"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הגיע תור מלחמת לבנון
רגע אחרי ש"שעת נעילה" ירדה מהמסך, עולה בכאן 11 סדרה תיעודית שעוסקת במלחמת לבנון, רק חבל שהיא לא מחדשת הרבה
מזרח תיכון ישן. "לבנון - גבולות הדם"

הגיע תור מלחמת לבנון

רגע אחרי ש"שעת נעילה" ירדה מהמסך, עולה בכאן 11 סדרה תיעודית שעוסקת במלחמת לבנון, רק חבל שהיא לא מחדשת הרבה

גדי סולומון
, עודכן

"לבנון - גבולות הדם", כאן 11, 21:15

באופן מקרי או מכוון, באותו שבוע שהסתיימה סדרת המופת"שעת נעילה"בכאן, עולה סדרה אחרת, הפעם על לבנון. במקרה הזה מדובר בסדרת דוקו שמביאה את השתלשלות העניינים במזרח התיכון, תוך שימת דגש על לבנון כמדינה שספגה את הטלטלות הגדולות ביותר, והיוותה זירת התגוששות בין כוחות שונים בעשורים האחרונים.

הדוקו מנסה להביא תמונה מלאה של מה שהתרחש בלבנון מנקודות מבט שונות: של הישראלים, של הפלשתינים, של הלבנונים, של האמריקנים ועוד. לדוקו הזה מתראיינים אישים שונים ומגוונים שמציגים את הצד שלהם בסיפור, לכדי פסיפס שאמור לתת לצופים פרספקטיבה מקיפה יותר.

בפתיחת הפרק הראשון מתארים היוצרים את כוונתם להעניק ממדים נוספים לזווית הישראלית המוכרת. הפרק סוקר את האזור מהכיבוש הטורקי ומתקדם מהר מאוד לעבר הבעיה הפלשתינית בלבנון, לאחר גירוש אנשי הפת"ח מירדן והתבססותם במחנות הפליטים בדרום לבנון. הסרט מלא עדויות וקטעי ארכיון שמתארים את המחלוקות הפנים־לבנוניות בין הנוצרים לפלשתינים שהתיישבו בדרום המדינה.

בעיצומה של מלחמת האזרחים בלבנון, הסורים מכניסים כוחות ותומכים באש"ף. הנוצרים ללא תחמושת או ניסיון נדחקים לפינה כששום מדינה לא מסייעת להם - מלבד ישראל. גם בין הנוצרים לבין עצמם יש מחנות עם משפחות יריבות, חיסולים בסגנון המאפיה וכמו שתיארו זאת היטב בסדרה, לבנון היתה במשך שנים דוגמה לאנרכיה.

במזרח התיכון חוסר תגובה מתפרש כחולשה, ובכל פעם שפלג מסוים ספג מתקפה - הוא מצא את הזמן והמקום למתקפת נגד. בעדויות ניכרת האכזריות של הלבנונים: הם רצחו בדם קר נשים וילדים רק משום שהשתייכו לצד היריב. אין חוקים.

"לבנון - גבולות הדם" מספרת את ההיסטוריה של המקום שגבה את חייהם של עשרות אלפי אנשים בעשורים האחרונים, אך למרבה הצער היא לא מחדשת דבר ולא מביאה זוויות שטרם הכרנו. האירועים ההיסטוריים המוזכרים הם עדיין די טריים, ורובנו ראינו אותם בזמן אמת, מה גם שבשנים האחרונות נעשו סרטים על לבנון, כולל בכאן בשנה האחרונה, שנגעו בנקודות דומות. "לבנון" היא תזכורת שאנחנו עדיין במזרח תיכון ישן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...