"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למה לא נאכפה הריסת הווילות בנגב?

עשרות מבנים בלתי חוקיים הוקמו ביישובי המועצות נווה מדבר ואל קסום • בעתירה נטען כי בתי המשפט הוציאו צווי הריסה, אך לא ביצעו אכיפה

,עודכן
מבנה בלתי חוקי הכלול בעתירה של תנועת רגבים // צילום: רגבים // מבנה בלתי חוקי הכלול בעתירה של תנועת רגבים

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ידון מחר (רביעי) בעתירה שהגישה תנועת רגבים, כנגד אי מימוש של צווי הריסה שהוציאו בתי המשפט נגד עשרות מבנים בלתי חוקיים ביישובי המועצות נווה מדבר ואל קסום.

העתירה מתמקדת בכמה עשרות מבנים שנבנו לפני עשור ויותר, ובתי המשפט הוציאו צווי הריסה שיפוטיים בעניינם בשנים האחרונות, אך אלו אינם נאכפים.

מבנים אלו נידונו בעתירה שהגישה תנועת רגבים כבר בשנת 2009, סמוך להתחלת הקמתם. בעקבות העתירה הורה אז בית המשפט המחוזי על הריסת כלל המבנים בתוך שנה, והמועצה ערערה לבית המשפט העליון.

בפסק הדין שניתן במאי 2013 ביטל בית המשפט העליון את הקצבת הזמן לאכיפה בתוך שנה עליו הורה המחוזי, אך קבע כי יש לנקוט בהליכי אכיפה נגד המבנים וביקר בחריפות את התנהלות הוועדה.

מאז החלטת בית המשפט העליון חלפו מעל לשבע שנים, ורובם המוחלט של המבנים שהיו אז בהליכי בניה ראשוניים, לא רק שלא נהרסו במסגרת ההליכים המנהליים, אלא אף אוכלסו והתרחבו. במהלך השנים הוצאו צווי הריסה שיפוטיים לעשרות מבין המבנים הללו, אך פסקי הדין לא יושמו.

"הסיפור הזה ממחיש את חוסר הנכונות המוצהר של המועצות לאכוף את החוק בתחומיהן", אמר עו"ד בועז ארזי מתנועת רגבים. "זו תמונת מצב עגומה שלא יכולה להתקיים באף רשות מקומית במדינת ישראל, בטח לא אחרי פסיקה ברורה של בית המשפט העליון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר