אור בקצה המנהרה: החיסונים בדרך, אבל יש עוד אתגר גדול אחד לפני הניצחון

נתוני סקרי דעת קהל שנערכו בשבועיים האחרונים מדהימים עד כדי בלתי נתפסים: חלק ניכר מהציבור הישראלי אומרים שלא יתחסנו בגלהחיסוניםהראשון לקורונה. בסקר שפורסם באתר "מאקו" בשבוע האחרון - 23% מהישראליםהבוגרים הודיעו שאינם מתכוונים להתחסן נגד וירוס הקורונה.

נתוני סקרים אלו חופפים לנתונים זהים המגיעים מהעולם המערבי. בעיתון היוקרתי "Nature Medicine" הובאו נתוני סקר דומה שנערך בקרב 13 אלף איש ב-19 מדינות. סקר זה הראה חוסר היענות למתןחיסוןבקרב קרוב ל-20% מהנשאלים. זה בלתי נתפס, משום שפתרון רפואי מדעי למשבר החמור בתולדות המדינה, שמטלטל אותנו עוד מעט שנה, מתקבל בצוננים, ומדהים, שכן הציבור בכללו כבר שיתף פעולה בעבר הרחוק והלא רחוק עם המאבק לחיסול מחלות קשות ומגיפות כגון פוליו, חצבת, שיתוק מוחין בילדים ועוד ועוד.

אפשר להבין את החששות מפני חיסון חדש. ראשית, החיסון לא מוכר, ועדיין לא צבר קילומטראז' של שנות ניסיון בטוח. לצורך השוואה, נגלוש לרגע לחיסוני השגרה הניתנים לתינוקות בטיפות החלב. חיסונים אלו כבר צברו שנים לא מעטות של פרופיל בטיחותי גבוה, קרי היעדר תופעות לוואי משמעותיות, ולכן ההורים מוכנים לתת אותם לילדיהם. מדובר באותם הורים שלו יישאלו אם יהיו מוכנים להתחסן בעצמם נגדקורונה, אחד מכל חמישה כאלה יענה בשלילה, בין השאר "משום שהחיסון חדש ולא מוכר".

ראוי להזכיר לכולם כי כל החיסונים "המוכרים והבטוחים" של טיפות החלב, גם הם התחילו את דרכם בשנים הראשונות כלא מוכרים, ובכל זאת רוב מכריע של הציבור היה מוכן לחסן את הילדים בחיסונים הללו, בעיקר מפני שראו את התוצאות ההרסניות של המגיפות שהיו באותן שנים.

אולם מעבר לעובדה שחיסון הקורונה הוא חיסון חדש, הגורם השני המעורר את חשש הציבור הוא היעדר השקיפות מצד חלק מהחברות מפתחות החיסונים. רק השבוע התבשרנו על טעות וחוסר שקיפות בחיסון של חברת אסטרהזניקה. צריך להבין: מחדלים כאלה הם בעלי משמעות קטסטרופלית לכל המבצע העתידי של ההתחסנות. גם לפני הטעות הקריטית של אסטרהזניקה, הדיווחים האופטימיים של החברות האחרות - מודרנה ופייזר - על הצלחות של 95% נתקלות בכתף קרה של חלק מהציבור, שאינו מאמין לדיווחים הללו ובטוח שהחברות מעוניינות רק ברווח עצום על חשבון הציבור התמים שלא ישאל יותר מדי שאלות.

דרושה שקיפות

איך משנים תפיסה זו? איך נכנסים למהלך החיסון עם דעת קהל אוהדת? לנו, רופאי הילדים, ניסיון משמעותי ומעמיק באירועים דומים, כאמור, פוליו, חצבת ועוד. במשבר הפוליו בשנת 2013 הובלנו את מסע ההסברה, בניצוחו של פרופ' גמזו שהיה מנכ"ל משרד הבריאות דאז, מסע שהוביל להתחסנות של יותר מ-70% מהאוכלוסייה בתוך פרק זמן קצר.

להבנתנו, שם המשחק במיגור מגיפה הוא השילוב בין מידע, שקיפות ודוגמה אישית. הציבור יהיה חייב לדעת הכל על החיסונים, מה טיבם, ממה מורכבים, מה יתרונותיהם ומה השלכותיהם. מידע בונה אמון, שקיפות במידע בונה הצלחה במיגור המגיפה.

מקבלי ההחלטות עד האחרון שבהם, הרופאים וצוותי הרפואה וכל מי שמנהל את המאבק בקורונה - יצטרכו גם הם לתת יד למבצע. בלי טריקים ובלי שטיקים. ככל שראש הממשלה, השרים והרופאים יתחסנו - כך יעודדו את הנטייה הציבורית להתחסן. והכל חייב להיות מלווה בקמפיין הסברה מסודר, ממוקד, ממוען היטב, בכל השפות ולכל הגילים. כל אחת ואחד מאזרחי ישראל יוכל לקבל את כל המידע על דרכי החיסון ומועדיו.

ולבסוף, מילה אחת על חקיקה: כמי שעומד בראש האיגוד האמון על בריאות ילדי ישראל אני מתנגד לחקיקה המחייבת חיסונים. זה לא דמוקרטי, זה ייצר את האפקט ההפוך. לכן, השאלה אינה אם להתחסן או לא להתחסן. השאלה היא איך להיערך נכון לחיסון כל אוכלוסיית ישראל.

הכותב הינו יו"ר האיגוד לרפואת ילדים