגד חוק יסוד: הלאום. בתחילת הדיון ביקשה הנשיאה חיות מ-15 העותרים להתייחס בדבריהם לכמה שאלות בסיסיות בנוגע לעתירה: האם נתונה סמכות לבית המשפט סמכות לדון בחוק? מה מקור הסמכות הזו? בהנחה שהסמכות קיימת, האם יש עילה לביטול החוק או תיקונו?
הנשיאה הוספה במהלך הדיון ואמרה כי ביטול חוק יסוד הוא דבר חסר תקדים: "אנו צריכים להשתכנע שהאם המסקנה העולה מכך שהוא חוק שאין לו תקומה עד כי נגזר עליו להתבטל, או שיש פרשנות מקיימת למצוא לו דרך אחרת. רק כאשר יש פגיעה בליבת עקרונות הדמוקרטיים או היהודיים של המדינה - ייתכן שיהיה מקום להפעיל את הנשק המאוד לא קונבנציונאלי של פגיעה בחוק יסוד".
הדיון בבג"ץ מתנהל לפי סדר העותרים שהגישו את העתירות. עורך הדין עלי שקיב. "אם אתם לא תעצרו את מצעד האיוולת שמתקיים כעת בכנסת אנחנו בבעיה, השלב הבא זה אוטובוסים נפרדים ליהודים. מדינת ישראל צריכה לפעול לפי מגילת העצמאות שידעה להכיל את כל הערכים, בעיקר את ערכי השוויון. חוק הלאום במתכונתו הנוכחית הוא סטירת לחי לכל אלה שעדיין מייחלים שמדינת ישראל איכשהו תהפוך למדינה גם שלהם".
עוד אמר שקיב ש"תלמידים של בתי הספר הולכים להתחנך על מדינה יהודית נטו, חוק מכונן שמתעלם משני מיליון ערבים אזרחים המדינה. איך יסתכלו על זה בעולם? זה דבר בלתי מתקבל על הדעת. החוק הזה משליך על התודעה של החברה הישראלית. מרגע שזה יתחיל לחדור לאותה תודעה היהודית, אני חושב שלא יהיה לנו עתיד כאן. מחר יחלו עם חוק נוסף ויקבלו החלטות במוסדות. מי יקבע מה יהיה בסופו של דבר בשפה הערבית?".
עורך הדין שקיב הוסיף גם ש"חוק כזה, שנעדר ממנו ערך השוויון, הוא חוק שהולך לפגוע במרקם היחסים של הציבור הישראלי על כל גווניו. העקרונות שריריים וקיימים עד שהגיע החוק הזה ומחק אותם. מחר יתחלף הרכב בית המשפט כאשר חוק הלאום הזה מצוי לפניו, כל שופט ומוסד ממשלתי יבין אותו אחרת. אין כאן זכויות למיעוטים ואין כאן התחשבות להתיישבות הלא יהודית. יחד עם שלילת הדמוקרטיה בחוק היסוד ושנמוך השפה הערבית אני לא יודע איזה עתיד חוק כזה".
בהמשך, עו"ד שקיב תקף את מחוקקי החוק: "כל מי שעשה אותו, עשה זאת בלי לשאול את המיעוטים. אני כדרוזי חושב שאנחנו נפגעים בצורה מאוד קשה, משום שאנחנו נבגדנו על ידי המדינה הזו. עם כל הסימפטיה שיש לציבור הישראלי, ואני מאמין שגם לכם, אני רוצה להזכיר לכם את הפרשה המקראית של סדום ועמורה. אתם לא תוכלו להציל את העדה הדרוזית אם יהיה חוק כזה, כי זה יגרום רק לבידוד, מיאוס וריחוק".
עורך דין ערן בר לב, שמייצג את מרצ, אמר בדיון: "בסופו של יום, החוק יחדור למישור הפרטי ויקבע את עקרון האפליה בין יהודים ובין שאינם יהודים גם במשפט הפרטי, ולא רק בתחום של ההגדרה הלאומית. קיימת כאן סטירה מהותית בין חוק הלאום לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו".
הנשיאה חיות השיבה: "מכוח מה אדוני טוען שחוק יסוד הלאום גובר על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו?". עו"ד בר לב השיב: "מכוח כך המכונן קבע שאין לסתור את הליבה הדמוקרטית". השופט מני מזוז אמר: "הטיעון של אדוני רלוונטי בהיבט של פרשנות אבל בהיבט הפורמאלי לטעון שהוראה חוקתית אחת גוברת על הוראה חוקתית אחרת? אני לא מכיר דוקטרינה כזו".
בהמשך הדיון, העלתה הנשיאה חיותה את סוגיית השוויון בחוק. "אולי נדבר על ענייני שוויון. איך גברתי רואה את עקרון השוויון משתלב בסעיף 7?", שאלה חיות את נציגת הכנסת עו"ד אביטל סומפולינסקי. הנציגה השיבה: "החוק לא משנה באופן דרמטי את הזכות לשוויון. היה לנו חשוב להרחיב בדברי ההסבר של הכנסת. לא ביקשנו להרחיב בעניין הזה. זה לצקת תוכן לנושא מדינת לאום יהודי והמדינה הזו כמדינת יהודית ודמוקרטית - שני הערכים האלה הם ערכים שהשתלבו זה בזה ולפעמים היו במתח זה עם זה. אנחנו בוודאי לא מדברים על שינוי משמעותי של היקף הזכות לשוויון".
השופטת ענת ברון ענתה: "כשאנו מגיעים לסעיף 7 יש קושי גדול יותר כי צריך להוסיף מטען של פרשנות במקום שהחוק מפרש את עצמו. לכן מדובר במטען חורג לכאורה".
עו"ד אביטל: "סעיף 7 הטריד אותנו, המשפטנים, יותר מכולם. עד כמה אפשר היה להבין בנוסח שהדבר הזה מותיר את הפגיעה הזה. הנוסחים הקודמים של חוק האלום נוסחו באופן שהתייחס לזכות של הפרט. במסגרת התיקונים הוצאו מחוק היסוד את הזכויות האישיות. אנחנו מדברים בנושא ערכים לאומיים ולא ברמת הפרט"
הנשיאה חיות: "על פי הפרשנות הראויה של סעיף 7, האם המדינה רשאית להעדיף התיישבות יהודית על פני הקמת יישובים או תגבור יישובים שהם לא יהודיים?". עו"ד אביטל השיבה: "אני לא יודעת להגיד באופן קונקרטי מה המדינה יכולה לעשות מכוח סעיף 7. הכנסת בוודאי לא רצתה מצב שבו ניתן יהיה להקים יישובים ליהודים בלבד, אלא כערך לאומי שצריך להביא לאיזון בערכים שעליהם המדינה הוקמה".
עוד התייחסו השופטים לנושא השפה הערבית ולמעמדה בחוק. עו"ד אביטל: "נושא השפה נמצא במישור ציבורי פוליטי. אני מבינה לחלוטין את הטענות לגבי השפה שעלו כאן מחברי והם מעניינות אך בספרה של התערבות בחוקי יסוד הטענות האלה רחוקות מאוד ממקרי הקצה"
חיות שאלה: "האם השפה היא לא חלק מזכות ההגדרה העצמית?". אביטל השיבה: "דווקא חוק הלאום מגדיר את השפה הערבית כשפה בעל מעמד מיוחד מה שלא היה כאן קדום". השופט ג'ורג' קרא: "אני יודע מה זה שפה רשמית, מה זה מעמד מיוחד?". "ההוראות צריכות להיקבע בחוק", ענתה אביטל. "אני חושב שהערבים היו מוותרים על השידרוג הזה בחוק הלאום", אמר השופט קרא בתגובה.
עו"ד רן רוזנברג נציג היועמ"ש: "גם אם בית המשפט מתכוון ללכת לשים את עקרונות השיטה מעל חוקי היסוד, החוקה צריכה להתפרש באופן הרמוני. הכנסת לא רואה לבדו את חוק יסוד הלאום או חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אלא היא רואה את כולם במכלול. ההתייחסות למדינת ישראל כמדינה יהודית לא מסית לאחור את היותה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. אנו לא מגיעים בכלל לאותה נקודת קיצון שבית המשפט התייחס אליה".
עו"ד רוזנברג הוסיף: "סעיף 7 מעגן את ערך ההתישבות היהודית כערך לאומי וזה חלק מהאתוס הלאומי של ישראל כמדינה ציונית. החלק השני, הסייפה, יש בו חלק אופרטיבי עדיין בלשון עמומה. האם מכך משתמע שיש הסגה של עקרון השוויון? התשובה היא שלילית, לגישתנו. כאשר יבוא המקרה בו צריך ליישם ולאזן בין חוק יסוד הלאום לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שני החוקים נמצאים והחובה של הרשות לקיים את שניהם קיימת ואנו לא רואים בכך השגה לאחור".
חוק היסוד אושר בכנסת ב־19 ביולי 2018 ברוב של 62 בעד, 55 נגד ושני נמנעים, והוא קובע כי מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, ושבה זכותו הטבעית להגדרה עצמית, זכות שבמדינת ישראל היא ייחודית לעם היהודי.
כמו כן, החוק מעגן בחוק יסוד את מעמדם של סמל מדינת ישראל, דגל ישראל ו"התקווה" כהמנון המדינה, לוח השנה העברי, חגי ישראל ומועדיו והשפה העברית כשפת המדינה. עוד קובע החוק שהמדינה תעודד התיישבות יהודית, שירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל, ושהערבית לא תיחשב שפה רשמית אלא שפה בעלת מעמד מיוחד. נוסח החוק שהתקבל עורר מחלוקת, בעיקר בשל כך שנעדר ממנו אזכורה של ישראל כמדינה דמוקרטית המקנה שוויון לכל אזרחיה, ובשל כך הוגשו עתירות רבות שיידונו היום.
שורה של ארגונים, ובהם דרוזים, עתרו לבג"ץ נגד החוק ובג"ץ, באופן חריג, החליט לדון בחוק שהוא חוק יסוד. על הצעת התיקון לחוק, שתוצג במסגרת אחת העתירות, חתומים בין השאר השופט (בדימוס) אליקים רובינשטיין, תא"ל (מיל') אמל אסעד, פרופ' שחר ליפשיץ, פרופ' אסא כשר וח"כ לשעבר אכרם חסון.
מי שהובילה את המחאה נגד עצם קיום הדיון בחוק היא תנועת אם תרצו, שיצאה בקמפיין נרחב נגד מעורבות בג"ץ בכל ההליכים בישראל. בין השאר, התנועה ביקשה וגם נענתה כי הדיון ישודר בשידור חי עקב משבר הקורונה. בתוך כך, סקר חדש שהזמינו באם תרצו חשף כי רק 6.1 אחוזים מהציבור נותן אמון מלא בבג"ץ, ולעומתם 42.6 אחוזים מהציבור מעידים כי רמת האמון שלהם בבג"ץ נמוכה או כלל לא קיימת. כמעט מחצית הציבור, 46.8 אחוזים, סבורים כי אין לבג"ץ סמכות לדון בחוק הלאום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו