כבר בשעות הבוקר המוקדמות הודיעו שרי מפלגת העבודה, עמיר פרץ ואיציק שמולי, כי אחרי דיון לילי החליטו לתמוך בהצעת החוק לפיזור הכנסת. מצד אחד הודעתם סינדלה את בני גנץ, שגם אם חשב לנהוג אחרת, נשללה ממנו למעשה האפשרות עם המעקף של חברי העבודה משמאל. מאידך עלתה השאלה כיצד יכולים להרשות לעצמם שני חברי מפלגה, שעל פי כל הסקרים לא מתקרבת לאחוז החסימה, לקרב את קיצם הפוליטי ולתמוך בבחירות מהירות.
התמיכה של מפלגת העבודה בהקדמת הבחירות (בשלב זה בקריאה טרומית) נובעת ממחויבותה לבייס הפוליטי, שגם כך לא אהב לראות את חברי מפלגת השמאל חוברים לממשלה בראשות נתניהו, שאותו הבטיחו להחליף והתחייבו לא לשבת בממשלתו.
עד היום האות לאותה הבטחה נראה על פניו של פרץ, נטול השפם שעימו היה מזוהה מאז שב לפוליטיקה. בחוגי השמאל נתניהו לעולם ייתפס כאשם בפירוק הממשלה ובאי כיבוד ההסכמים, ולכן למפלגת העבודה אין ברירה אלא להודיע בשלב הזה כי כל עוד הסיטואציה לא משתנה מול כחול לבן, הליכוד חוזר להיות פסול לישיבה משותפת בממשלה אחת תחת מנהיגותו של נתניהו.
בכחול לבן הסיפור דומה למדי. התומכים במהלך פירוק הממשלה - גבי אשכנזי, אבי ניסנקורן ואחרים, מאמינים כי למרות האכזבה שחשו מרבית תומכי המפלגה כאשר החליטו בני גנץ וחבריו להיכנס לממשלה בראשות נתניהו, עדיין ישנה אפשרות להחזיר חלק ניכר מהם הביתה. לכן לא חדלו מלקרוץ לאותו בייס, שלא בטוח שהוא קיים, ולכן גם עכשיו נמנעים מקבלת החלטה על המשך השותפות, כל עוד נתניהו מותיר לעצמו תחנת יציאה לבחירות.
עבור כחול לבן העסק סבוך ביותר. כניעה בנושא התקציב תהרוס לגמרי את תדמיתו של גנץ, ההרוסה גם כך, אולם תותיר סיכוי קלוש למימוש הרוטציה בנובמבר בשנה הבאה. גנץ הוא היחידי בעשור האחרון שהצליח לשים תאריך תפוגה לנתניהו, ובכל יום שעובר הוא מתקרב למועד שבו יחליף אותו בראשות הממשלה. לכן אומרים לו מרבית יועציו וגם חלק מחברי הכנסת של כחול לבן, כי עדיף לבלוע את צפרדע הביקורת שתוטח בו אם יתקפל, והעיקר להתקרב ליעד - מועד הרוטציה.
הברירה השנייה של גנץ רעה גם היא. ספק רב אם יצליח שר הביטחון לשקם את מעמדו אם יעשה כעת שריר לנתניהו ולא ייכנע לו בנושא התקציב, אחרי שכבר נכנע לו כל כך הרבה פעמים. על פי כל הסקרים, כחול לבן לא עוברת את מחצית כוחה הנוכחי, ואם כך יהיו תוצאות האמת, גנץ עוד יתגעגע למעמדו הנוכחי, לא רק כראש הממשלה החליפי אלא גם שר הביטחון, וייתכן שגם יאבד את ראשות כחול לבן במקרה של תבוסה צורבת.
הליכוד נמצאת כעת במצב הטוב ביותר בקרב כלל המפלגות. נתניהו היה רוצה לדחות את מועד התקציב בכמה חודשים, אחרי החיסון, ואולי אחרי תחילת המועד של פתיחת משפטו, אולם גם בחירות כעת אינן תרחיש כל כך נורא מבחינתו.
בסקרים נתניהו אף משפר את סיכוייו לעמוד בראשות הממשלה הבאה, גם ללא הסכם רוטציה עם גנץ או עם אחת המפלגות האחרות, ולאחרונה אף חזר לפתוח פער בינו לבין ימינה בראשות נפתלי בנט - התקרבות בסקרים שהטרידה את מנוחתו.
ימינה מגישה אף היא הצעת חוק לפיזור הכנסת שתידון היום, ולא בכדי נראה כי המפלגה בראשות בנט היא המפלגה שהכי משתוקקת לבחירות מכל סיעות הכנסת. הסקרים מאירים פנים והמומנטום בעיצומו כבר תקופה ארוכה.
אם בסופו של דבר תושג הסכמה על דחיית מועד הבחירות בכמה חודשים, נראה כי בנט יהיה המאוכזב ביותר בכנסת, כמי שמתכנן, לראשונה בחייו, להודיע על מועמדותו לראשות הממשלה.
גם סיעת יש עתיד מעוניינת בבחירות מהירות. יאיר לפיד לא מצליח לשפר את מעמדו כיו"ר האופוזיציה, והישיבה הממושכת מחוץ לממשלה הבהירה כי נכון לעכשיו הגיע לתקרת זכוכית.
אותה תקרה, אגב, שגרמה לעפר שלח לקרוא תיגר על מנהיגותו ולדרוש פריימריז לראשות המפלגה, בקשה שנותרה באוויר לאור סירובו של לפיד.
גם מרצ, ככל סיעות האופוזיציה, תומכת בפיזור הכנסת, אף שהסקרים לא חוזים לה עתיד מזהיר. מבחינת קהל הבוחרים של מפלגת השמאל הרדיקלי, כל ישיבה עם נתניהו פסולה, ולאחר הצטרפותו של גנץ לממשלה - גם הוא הפך למוקצה.
חברי הכנסת של מרצ מחויבים להפלת הממשלה בכל מקרה, גם אם הדבר יעמיד את המפלגה בפני אתגר פוליטי לא פשוט - לצלוח את הבחירות הקרובות בשלום.
ברשימה המשותפת העניינים מורכבים יותר. הרשימה כבר לא מאוחדת בדעתה כפי שהיתה. יו"ר המפלגה איימן עודה ויתר בכיריה רואים את חברם, יו"ר הרשימה האסלאמית רע"מ, תופס עצמאות ומתחיל לנהל קשרים עם נתניהו, שאותם הם רואים כפסולים לחלוטין. האתגר הראשון של הרשימה המשותפת במקרה של בחירות קרובות יהיה לשמור על שלמות הרשימה ולמנוע את פירוקה, שנראה קרוב מתמיד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו