בעקבות העלייה במקרי ההידבקות בנגיף הקורונה בשבועות האחרונים, והשיח מצד נבחרי הציבור על אפשרות של "ריסון מהודק", ואולי אף סגר שלישי, בכירים במערכת הבריאות בישראל ביניהם רופאים, חוקרים ומדענים, קיימו הערב (שני) מסיבת עיתונאים גדולה, ובה קראו שלא להטיל מגבלות נוספות, אלא לשנות את גישת ההתמודדות עם המגפה.
תא"ל (במיל') פרופ' ערן דולב, לשעבר קצין רפואה ראשי ויו"ר ועדת האתיקה בהסתדרות הרפואית אמר: "אין אנו שייכים ל'מכחישי הקורונה' למיניהם, ואנו תומכים בחיסון האוכלוסייה כנגד הנגיף, כמובן ללא כפייה. לא התכנסנו כדי לקרוא תיגר על משרד הבריאות - אך אנו סבורים שגם אם אוזניהם של קובעי המדיניות תהיינה אטומות לפנייתנו, חובתנו לכל פחות להעביר לידיעת הציבור את העובדות האמיתיות בנושא הסגר, למען יוכל לשפוט בעצמו. סגר הוא מכשיר רב עצמה, נשק יום הדין אשר יש להשתמש בו כאשר כלו כל הקיצים או במצבים קרובים לכך. תחושתי היא שמי שמחליט על סגר לכלל אוכלוסיית המדינה מתעלם ממספר דרכים קיצוניות הרבה פחות ויעילות יותר להתמודדות עם המגיפה".
פרופ' צבי בנטואיץ', מומחה לרפואה פנימית, אימונולוגיה ומחלות זיהומיות, חלוץ רפואת האיידס בישראל הוסיף: "מה שמאפיין את המצב היום במדינה זה ציבור מבולבל, הסברה מטעה והרבה הפחדה וכמובן, תחזיות אפוקליפטיות. החיסון שנכנס להפתעתנו הנעימה, יעילותו ברורה. אם בתוך ארבעה שבועות, אם עושים את זה בצורה ממוקדת, כל אוכלוסיית הסיכון תהיה מחוסנת. יש לשנות את מערך ההסברה בצורה שתעורר אמון ותביא להשתתפות של האוכלוסייה".
פרופ' עמוס אדלר, פרופ' לרפואה בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, מומחה ברפואת ילדים ומיקרוביולוגיה קלינית אמר:"ניתוק הילדים מהמסגרות החינוכיות והחברתיות עשויים לגרום לנזקים ארוכי טווח. הנזקים כתוצאה מפגיעה בהשכלה אלו נזקים שקשה לדעת כמה זמן ייקח לשקם אותם".
"אין לפחד מהמוטציה"
באשר לסוגיית המוטציה של הנגיף אמר פרופ' איתן פרידמן, פרופסור לרפואה בחוג לגנטיקה וביוכימיה, מומחה ברפואה פנימית וגנטיקה רפואית, PhD ממכון קרולינסיקה בשבדיה ואשר משמש כיו"ר ועדת הלסינקי העליונה של משרד הבריאות: "אין שום עדות לכך שהמחלה הנגרמת היא יותר חמורה או שהווירוס מתפזר יותר. כיום, בעקבות הטכנולוגיה המפותחת ניתן לייצר בלחיצת כפתור גרסה חדשה שתגן גם מהמוטציות האלה ולכן ההפחדה והחשש אינו מבוסס מדעית".
ד"ר יואב יחזקאלי סיפר: "חשוב להבין שהסגרים שמוחלים היום במדינות באירופה הם קלים בהרבה מהסגר הדרקוני שננקט בישראל. חברי רופאי המשפחה ואני רואים את נזקי הסגר לבריאות פיזית והנפשית כל יום וצריך גם לקחת אותם בחשבון ולהציג אותם לציבור".
פרופ' רבקה כרמי, מומחית ברפואת ילדים, נאונטולוגיה וגנטיקה רפואית אמרה: "כמי שהולידה דורות של רופאים, ובקשר בעיקר עם רופאים צעירים, אני יכולה להגיד שיש בקרבם ביקורת קשה ביותר. האנשים האלה שמים בצד הכל, את המשפחה ואת החיים ונותנים את הטיפול הכי מסור שאפשר".
"100 אלף קשישים לא מבינים לאן נעלמו הנכדים"
פרופ' יעקב גינדין, לשעבר ראש המחלקה לשירותים מוסדיים באגף הגריאטריה במשרד הבריאות, יו"ר הוועדה לכבוד וזכויות המטופל, חבר המועצה הלאומית לגריאטריה הוסיף: "באתי לצעוק באוזניכם את הצעקה של האילמים הזקנים, שסיכויים למות מהקורונה הוא פי 6 מצעירים. ראיתי את הזוועה מתרחשת מול עיניי, הזקנים לא רוצים ללכת לחדר מיון, הם פוחדים ללכת לקופות החולים.
"יש מיליון קשישים בישראל, כ-100 אלף מהם הם דמנטיים שלא מבינים שיש קורונה ולא מבינים למה הילדים והנכדים נעלמו, חלקם נמצאים בהשגחה של עובדים זרים, אין להם משפחה. חלק מהם, ואני רואה את זה, פיתחו את האנורקסיה הגריאטרית של הקורונה, הם מתאבדים בהפסקת אכילה. המצב מאוד קשה מבחינה זו. יש כאלה שמתים בלקיחת תרופות ובדרכים אחרות. בעשור הקרוב נשלם בהמון חולי ותמותה בעקבות הזנחות. להצביע בעד סגר זה למעשה היא להצביע נגד הזקנים בישראל".