"חמאס לא יפסיק לחפור"

"יש לנו המון פעילות במב"מ (המערכה שבין המלחמות) עם היחידות הכי מיוחדות. על הפעילויות שלנו לא שומעים, ואם שומעים, לא משייכים אותן אלינו (למדינת ישראל; ל"ש). טביעות האצבע שלנו לא נשארות בשטח", כך אומר בגילוי לב נדיר מפקד יחידת ההנדסה למשימות מיוחדות (יהל"ם), אלוף־משנה מ', בראיון ל"ישראל השבוע".

מדובר בהתייחסות חריגה של קצין בכיר בצה"ל לשורה של פעילויות קרקעיות נועזות, חוצות גבולות, שעל רובן לא שומעים בתקשורת, אפילו לא בפרסומים זרים. המב"מ הוא שם הקוד הצה"לי לשורה של פעולות חשאיות ומסווגות ברחבי המזרח התיכון שנועדו "להרחיק את המלחמה הבאה". הפעולות שמפורסמות במסגרת זו הן בדרך כלל רק פעולות של חיל האוויר הישראלי, וגם אז, לרוב, ישראל לא נוטלת עליהן אחריות רשמית.

"אנחנו מבצעים אימונים עם שותפים אחרים ועם צבאות נוספים", מודה מ', "כוחות שלי חוברים ליחידות נוספות לפעילויות במב"מ ומסייעים במעבר מכשולים, בודקים שאין מטענים, שאין איומים על הכוחות. הלוחמים מתאמנים עם יחידות נוספות, מבצעים נוהל קרב במשך חודשים".

אין זה סוד שמדינת ישראל שולחת את היחידות המובחרות ביותר לפעילויות שונות מעבר לקווי האויב במסגרת המערכה החשאית. עדות לכך ניתן למצוא בפעולה שהסתבכה בחאן יונס בסוף 2018, אז נחשף במקום כוח ישראלי מיוחד שהיה בפעילות מבצעית חשאית מסוערבת בלב עזה. בצמרת הצבא מדגישים שוב ושוב שלמרות התקלה מערך המ"מ (המבצעים המיוחדים) חזר לבצע פעולות חשאיות.

לוחמי יהל"ם נחשבים למומחי תוכן במגוון תחומים הנחשבים קריטיים בפעולות המורכבות הללו מעבר לגבולות. היחידה מונה כיום בסך הכל כ־1,000 חיילים ומפקדים, רק כ־240 מהם לוחמים מובחרים, שנבחרים בקפידה ועוברים מסלול הכשרה של כ־30 חודשים.

הלוחמים המצטרפים לפעולות יחידות נוספות או גופים אחרים, נבחרים אחד־אחד, ומצוותים במספרים קטנים לכל פעולה רלוונטית, מצטרפים ליחידה המבצעת, מתאמנים איתה ומבצעים את נוהלי הקרב. מדובר בעיקר בלוחמי סיירת יעל, שמתמחים בין היתר במיקוש מבנים, סיור ומעבר מכשולי מים, אך גם בלוחמי סילוק הפצצות (ס"פ) המתמחים באיתור מטענים.

מ', מפקד היחידה // צילום: יהונתן שאול

הפעולות החשאיות הללו נותרות מתחת לרדאר, אך שמה של יהל"ם מוזכר לא מעט בתקשורת דווקא בתחום תת־הקרקע, כיוון שהיא היחידה שעובדת בו באופן שוטף ומתמחה בכך. היחידה מתמחה גם בפריצה חמה, ונחשבת למומחית תוכן בתחום נשק ביולוגי וכימי (לרבות חילוץ כוח מאזור נגוע).

כפי שנחשף לראשונה ב״ישראל היום״, יחידת יהל"ם תקבל את אות ההערכה המבצעי מהרמטכ״ל בגין התארגנות ומענה מבצעי לסוגיית התת-קרקע, על שיתוף פעולה מוצלח בין היחידות שהוציא לפועל מבצעים רבים והישגים מבצעיים רבים ומשמעותיים אשר הביאו לאפקטיביות מבצעית בממד התת-קרקעי.

"הקיר נתן אינדיקציה"

אלוף־משנה מ' (41) משרת כבר יותר מ־20 שנה בצה"ל, אך למרות שהיה מעורב בתהליכים משמעותיים, ואף היה בין מקבלי פרס ביטחון ישראל, מיעט להתראיין. את שירותו הצבאי החל בחיל ההנדסה הגדול, בגדודים, והפיקוד על יהל"ם, כבר יותר משנה, הוא התפקיד הראשון שלו ביחידה המיוחדת.

במסגרת תפקידו כמפקד ההנדסה הפיקודית של פיקוד הדרום רשם הצלחות מבצעיות רבות בחשיפת מנהרות חמאס, והיה בין אדריכלי המכשול התת־קרקעי המסייע לאיתור חפירת מנהרות מרצועת עזה לישראל.

