בפרויקט סינון העפר מהר הבית במצפה המשואות שבהר הצופים התגלה לאחרונה חרוז זהב זעיר, המתוארך לימי בית המקדש הראשון. את הממצא הנדיר איתר בנימין מילט, בן תשע מירושלים. הוא השתתף עם משפחתו בפעילות הסינון, שממשיכה להתקיים בימים אלה בשיתוף הקהל הרחב על פי תקנות התו הסגול.
חרוזים מסוג זה נמצאו גם בכמה אתרים אחרים בארץ. רובם משויכים מתקופת הברזל (המאות 12 לפנה"ס עד ה-6 לפנה"ס). צורתו של החרוז היא גלילית עם נקב במרכזו. החרוז קטן ומידותיו שישה מ"מ קוטר וארבעה מ"מ גובה. הוא עשוי ארבע "קומות" של כדורי זהב, המודבקים זה לזה. מצב ההשתמרות של החרוז מצוין.
יצחק דבירה, מנהל פרויקט סינון העפר מהר הבית: "תכשיטי זהב מימי הבית הראשון הם נדירים בממצא הארכיאולוגי. במצרים העתיקה לזהב הייתה משמעות מאגית בשל תכונות הבוהק והשתמרותו המעולה לאורך זמן, שהקנו לו תכונות של נצחיות. המקרא מייחס את מקור הזהב בארץ ישראל בתקופת המקרא לדרום ערב ולקרן אפריקה, אך ייתכן שזהב הגיע לארץ ישראל על ידי סוחרים פיניקים מארצות הים התיכון, כגון יוון וספרד. המקור העיקרי היה ככל הנראה ממצרים. טכניקת הגירעון שימשה בתקופה זו לעיצוב תכשיטים על ידי הדבקת כדורי זהב או כסף זעירים זה לזה או לפיסת מתכת באופן דו-ממדי או תלת-ממדי. יצירת הכדורים הייתה שיטה מורכבת ומתקדמת של אומני התקופה. השיטה כוללת כמה שלבי ייצור, שימוש ברכיבים שונים ויכולת התכה בטמפרטורה גבוהה מאוד.
"נראה שהחרוז הנדיר היה חלק מתכשיט שענדה דמות חשובה ועשירה מאוד שביקרה במקדש או כחלק מעיטור כלשהו על בגדי כהנים או חפצי פולחן", הדגיש דבירה. "חרוז זה מתווסף לאוסף הגדול של תכשיטים קדומים מתקופות שונות, שהתגלו במפעל הסינון במשך שנות קיומו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו