ההתרעה המוקדמת בכנסת לפני השלכת הרימון ב־57'

הרימון בכנסת - וההתרעה המוקדמת. חשיפה: כשנה וחצי לפני 29 באוקטובר 1957, אז השליך אדם מעורער בנפשו בשם משה דואק רימון רסס לתוך אולם מליאת הכנסת, וגרם לפציעתם של ראש הממשלה דוד בן־גוריון והשרים משה שפירא, גולדה מאיר ומשה כרמל, שנפצעו והובהלו לבי"ח - התריע קצין הכנסת הראשון, יונה חצור, כי אירוע חמור כזה עלול להתרחש.

במכתב ששלח חצור ב־31 במארס 1956 ליו"ר הכנסת הראשון, יוסף שפרינצק, בנושא האבטחה בכנסת, אשר נחשף היום לראשונה, הוא כתב כי "לפי המצב הקיים, יכול סתם מטורף לעלות ליציע הכנסת ולזרוק משם רימון יד בלי שיהיה לאל ידינו לעשות דבר. אפילו יתפסוהו הסדרנים בעוד מועד - בזאת יש להטיל ספק - לרוב לא יוכלו למנוע את התפוצצות הרימון. כל מה שדרוש לאיש זה היא תעודת זהות והופעה חיצונית נורמלית".

האירוע החמור התרחש במשכנה הישן של הכנסת בבית פרומין, ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים. אחרי שהרימון התפוצץ, אולם המליאה נראה כמו לאחר פוגרום. שברי ריהוט וזכוכית, כתמי דם וניירות התפזרו לכל עבר, וישיבת הכנסת הופסקה.

ניסיון ההתנקשות בחייהם של נבחרי הציבור התרחש יממה אחת בלבד לפני השבעתו של הנשיא יצחק בן צבי לתקופת כהונתו השנייה. לאחר האירוע הטראומטי, יו"ר הכנסת שפרינצק רצה לדחות את האירוע למועד אחר, אולם קצין הכנסת חצור היה סבור שזו החלטה פזיזה, שתפגע במעמדה הבינלאומי של ירושלים ותמנע מהשגרירים הזרים להגיע לטקס. ,

לכן הוא יזם רעיון מקורי: ביומנו האישי, שקטעים ממנו מתפרסמים לראשונה, הוא כתב כי "החלטתי לנקוט על דעת עצמי צעד לא תקין בימים כתיקונם. נסעתי לביה"ח 'שערי צדק' וביקשתי לראות את בן־גוריון. מצאתי שם את שלישו הצבאי, סגן אלוף נחמיה ארגוב. נחמיה אמר לי שרה"מ בהלם עמוק ואי אפשר לגשת אליו. אני מספר לו על מטרת ביקורי. לאור השעה המאוחרת ומשקל הסוגיה, אנו מסכמים בינינו שאמסור לשפרינצק כי רה"מ עומד על כך שההשבעה תיערך כמתוכנן. ואכן, השבעת הנשיא נערכת ברוב עם ובסדר מופתי, ביום ובשעה המועדים. אני מאושר בליבי שיכולתי לתרום בסתר קורטוב למען בירתנו ירושלים".

מנכ"ל הכנסת סמי בקלש הודה לאיתמר חצור, בנו של קצין הכנסת הראשון, שהציג בפניו את כומתת הפונפון וסיכת משמר הכנסת הראשונה שעיצב אביו, ועל כך שתרם לכנסת את יומנו האישי וקטעי ארכיון רבים.

הכתבה המלאה תתפרסם ביום שני במדור הכנסת.