נתניהו ועבאס | צילום: אורן בן חקון, אי.פי

הברית הפוליטית שתשנה את כללי המשחק

חיבור בין נתניהו למנסור עבאס יעניק לאזרחי ישראל הערבים שיפור ניכר בתחום השוויון האזרחי, ומנגד יאפשר ממשלה עם מדיניות ביטחונית ניצית • פרשנות

השאלה היום היא: האם לאחר שהחוק לפיזור הכנסת עבר בקריאה טרומית - העניינים כבר יצאו מכלל שליטה. במידה מסוימת זה הרושם. שר הביטחון גנץ צריך לעבוד עם מטען אמוציונלי גדול מדי, גם של עצמו וגם של העורף הפוליטי שלו. ואתמול נמשכה ההידרדרות לכיוון בחירות - לקראת סוף מארס או מה שבהחלט סביר שיקרה, בחירות במאי או ביוני.

השיקול הקר של האינטרס הלאומי אומר שהממשלה הנוכחית, בחלוקת התפקידים הקיימת כשנתניהו ראש ממשלה וגנץ שר הביטחון, זה מה שטוב לעם ישראל בשלוש וחצי השנים הבאות. כן, בלי רוטציה. יש כאלה בליכוד שמעריכים שזה היעד שראש הממשלה נתניהו רוצה להשיג בתוצאה של המשבר הנוכחי.

צריך לזכור שאי אפשר להגיד על בני גנץ כל הזמן שהוא טירון פוליטי ולא יודע איך לשחק את המשחק. זאת מאחר שמשברים ברמה המדינית והביטחונית הם יותר מסובכים ויותר מסוכנים ובעלי הבטים קיומיים ממשברים פוליטיים מקומיים. האם גם אז יגידו הפרשנים האוהדים, "כן, הוא עוד לומד את הנושא"? ראה אהוד אולמרט במלחמת לבנון השנייה. עומד להיכנס ממשל חדש בוושינגטון, עם משברים צפויים בנושא האיראני והפלשתיני. מול זה, יש הסכמה שנתניהו מעדיף את השותפות עם גנץ ואשכנזי על פני השותפות עם נפתלי בנט.

עכשיו, יש כאלה ששואלים אם גם למנהיגי השמאל, קרי אהוד ברק וחבורת המתסיסים שלו, זה ברור. אלה חושבים שיש רק מוצא אחד לכל הבעיות וזהו סילוקו של נתניהו. אבל מי שמסוגל לעשות שיקול קר בצד של גנץ מבין שכך או כך, בחירות במארס או בחירות ביוני, הימין הולך להתחזק ותוקם ממשלת ימין - עם נוכחות גדולה מהרגיל של ימינה. כך, שמבחינת גנץ זו באמת בחירה פשוטה: להיות שר הביטחון לעשרה חודשים או לארבע שנים.

ח"כ מנסור עבאס // צילום: אורן בן חקון
ח"כ מנסור עבאס // צילום: אורן בן חקון

היעד האלטרנטיבי של נתניהו הוא בחירות בקיץ, כשנושא הקורונה שפיר ובהיר יותר עם החיסונים; במהלך הזה נוצרת ברית אזרחית עם מפלגתו של מנסור עבאס, שתביא לערבים שיפור ניכר בתחום השוויון האזרחי ומנגד תהיה ממשלה שתדבוק במדיניות ביטחונית ניצית.

הסיבה העיקרית שמצדיקה מבחינת נתניהו את הלחץ לכיוון של המשך הממשלה הזאת ללא רוטציה היא המעורבות הבלתי נסבלת של בג"ץ בהליכים הפוליטיים הפרלמנטריים. בייחוד מדובר בשני סימני השאלה הגדולים שבג"ץ ואליעד שרגא מציבים על הקואליציה הנוכחית: עצם חוקיותה תוך ערעור על חוק יסוד; והשני, הדיבורים של השופטים על כך שהלכת פנחסי ממשיכה להיות תקפה למרות שבוטלה למעשה בחוק יסוד: הממשלה משנת 2001.

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודהצילום: דוברות הכנסת - דני שם טוב

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...