ענת פנטי
חוקרת מדיניות אושר
דוקטורנטית בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר־אילן. מחקרה שואף לקידום מדיניות האושר בישראל. בעברה סמנכ"לית משאבי אנוש ויועצת לסטארט־אפים בניו יורק
ענת פנטי, לאחרונה חתמה ישראל על הסכמי שלום עם איחוד האמירויות, בחריין ואף כוננה יחסים דיפלומטיים עם בהוטן. מעבר להזדמנויות תיירותיות וכלכליות, את סבורה שבבהוטן טמון פוטנציאל חשוב אף יותר - אפשר ללמוד מהם כיצד לנהל אושר.
"בהוטן הביאה לעולם קונספט חדש. זו מדינה שבמובנים מסוימים הגיעה משום מקום. היא ממוקמת בין טיבט להודו, בסוף העולם, והיא אחת המדינות היחידות בעולם שמעולם לא נכבשו. יש שם פחות מ־800 אלף תושבים, והאגדה מספרת שעוד בשנות ה־70, המלך הרביעי של בהוטן אמר כי 'לאור ערכי הבודהיזם, אנחנו צריכים להסתכל באופן משולב על התושבים ועל רווחתם', ולמעשה החל בתהליך הטמעת מדיניות האושר במדינה.
"בהוטן, הממוקמת ברשימת המדינות הפחות מפותחות בעולם, הפכה בשנות ה־80 למדינה מוכרת יותר, כשבמערב הופעלו עליה לחצים לפתח את כלכלתה. לאור ערכיה הבודהיסטיים, כאמור, היא רצתה בדחיית המודרניזציה; בהוטן לא רצתה להפוך למדינה קפיטליסטית, אבל כן לצמוח. כשכתב ה'פייננשל טיימס' שאל בשנת 87' את המלך איך מדינתו תתפתח עם תל"ג כה נמוך, המלך הצהיר בפניו: 'לא אכפת לנו מהתוצר הלאומי הגולמי, אלא מהאושר הלאומי הגולמי של תושבינו'. כך למעשה טבע המלך את המושג Gross National Happiness - אושר לאומי גולמי. במשך כשני עשורים הנושא נתפס כלא רציני, אולם הבהוטנזים פיתחו סביב הקונספט הזה תפיסה פילוסופית־מנהיגותית־לאומית של ממש שגובתה ביצירת מדד רב־ממדי".
מה בעצם משמעות המושג "אושר לאומי גולמי"?
"הפילוסופיה שמאחורי גישה זו היא קִדמה חברתית הוליסטית, הומנית ובת־קיימא. כזו שלא דוגלת בעליונות האדם אלא בחיבור שלו לטבע ולשאר היצורים החיים. גישה זו הדהדה את התפיסה הבודהיסטית שלפיה כל חלקי החברה קשורים זה לזה, והטבע והסביבה אינם מנותקים ממערכות מעשי ידי אדם. החשיבה בבהוטן ניסתה להביא משהו חדש באמת, שהתנגד למבנה ולמוסדות הבסיסיים ביותר בעולם המערבי - התמ"ג, הצמיחה הכלכלית והשיטה הקפיטליסטית. בבהוטן התחילו לעסוק ברצינות במדיניות שיכולה להיגזר מהקונספט החדש, וב־2008, כשהם הפכו למונרכיה חוקתית עם מנגנון הצבעה דמוקרטי, הם הכניסו את האושר הלאומי הגולמי לתוך החוקה. זה הפך למצפן הלאומי שלהם".
כסף - לא כל הסיפור
איך אפשר בכלל למדוד אושר?
"אפשר לקרוא לאושר שביעות רצון מהחיים, איכות חיים או 'וול ביינג', רווחה נפשית ואיכות חיים. אושר כתפיסה מדינית הוא יותר מאשר תחושה רגעית וחולפת אלא קונספט שמורכב משלושה רכיבים: הראשון, שביעות רצון כללית מהחיים - שכדי לבדוק אותה שואלים שאלה שמתוקפת מדעית כבר מאז שנות ה־60: כיצד היית מדרג את חייך מ־1 (שביעות רצון מינימלית) עד 10 (שביעות רצון מקסימלית)? הרכיב השני הוא איזון בין רגשות חיוביים לשליליים - זה רכיב חווייתי שכולל שאלות דוגמת 'האם ביומיים האחרונים חווית רגשות שליליים כמו כעס ועצב, ורגשות חיוביים כמו שמחה והנאה?' מהציונים שמתקבלים יוצרים יחס בין החיובי לשלילי. הרכיב השלישי מתייחס לתחום המשמעות בחיים, והשאלה הנשאלת היא - עד כמה אתה חווה את חייך כבעלי משמעות או תכלית. שלושת הרכיבים הללו יוצרים תפיסה של אושר".
ואיך מודדים את זה ברמה הלאומית?
"בבהוטן, למשל, לצד המשגת האושר כפי שתיארתי, יש ארבעה יסודות שנבדקים: שימור התרבות הייחודית שלהם, שימור הסביבה, פיתוח כלכלי וממשל תקין. בכל יסוד יש תשעה תתי־תחומים שמורכבים ממדדים אובייקטיביים כמו שכר או מספר האנשים שגרים בבית, ומדדים סובייקטיביים כמו תחושות ורגשות. לאחר שמשקללים את המדדים מגיעים לדירוג".
העירוניים מאושרים מהכפריים. נזירים בבהוטן // צילום ארכיון: GettyImages
אז מי נחשב מאושר בבהוטן?
"מאחר שהתפיסה שלהם היא בודהיסטית, הם מאמינים ב'דרך האמצע' - לא הכל צריך להיות הכי טוב והכי עוצמתי. הם בגישה של להסתפק במה שיש, כך שבכל מדד הם קבעו את הסף המספיק לאדם לרמת חיים סבירה. כדי להיחשב לאדם מאושר בבהוטן אתה צריך לעבור את הסף המספיק בשישה מתוך תשעה תחומים. אם עברת - ברכות, אתה מאושר. זו שיטה ייחודית לבהוטן".
הם עושים עבודה טובה? אחרי 12 שנים של פעילות בנושא, הם מדורגים רק במקום 95 במדד האושר העולמי.
"אני משערת שקיימים שני גורמים שמונעים מהם להתקדם במעלה הדירוג: הראשון, משום שהתמ"ג שלהם נמוך; והשני, תוחלת החיים שלהם עדיין נמוכה יחסית. אני שוב מזכירה שבהוטן היא ברשימת המדינות הכי פחות מפותחות בעולם. יש סברה שבשנה־שנתיים הקרובות בהוטן תצא מהרשימה, היא עובדת קשה לשם כך, אבל בדרכה שלה. למשל, בעבר הציעו לה להיכנס לארגון הסחר העולמי, וממשלת בהוטן החליטה לוותר על ההצעה. זה אמנם היה פותח את הכלכלה שלה להשקעות, אבל זה גם נוגד את התרבות והערכים שלה. כשיש התנגשות בין תחומים שבאים על חשבון התושבים - בבהוטן יבחרו בתושבים".
בהינתן שיפור במדדים הכלכליים, מדד האושר יעלה במדינה בודהיסטית כבהוטן?
"בסקר שנערך במדינה בשנת 2015, נמצא כי אנשים שגרים בעיר מאושרים יותר מהכפריים. אבל כמעט בלתי אפשרי לנתק בין כלכלה לבין אושר, כי הכלכלה מספקת קורת גג מעל לראש, גישה לחינוך, שירותי בריאות ועוד. לכן, סביר להניח שגם בבהוטן מצב כלכלי טוב יותר היה מוביל לאושר גדול יותר".
מה באשר להיותה מדינה השואפת לשוויון מגדרי? יש בכך תרומה לאושר?
"למרות השאיפה לשוויון וההגדרה של המדינה כבעלת שוויון הזדמנויות, אין נשים רבות שרצות לתפקידים פוליטיים, ונשים לא ממש ניסו עדיין להשפיע על האג'נדה הלאומית. באיחוד האמירויות, למשל, מדינה שגם לה יש אג'נדה לקידום האושר של תושביה, רואים יותר נשים בעמדות מפתח".
איחוד האמירויות הגיעה בעקבות בהוטן לחקור את האושר ולהעמידו במרכז?
"כן. איחוד האמירויות נכנסו לשיח על האושר לפני כמה שנים. הם לקחו את התפיסות הבסיסיות מבהוטן ומיוזמות מדיניות אחרות בעולם, כגון זו של ה־OECD, התאימו אותן לתפיסות שלהם וטסו עם זה קדימה בכל הכוח: מינוי שרת אושר, בניית אג'נדת אושר, הכנסת נציגי אושר לכל משרדי הממשלה והקמת המועצה הלאומית הגלובלית לאושר, שכחלק ממנה מפורסם דו"ח האו"ם בנוגע לאושר העולמי.
"ימי אושר מרוכזים". להיתקל באושר על דרגנוע בדובאי
"הם הביאו מומחים מכל העולם ל'ימי אושר מרוכזים' והשתמשו בטכנולוגיות מתקדמות לשם כך. למרות שהם שאבו רעיונות דומים מבהוטן, חייבים לומר שקיים ניגוד בין השתיים: האחת היא מדינה סופר־קפיטליסטית והישגית והאחרת היא מדינה בודהיסטית, המאמינה בלהסתפק במה שיש. יוצא שאחת המדינות הכי עשירות בעולם ואחת המדינות הכי עניות בעולם תורמות רבות לקידום האושר בעולם".
מה המכנה המשותף ביניהן?
"שתי המדינות מבינות שלצד קידום האושר, חייבים להביא בחשבון את נושא הסביבה והקיימות, ושקידום הכלכלה לא יכול לבוא על חשבון הסביבה".
תחושה עמוקה של חופש
באיחוד האמירויות משתמשים בטכנולוגיות להגברת האושר?
"הם הציבו את שביעות רצונם של התושבים משירותי הממשלה בראש מעייניהם. במשרדי הממשלה שלהם הוצבו 'מדי אושר'. בסיום כל ביקור במשרד ממשלתי, ממלא האזרח סקר אלקטרוני באשר לשירות שקיבל. יש 'סמיילים' על אוטובוסים ואמבולנסים כדי להזכיר לאנשים שהאושר של התושב חשוב להם.
"אבל הנתון הכי מעניין שקראתי לגבי איחוד האמירויות הוא שהם שלחו נציגי ממשלה ללמוד מחברת וולט דיסני. כבר נכתב ש'דיסנילנד' הוא המקום הכי מאושר בכדור הארץ, ואחד מערכי היסוד של החברה הוא אופטימיות. כשאתה בא לפארקים שלהם, המטרה היא לגרום לך להיות בשיא האושר. האמירויות החליטו שיש להם מה ללמוד מדיסני בנושא, כאמור, ושלחו לשם משלחת כדי להבין טוב יותר את נושא השירות והאושר. מדהים. באיחוד האמירויות אתה צרכן, לקוח".
הם נחושים להיות המדינה הכי מאושרת בעולם.
"כקפיטליסטים הם נוקטים גישה תחרותית, וזאת בניגוד לבהוטן, שרוצה למצוא את 'דרך הביניים', כפי שציינתי. איחוד האמירויות התחילו במקום ה־28 במדד האושר העולמי, והיום הם במקום 21".
ישראל מדורגת במקום ה־14 במדד האושר הלאומי. לא רע. לאמירויות ולבהוטן יש מה ללמוד?
"ישראל היא מקרה מעניין ביותר. אנחנו מדורגים גבוה בשביעות הרצון הכללית, מאוד גבוה גם ברגשות שליליים, פחות גבוה ברגשות חיוביים, אבל גם מאוד גבוה ברכיב המשמעות - מדינה קטנה מוקפת אויבים, דוד מול גוליית, האתוס הציוני והעובדה שישראל היא נס. גם הרכיב המשפחתי והלכידות החברתית חשובים אצלנו. לכן כשעושים את האינטגרציה הזאת, ישראל מדורגת גבוה, במקום ה־14, למרות הרגש השלילי הגבוה. אבל בשש השנים הראשונות לקיומו של המדד היינו במקום 11, אחר כך ירדנו למקום 13 והשנה ל־14".
מקדש בודהיסטי בבהוטן // צילום: GettyImages
יש לנו בכלל את הפריבילגיה לעסוק באושר נוכח היותנו מדינה מוקפת איומים?
"אני חושבת שהמצב הזה משתנה. בעוד אנחנו מדברים, נחתמים הסכמי שלום ונורמליזציה עם מדינות ערביות רבות, וביחס ישר לכך יש לשקול מחדש את הפרדיגמה. אולי האתוס של מעטים מול רבים דווקא מתחיל להתחלף? פרדיגמות מתרסקות, פוליטיות או עסקיות, ואפשר לשנות אמונות שנראו קודם בלתי אפשריות. לאור התהליכים המתרחשים בעולם כיום, זו תהיה טעות אם ישראל לא תתחיל לפעול לקידום מדיניות אושר.
"בשבוע שעבר השתתפתי בכנס של ממשלת הולנד, בהשתתפות נציגי ה־OECD והנסיכה ההולנדית, שאחראית על הרווחה הנפשית של ילדי הולנד. מדהים איך מדינות מתייחסות ברצינות לנושא האושר של התושבים".
מה הפוטנציאל שלנו אם יום אחד תתמנה גם כאן שרה לענייני אושר?
"תאר לך שיקבלו החלטות שמתכללות בתוכן רווחה נפשית של תושבים. שאזרחים ישתפו מה חשוב להם ומה הם צריכים, שיהיה כאן בכל תחום מגוון מגדרי ואתני. זה המצב שאליו אני שואפת - שנחתור אל עתיד שתומך בדורות הבאים, נסתכל על כל הרכיבים שחשובים לבני האדם, וכך נוביל את המדינה".
שימוש בישראל בדו"ח איכות חיים לא מספיק?
"יש בו מדדים מצוינים, אבל כרגע אני לא מודעת למדיניות הנבנית כדי לשפר את המצב בתחום מסוים".
מיהי המדינה המאושרת בעולם ומה סוד אושרה?
"בדרך כלל המדינות המאושרות בעולם הן המדינות הסקנדינביות. פינלנד למשל".
יש גם לא מעט התאבדויות בסקנדינביה.
"הדיכאון שם קשור לשעות האור, והאובדנות היא תהליך ברמת האינדיבידואל. מדד האושר בוחן תחומים התורמים לאושר ולשביעות רצון ברמה הלאומית. לפינלנד, ולמדינות סקנדינביה בכלל, יש מערכת רווחה מצוינת, רמת שחיתות נמוכה, דמוקרטיה מתפקדת, מערכת בריאות אוניברסלית ותחושה עמוקה של חופש מצד תושביה. מבחינת השירות שמקבלים האזרחים, למרות שבמדינות סקנדינביה משלמים מסים גבוהים ביותר, הם מקבלים תמורה מהממשלה בכל תחום. הציבור מאמין בממשלה, הוא יודע שהממשלה עובדת בשבילו, ושהוא יכול להשפיע, שהערכים שלו באים לידי ביטוי. זה לדעתי הגורם המוביל באושר שלהם.
משפחות בדובאי // צילום: אי.פי.אי
"בנורבגיה יש קרן עושר, שדואגת לציבור ולעתידו. במקביל - פינלנד, איסלנד, ניו זילנד, סקוטלנד, וויילס ובלגיה מתחילות להפנות תקציב לרווחה הנפשית, לאיכות החיים. הן פועלות בהתאם לרעיון הבהוטנזי שמחלחל בעולם, ולפיו על תכנון מדיניות להתחשב ברווחתם הכלכלית, החברתית, הפיזית והנפשית של התושבים.
"אחד הטרנדים החמים עכשיו הוא הפעלת מדדי איכות חיים ואושר. בקליפורניה עשו זאת, בוורמונט בארה"ב עורכים סקרים פנימיים של שביעות רצון ואושר בקרב התושבים. באנגליה מאמצים תוכניות חוסן נפשי לביה"ס. גם בישראל החלו בתוכניות מסוג זה. זה משפר את הרווחה הנפשית של התושבים".
כפועל יוצא מהמצב שאת מתארת, האנושות תהפוך להיות מאושרת יותר בשנים הקרובות?
"זו שאלה קשה. קיימת דאגה ניכרת למצב כדור הארץ בעתיד. אם נושא שינוי האקלים לא ייכנס בצורה משמעותית יותר לשיקולן של מדינות, ואפילו יכופף את יעדי הצמיחה הכלכלית באופן דרמטי - אז אני לא חושבת שהעולם יהיה מאושר יותר. כפי שכבר טענתי, אי אפשר להפריד בין אושר לאומי או עולמי לבין ה'אושר' של כדור הארץ. קיים שקלול תמורות בין הנושאים הללו, וחייבים להביא אותם בחשבון".
להצעות ולתגובות: Ranp@israelhayom.co.il