"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בני גנץ, קברניט בלי אונייה

רה"מ החליפי הולך ומאבד את השליטה על מפלגתו, וקבוצה שלמה של מתנגדים מבית מתגבשת מולו • האם הספינה של כחול לבן עומדת לטבוע? • פרשנות

,עודכן
גנץ לא תכנן שכך זה יסתיים // צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת // גנץ לא תכנן שכך זה יסתיים

ראש הממשלה החליפי בני גנץ הולך ומאבד את זה. את השליטה על מפלגתו שלו. רק לפני שבוע או שבועיים יכול היה להציל את המצב. להציל את עצמו מהגורל הפוליטי האכזר אשר מצפה לו. אבל היום, הוא יודע, זה כבר כנראה מאוחר מדי. הצעות פשרה כאלה ואחרות שנועדו לעצור את מערכת הבחירות ברגע האחרון, דורשות חקיקה. כדי להעביר חקיקה יש צורך ברוב. והיום כבר לא בטוח שיש לו את הרוב הזה.

אלה לא רקיועז הנדל וצביקה האוזר שפרשוואי אפשר עוד להתבסס על אצבעותיהם כדי להעביר פשרה שתדחה את הבחירות, אלא זו קבוצה שלמה שהולכת ומתגבשת מתוךכחול לבן, שעומדת לומר לו - עד כאן; שאת ההתרפסות שלו מול נתניהו, כפי שהם רואים זאת, עליו לעצור מייד. ואם הוא לא עושה זאת בעצמו, הם יחליטו בשבילו.

גנץממש לא תכנן שכך זה יסתיים. כמי שלמד לסמוך על מזלו הטוב, הוא ידע שעליו למשוך זמן חשוב שיקרבו לרוטציה. רק אתמול עוד אמר לחברי סיעתו בהודעה בווטסאפ, לאור אינפלציית יוזמות הפשרה והחקיקה בקרב חברי כחול לבן, כי רק הוא המוסמך לנהל משא ומתן מטעם המפלגה. הוא לא אמר שהוא לא מוכן למשא ומתן עם הליכוד. ובמילים אחרות, הוא מייחל לאחד כזה שיגאל אותו ממערכת בחירות שבה יסיים את דרכו הקצרה בפוליטיקה בטרם עת. אבל, כאמור, ככל שנוקפים הימים, כך העניינים יוצאים מכלל שליטתו.

בראש ההתנגדות לדחיית הבחירות עומד השר המתפטר אסף זמיר. יחד איתו חברי הכנסת רם שפע ומיקי חיימוביץ'. חברי הקבוצה קרובים להכרזה גלויה כי לא ייתנו יד לחקיקה שתבוא כתוצאה מהסכם פשרה נוסף עם נתניהו. במקביל הם פועלים להרחבת השורות. על הכוונת שלהם - אבי ניסנקורן. אחרי שישיגו אותו, יוכלו להשיג עוד רבים ולמנוע מגנץ לחלוטין להעביר כל פשרה.

צילום: קונטקט

הקואליציה כעת מונה 70 ח"כים, ללא הנדל והאוזר. אם שניים-שלושה ח"כים בליכוד, נאמני סער, לא יתמכו בדחיית הבחירות בשירות הבוס החדש, וכך עוד שישה-שבעה מכחול לבן, אין לגנץ ולנתניהו רוב לשנות את חוק התקציב או חוק יסוד: הממשלה, אם תהיה פשרה. כבר עכשיו הרוב הזה מוטל בספק. לנתניהו אין הרבה מה להפסיד, אבל גנץ יוכל למצוא את עצמו גם מתקפל וגם מובל לבחירות. בנתונים האלה קשה להאמין שבכלל יוכל להרשות לעצמו להתחיל משא ומתן.

הבעיה של גנץ לא נגמרת בעצירת הבחירות, אלא נמשכת גם אם הבחירות יתקיימו. אותה קבוצה כבר בפלרטוטים נמרצים עם יש עתיד וגורמים נוספים, כשרבים מכחול לבן, שרואים את הסקרים ומבינים שמהספינה הטובעת הזאת כדאי לקפוץ כמה שיותר מהר, כבר לא מסתירים את כוונתם לפרוש ממנה ולא לתת לגנץ להוביל אותם שוב להרפתקאות פוליטיות שאין להם שום רצון בהן. גם בלי הסקרים הם כבר לא סומכים עליו.

אם אכן כך יקרה, כחול לבן לא תעבור את אחוז החסימה עוד הרבה לפני פתיחת הקלפיות. ספינת הדגל של מחנה המרכז-שמאל, שגם הובילה להישגים שאף אחד בעשור האחרון לא התקרב אליהם, נסחפת בים הסוער מחוררת ונוטה על צידה. עוד רגע קט וגם היא כנראה תיעלם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר