בחשאיות: ארגמן בדק את סידורי האבטחה באמירויות ובבחריין

ראש השב"כ, נדב ארגמן, ביקר לאחרונה בחשאי במפרץ, כדי לבחון את סידורי האבטחה כחלק מהסכמי הנורמליזציה.

ההסכמים בין ישראל לביןאיחוד האמירויותולבחרייןמחייבים את השב"כ להיערכות מיוחדת בתחומי האבטחה. ההיערכות הזאת נדרשת בשני תחומים עיקריים: אבטחת התעופה הישראלית ואבטחת השגרירויות שאמורות לקום בשתי המדינות. ישראל מתכוונת להקים שגרירויות באבו דאבי, בירת איחוד האמירויות, ובמנאמה, בירת בחריין, וכן קונסוליה בדובאי.

ככל הידוע, גורמי משרד החוץ והשב"כ כבר החלו לחפש מבנים מתאימים שישמשו בעתיד את הנציגויות הדיפלומטיות של ישראל בשתי המדינות. השיקול הביטחוני בבחירת המבנים הוא מכריע, על רקע רמת האיום הגבוהה על הנציגויות הישראליות בעולם בכלל, ובעולם הערבי בפרט.

ביטחון התעופה מעסיק את השב"כ לא פחות. שלוש החברות הישראליות - אל על, ישראייר וארקיע - מקיימות כיום שתי טיסות יומיות לדובאי, וחלקן מתעתדות לטוס בעתיד גם לאבו דאבי ולבחריין. הדבר מחייב את השב"כ להיערכות נרחבת, משום שכל סידורי האבטחה סביב הטיסות, הנוסעים והמטען מתבצעים בלעדית על ידי גורמי ביטחון ישראליים, באמצעות אגף הביטחון של אל על שמונחה בידי השב"כ.

מדובר במבצע מורכב, שכחלק ממנו תוקם נציגות ביטחון קבועה באיחוד האמירויות, ובכפוף למספר הטיסות השבועיות - גם בבחריין. מדובר בנציגות שכמותה כבר מחזיק אגף הביטחון של אל על במספר רב של מדינות בעולם, שאליהן מתקיימות טיסות קבועות של חברות התעופה הישראליות. גם הנציגות החדשה תכלול קב"טי (קציני ביטחון) תעופה, ובודקים ביטחוניים (סלקטורים) שיהיו אחראים על תשאול הנוסעים ובדיקת הכבודה והמטען. עד כה התבצעו האבטחה והבידוק באמצעות קב"טים וסלקטורים שהגיעו לדובאי באופן זמני, חלקם מהשלוחה במומבאי, וחלקם מישראל.

בביקורו במפרץ ביקש ארגמן לבדוק את סידורי הביטחון סביב הנציגויות הדיפלומטיות העתידיות, וכן את אבטחת הטיסות. השב"כ אמנם כבר ליווה פעילות ישראלית במדינות האלה בעשורים האחרונים (מביקורי אישים גלויים וחשאיים ועד אבטחת פעילות דיפלומטית ואחרת), אבל המעבר ליחסים גלויים מחייב אותו להיערכות אחרת.

עיקר החשש: איראן

ארגמן נפגש במהלך ביקורו עם מקביליו המקומיים, במטרה לסכם שורה של נושאים וכן להדק את התיאום בין שירותי הביטחון של שתי המדינות. מדובר בסוגיה קריטית על רקע המספר הגדול של תיירים ישראלים שצפויים לפקוד את איחוד האמירויות, וכן לאור ההיקף הצפוי של ביקורי אישים ישראלים שמחייבים תיאום וטיפול מיוחד, לרבות אבטחה צמודה.

ביקורו של ארגמן נערך אמנם עוד לפני חיסולו בטהרן של פרויקטור הגרעין של איראן מוחסן פחריזאדה, אבל הוא מקבל משנה תוקף בעקבותיו. איראן מייחסת את החיסול למוסד, ובכירים בה איימו בגלוי כי צפויה נקמה כנגד יעדים ישראלים. גורמי ביטחון ישראליים העריכו כי איחוד האמירויות - ובעיקר דובאי - עשויות להיות יעד מועדף לנקמה, על רקע קרבתן הגיאוגרפית לאיראן, שמחזיקה בהן גם תשתית מבצעית ומודיעינית ענפה. הדברים אמורים גם לגבי בחריין, שבה קרוב ל־90 אחוזים מהאוכלוסיה היא שיעית.

ההערכה היא שאיראן עשויה לפעול באיחוד האמירויות או בבחריין לא רק כנקמה, אלא גם בניסיון לטרפד את היחסים הנרקמים בין ישראל לבינן. שתי המדינות מודעות לאיום, וזאת אחת הסיבות שהן מיהרו לגנות את חיסולו של פחריזאדה. "המקומיים רואים את האיום עין בעין איתנו", אמר השבוע גורם ביטחוני בכיר.

ענייני האבטחה מעסיקים מאוד את השב"כ ואת העומד בראשו. בעבר אמרו ראשי השב"כ כי על שלושה נושאים צריך ראש שב"כ להתפטר: על רצח ראש ממשלה, על הפלת מטוס ישראלי על נוסעיו ועל הפלת שגרירות ישראלית על יושביה. על רקע האיומים האלה גם מקדיש הארגון קשב ותשומות רבות לסוגיות האבטחה, בדגש על מדינות ערב. שגרירויות ישראל בקהיר וברבת עמון נחשבות למאובטחות בעולם, ובעבר הן פונו לא פעם מאנשיהן ובני משפחות השליחים הוחזרו לישראל. השגרירות בקהיר גם הותקפה בידי המונים בשיאו של האביב הערבי בספטמבר 2011, ואחרי לילה סוער חולצו מהמבנה צוות האבטחה וכמה דיפלומטים שהתבצרו בו. מי שליווה אז את מאמצי החילוץ מישראל היה ראש השב"כ יורם כהן, שעמד בקשר טלפוני רציף במהלך כל האירוע עם המפקד המצרי בשטח.

בשב"כ סירבו להתייחס לדברים.