בחודש שעבר הוקפצו אלוף־משנה מ' ולוחמיו לגבול רצועת עזה, לאחר שהמכשול התת־קרקעי נתן אינדיקציה ברורה על חפירת מנהרה לשטח ישראל ממרחב חאן יונס. גם ההיכרות האינטימית של אלוף־משנה מ' עם עולם תת־הקרקע וחפירת מנהרות על ידי חמאס, לא הכינה אותו למנהרה החדשה שנחפרה בעומק של כמה עשרות מטרים מתחת לפני הקרקע, פי שניים כמעט מכל מנהרה שקדמה לה.

"הקיר (התת־קרקעי; ל"ש) מגיע לעומקים שונים. יש בו סנסורים לכל אורכו. הקיר נתן אינדיקציה, וביום ראשון בבוקר התגבשה ההבנה שבאמת מדובר במנהרה. ידענו את זה ברמת סמך גבוהה, אבל רק כשפגענו בה בחפירה והוצאנו החוצה תמונה, היתה אנחת רווחה", סיפר אלוף־משנה מ' על הרגעים הדרמטיים.

"ידענו שיש שם מנהרה ברמת סמך מאוד גבוהה. זו הפעם הראשונה שנתקלנו במנהרה בעומק כזה, וזה משמעותי מאוד. העומק היה פסיכי. פגענו במנהרה ביום שלישי בערב, והייתי בטוח שהעבודה בה תימשך הרבה יותר זמן. אבל הכל עבר חלק וסיימנו מהר מאוד. הופתעתי כמה זה היה 'זורם'", סיפר.

מעלים את רמת התחכום

ככל שידוע לאלוף־משנה מ', במנהרה עצמה אין משהו חריג, מלבד עומקה, אך נכון לעת הזו שום אדם או בעל חיים לא ירד אליה בשל עומקה, וההערכה שזה יקרה בקרוב. "המנהרה מאובטחת וחסומה, אנחנו חופרים בה כדי לייצר נגישות. עד כה פגענו בה בכמה נקודות, ממערב וממזרח, אבל נדע טוב יותר מה יש בה כשנרד למטה".

לפי אלוף־משנה מ' עומק המנהרה היה אמנם חריג, אבל "זו לא הפתעה בסיסית". "הם ניסו לאתגר אותנו, את החשיבה. לא היה לנו מידע מודיעיני ספציפי על המנהרה הזו, אם כי מדי פעם יש מידע שעולה. גם אם יש מידע מודיעיני, למצוא מנהרה זה כמו למצוא מחט בערימת שחת. צריך לדקור משהו בעומק עשרות מטרים וברוחב דומה.

"מה שאפשר לנו את מציאת המנהרה הפעם הוא הקיר התת־קרקעי והטכנולוגיה. בסוף העניין הוא לא המנהרה הספציפית, אלא להבין מה האויב עושה בכל הרבדים". כמומחה לעניין המנהרות, וכמי שאמון על תחום תת־הקרקע בצה"ל, סבור אלוף־משנה מ' שכיום אין מנהרה שחוצה לשטח ישראל.

אתה סבור שבחודש מארס, עם השלמת בניית המכשול, חמאס יפסיק לנסות לחפור לעבר ישראל?

"הם לא יפסיקו לחפור, הם ינסו להיות יותר מתוחכמים ולראות איך עושים את זה אחרת. קו ההגנה לעולם ייפרץ. הקיר זו מערכת אחת. צריך לשבת על מודיעין, על יכולות טכנולוגיות. יש המון רבדים. בסוף כל דבר הוא בר־מעבר או מעקף".

שמה של היחידה עולה מפעם לפעם בתקשורת גם בתחום סילוק הפצצות. בשבועות האחרונים, למשל, עסקו לוחמי יהל"ם גם בפירוק מטען הכלימגור בגבול ישראל־סוריה בדרום רמת הגולן. המטענים הונחו כבר בחודש אוגוסט, אך צה"ל חיכה להזדמנות מבצעית וניצל את חשיפתם לתקיפת שמונה יעדים משמעותיים של צבא סוריה וכוחות קודס האיראניים, על אדמת סוריה.

ביחידה עצמה ממוקם גם המכון הלאומי לחקר ופירוק תחמושת. מדובר במקום היחיד בישראל שבו מתבצע חקר אמצעי לחימה זרים, וכל מטען או אמצעי לחימה שנתפס מגיע לשם, עובר ניתוח ופירוק. מלבד המטענים ה"רגילים" שנתפסים לאורך הגבולות, מגיעים למכון גם אמצעי לחימה ממקומות שונים, ועוברים במקום פירוק וניתוח, אך גם על כך לא ניתן להרחיב.