בין שורת האתגרים שהציבה המגיפה, גם תודעת "הכפר הגלובלי" - במסגרתה עשוי כל אחד מאיתנו לדעת, בזמן אמת, מה מתרחש בקצהו השני של העולם - עמדה למבחנן של הקהילות היהודיות.
החיים היהודיים, שמושתתים על מפגש, שותקו לבלי היכר, וקהילות לא מעטות ספגו פגיעות קשות – לעיתים עד כדי קריסה. כך, נפגעו הקהילות היהודיות החזקות בארה"ב ובצרפת, ונרשמה פגיעה אנושה בקהילות שבערי איטליה – רומא ומילאנו.
עוד בפרויקט "יהדות בצל קורונה":
- בר מצווה בזום וגרסת 'מה נשתנה' מיוחדת
- חשש באירופה: הקורונה תוביל למתקפות טרור אנטישמיות
- הקורונה מורה לנו בבירור: יש לחזק את הקשר עם העולם היהודי
בסדרת כתבות חדשה במסגרת פרויקט "יהדות בצל קורונה" נסקור כיצד פגעה הקורונה בקהילות מרחבי העולם – מדרום אמריקה, דרך מזרח אירופה ועד דרום מערב אסיה.
גלובליזציה? נסו לוקליזציה
הקורונה גרמה לקהילות רבות להפנים עד מהירה כי אין זה סביר להיות תלוי יותר מדי במישהו מבחוץ. וליתר דיוק - יש לתחום את גבולות הקהילה מבחינת הצרכים שהיא יכולה לספק לעצמה ולאמוד את מידת הקשר עם קהילות מבחוץ ובכלל זה בשאלת רמת הקשר עם ישראל במה שעשוי להיות, לימים, פרשת דרכים במערכת יחסים זו ובהתגבשות הזהות היהודית בכלל הקהילות.
הדינמיקה הזו יצרה מעין "מבחן אישיות" שנכפה על לא מעט קהילות, ובבחינת שינוי מהותי לתפיסת עיצוב זהותן של הקהילות, כמו גם ביטוי לחוסנן ולאופיין כעומדות בפני עצמן. אם נרצה, אם כל פרט הינו חבר ב-"קהילה", הרי שהוא יודע מתי להיות אוטונומי ומתי להשתייך לקולקטיב רחב יותר ולהתאים יחסו אליו.
כך יצא, שבמקביל לטלטלה העזה שחווה העולם היהודי במשבר, עלה קרנן של הקהילות עצמן. כשם שכל משק בית הפך ליחידה אוטונומית - כל קהילה יהודית הבינה שאיננה יכולה להסתמך על עזרה מבחוץ אלא מחויבת לקיים לעצמה רשת רחבה מספיק של קיום ועזרה הדדית.
אילן גאל דור, מנכ"ל גשר מסביר. "במשבר הנוכחי גדלה ההפנמה כי ישנם כמה מעגלים בתפיסת קהילה יהודית. אפילו ההבנה הבסיסית כי אין דבר כזה "יהודי ארצות הברית" אלא ישנן קהילות - קהילות, ואין דין שיקגו לקליבלנד או לפלורידה. כל קהילה בונה לעצמה את הכוח הקהילתי וההון האנושי שלה ואלה הדברים שמאפיינים אותה. בקורונה זה התעצם ולבש צורה חדשה שטרם הכרנו".
בבריטניה, למשל, ישנה קהילה המבטאת הנהגה קולקטיבית ודתית, שבה האתניות נשמרה, וניכרים בקהילה תהליכים מתונים של ישראליזציה אגב צמיחה של הקהילה החרדית האנגלית.
הרב דניאל אפשטיין, רב קהילת סאות'גייט (בצפון לונדון) בשש השנים האחרונות, משקף, מניסיון חייו, את תפיסת ההוויה הישראלית שלו בקהילה שלו בבריטניה. אפשטיין, אנגלי במקור, התגורר בישראל משך 17 שנה ובנו משרת כיום בסיירת אגוז. קהילתו משתייכת לארגון הגג "UNITED SYNAGOGUE" - איגוד הכולל כ 62 קהילות אורתודוכסיות.
"לא חיכיתי לישראל ופשוט הבאתי את הישראליות שלי לקהילה בת 1,100 איש. לתפיסתי, מי שלא רואה שישנם חיים יהודיים מחוץ למניין סובל יותר, ולכן אני תומך בחיבור הקהילה גם ללא קשר לבית הכנסת – כאשר על בסיס המפגשים מומלץ לשלב את בית הכנסת. יש לחיות את היהדות בכל השבוע ולא רק בשבת".
למרות שהקהילה הייתה בסגר מאמצע מרץ 2020 ועד סוף יולי - התנהלותו נותרה רגועה. "בתחילת הסגר היה לי חשש ממשי בנוגע לחוזק הקהילה. שידרתי תכנים ב"פייסבוק לייב" מדי יום, אבל יותר מ-300 חברי הקהילה הינם פנסיונרים שלא היה ברור אם הם מסוגלים להתחבר לזום. בפועל, מצאתי נוכחות גדולה פי כמה בפעילויות על בסיס יומי והניסיון לשכתב את חיי הקהילה שהתבססו על שימוש במתחם בית הכנסת שיש לו גם שירותי קהילה – צלח בהחלט".
אפשטיין מדגיש: "ברגע שאין בניין – אין קהילה, תרתי משמע, אבל גיליתי שהקהילה יותר מגובשת משחשבנו. הצלחנו לגייס עשרות מתנדבים לחלוקת מזון ולאיסוף תרומות, מעין ביטוח לאומי פנים קהילתי. אנשים מרגישים טוב יותר מאי פעם כשגילו את הכוח הפנימי בזמן אמת וזו נחת רוח עבורי. הכוח שלהם הוא ישראל, למרות שאינם נזקקים לסיוע. עצם הנוכחות של ישראל בעולמם נותן לכולנו את הכוח להיות יהודים בתפוצות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו