נערכים למתן החיסון בארץ // צילום: GettyImages //

כמאה אלף איש מדי יום במאות נקודות: כך ייראה מבצע החיסון לקורונה בישראל

סוף המגפה באופק, אך למערכת הבריאות יש עוד אתגר חסר תקדים • הצוותים הרפואיים יחלו להתחסן כבר בראשון הבא • לאחר מכן ייצא לדרך מבצע החיסון של האוכלוסייה, שיכלול אלפי אחיות ורופאים, מאות מרפאות ניידות ושינוע מורכב של החיסונים • כל הפרטים

מבצע חיסוני הקורונה בקופות החולים צפוי להתחיל תוך שבועיים, אם לא יהיו שינויים. האתגרים שיעמדו בפני קופות החולים: לחסן כמאה אלף איש ליום שיזומנו מקרב קבוצות הסיכון, ולתת מנת חיסון שנייה תוך 21 יום.

בבתי החולים כבר נערכים להתחיל ולחסן ביום ראשון הבא 20 בדצמבר את הצוותים הרפואיים, כאשר השבוע יתקיימו הדרכות בכל המרכזים הרפואיים לצוות המחסן. בשיבא יזמנו תורים לחיסון באמצעות אפליקציית העובדים במרפאת מתחסנים שכבר הוקמה - וכך יעשו גם בבתי חולים נוספים.

האתגר העיקרי שעומד בפני הקופות הוא קצב הגעת המתחסנים והיענות הציבור. זאת משום שמרגע שהחיסונים יוצאים מהמקררים המרכזיים של חברת טבע-סלא ניתן להשתמש בהם תוך חמישה ימים. החיסונים עצמם ארוזים בכמות של כאלף, ולכן הקופות יצטרכו לחסן בנקודות מרכזיות שאליהן יגיעו מספר רב יחסית של אנשים.

הנחיות שהופצו ממשרד הבריאות לקופות החולים

אתגר נוסף הוא ניהול מבצע החיסונים במקביל למבצע החיסונים נגד שפעת - בידי קופות החולים עוד כמיליון וחצי מנות חיסון לשפעת.

אתגר נוסף קשור לכוח האדם. כפי שפורסם ב"ישראל היום", משרד הבריאות התיר לחובשים ולפרמדיקים לקחת חלק במבצע החיסון. גם בפיקוד העורף הציעו סיוע. יש קופות חולים שכבר התקשרו עם איחוד הצלה או עם בתי חולים, שיקימו אצלם מרפאות מתחסנים.

מכבי ערוכה לחסן 25 אלף מטופלים ביום. מדובר על יותר מ-220 עמדות שייפרסו ב-70 אתרים ברחבי הארץ. מכבי תבצע חיסון גם באמצעות ניידות ומבנים ניידים. המטופלים יוזמנו לפי תור. ההזמנה תתבצע מראש, הן למנה הראשונה והן לשנייה.

במאוחדת נערכים לחיסון עשרת אלפים מבוטחים ביום. הוקם צוות ייעודי לניהול המוכנות לחיסוני קורונה בשיתוף כל נציגי החטיבות בהובלת מלי קושא, האחות הראשית ומנהלת אגף סיעוד.

ההיערכות כוללת: 70 אתרים ומרפאות ניידות בכל רחבי הארץ, הצטיידות במקררים נוספים ובציוד נלווה, הדרכת צוותים וזימון תורים באתר ובאפליקציה לקבלת המנות לכל מטופל (כולל וידוא הגעה). השליטה בתהליך כוללת פיתוח דשבורד ניהולי ואתר ייעודי לצוותים.

ההסברה תיעשה דרך "מורה נבוכים" שכולל שאלות ותשובות ובאמצעות עלוני הדרכה בכמה שפות. מוקד שירות הלקוחות על כל ערוצי הקשר שלו יתוגבר באחיות של מאוחדת, שייתנו מענה מקצועי למבוטחים בהתאם לצורך.

בלאומית נערכים בפריסה ארצית לחיסון לקוחותיה במתחמים נייחים (מתקני הקופה ועוד) ובכארבע עד שמונה ניידות חיסון שיגיעו לנקודות קצה. קצב מתן החיסונים יושפע מכמות החיסונים שתגיע ארצה. מדובר בכ-70 נקודות חיסון, שבהן יחסנו מדי יום כ-8.3 אלף לקוחות.

זימון התור יתבצע בפנייה פרואקטיבית של לאומית ללקוחותיה לפי מדיניות החיסונים של משרד הבריאות. ניתן יהיה לקבוע תור באתר, באפליקציה ובמוקד השירות הטלפוני.

בריטניה החלה לחסן את אזרחיה // צילום: רויטרס

בכללית ציינו: "אנו בעיצומה של ההיערכות למבצע חיסוני הקורונה. יפעלו כ-400 מתחמי חיסון, וזאת בהתאם למלאי שיתקבל. המטופלים יוזמנו בהודעות סמס ובאופן טלפוני, כאשר המטרה היא לזמן שני תורים מראש.

"כמו כן, ההסברה וההדרכה של הצוותים בעיצומה. השלב הראשון יהיה חיסון צוותים בבתי חולים ואנו נערכים לכך. התקבל תדריך חיסונים ממשרד הבריאות ובמהלך השבוע הבא יתקיימו הדרכות לצוותים המחסנים לצד הכנת רשימות של האוכלוסיות הראשונות שיוזמנו לחיסון. אנו מקימים חמ"לים במטה ובמרכז הלוגיסטי למעקב אחר קצב ההתחסנות ואספקת החיסונים בכל נקודה".

לדברי גורם באחת מהקופות החולים, "מספר המתחסנים היומי צפוי להיות פי חמישה מאשר זה שנרשם מדי יום בעונת השפעת. זה מבצע מסובך מאוד מבחינה לוגיסטית. יהיה קשה להביא כל כך הרבה אנשים להתחסן. הקושי הגדול יהיה בכללית, שם יינתנו כ-60% מהחיסונים. זו הקופה הכי גדולה ופרופיל המבוטחים בה הכי מבוגר".

בתוך כך, פרופ' חזי לוי מנכ"ל משרד הבריאות אמר ביום חמישי: "נשמח לחסן כמה שיותר אנשים בזמן קצר ביותר, לפתח חסינות ולפתוח את המשק. ככל שיהיו יותר חיסונים בו בזמן נוכל לפתוח את החיסון למספר קבוצות בעת ובעונה אחת. אנחנו צריכים לחסן את כל מי שהוא בר חיסון. גם אם המחלה תהיה א-סימפטומטית או קלה, אדם שנמצא חיובי לנגיף יכול להדביק אחרים. אנשים בבידוד מקשים על פתיחת הכלכלה. אנחנו אופטימיים שזו תהיה הדרך שתאפשר לנו לחזור לחיים שאנחנו כל כך מתגעגעים אליהם".

החיסונים במרכז הלוגיסטי של טבע-סלא // צילום: יריב כץ
החיסונים במרכז הלוגיסטי של טבע-סלא // צילום: יריב כץ

מי יהיו הראשונים להתחסן?

סגלים רפואיים (כ-250 אלף איש), קשישים, חוסים במוסדות ומטפלים (350 אלף) ומבוגרים מגיל 50 או 60 ומעלה, כאשר קריטריון הגיל ייקבע על פי היקף החיסונים שיהיו זמינים. כמו כן, יחוסנו אזרחים צעירים יותר עם מחלות רקע, בדגש על השמנת יתר חולנית, סוכרת ומושתלי איברים.

הבאים בתור יהיו מאושפזים במוסדות בריאות הנפש וסגלי הוראה (כ-200 אלף), לאחר מכן חיילי צה"ל ובהמשך שאר האוכלוסייה.

עוד נקבע: "הקופות יאפשרו חיסון בהתאם ליכולת החיסון גם לאוכלוסיות שאינן בתעדוף ראשוני כבר עם תחילת המבצע". כמו כן, "אנחנו רוצים לראות זרימה וניצול מיטבי של החיסונים", ציין הגורם. "יש אפשרות שבהתחלה נפתח לקבוצות יותר נרחבות וכשנראה זרימה נקפיד על קבוצות התעדוף".

בריטניה אישרה בהליך מזורז את החיסון של פייזר // צילום: רויטרס

מי לא יתחסן?

ילדים מתחת לגיל 16, זאת משום שהחיסונים לא נוסו עליהם.

נשים הרות (עם זאת, לדברי ד"ר בעז לב ממשרד הבריאות "אין בעיה לחסן נשים מיניקות").

לא יחוסנו אנשים עם תגובה אלרגית קשה בעבר (אנפילקסיס).

מחלימים שאמורים להיות מחוסנים, כי התמודדו עם המחלה ללא חיסון.

קופות החולים קיבלו את רשימת התעדופים וינהלו את זימון האנשים על פי הכללים הללו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...